הנשיא המכהן משה גן–צבי פתח את מפגש מס' 23 לשנת הרוטרי הנוכחית, שהיה הפעם מפגש ערב והתקיים הפעם במלון תיאודור ברח' הרצל בחיפה ולא בליאונרדו. הנשיא ברך את הנוכחים כולל בני/בנות הזוג שנלוו אליהם, את נ"ל ירון מטר נציג האשכול, ואת המתמודדדים על תואר המרצה הצעיר שבאו לתחרות הגמר על מועמד/ת המועדון לתחרות האשכול.
את פסוק השבוע הביא חברנו ר/חאתם חורי:
בערב זה ,אנחנו נשמע הרצאה על יחסי ארה"ב ישראל. אמנם הנושא רלוונטי וחשוב, אבל הוא מקבל יתר רלוונטיות כשדנים בו על רקע המשא ומתן המתנהל בעצם ימים אלה, בין מדינת ישראל לפלסטינים. משא ומתן קשה כפי שאנחנו מדווחים. ג'ורג ברנארד שו אמר: "אפשר להתייחס לכל קושי כאל הזדמנות ולכל הזדמנות כאל קושי". הוא גם אמר: "יש אנשים המאשימים את הנסיבות שלהם על מה שהם, אני לא מאמין בנסיבות, האנשים המצליחים בעולם הזה, קמים ומחפשים אחר הנסיבות המתאימות להם ואם הם לא מוצאים אותם הם יוצרים אותם." אכן, חברים יקרים, הכול תלוי בבני אדם. ובכדי להמחיש את דבריי, תרשו נא לי לשתף אתכם בסיפור הבא: מדען אחד חי כל הזמו מודאג מבעיות העולם, והוא היה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקותיו. יום אחד בנו בו השבע פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהוא שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו. הוא הוציא מאיזה חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה לעשרים חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים ,נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן. הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד". הוא חשב שהילד יזדקק לכמה ימים עד שיצליח, אם בכלל, להרכיב את המפה. אבל כשעה לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא סיימתי, הצלחתי להרכיב הכול". בתחילה ,האב לא האמין, הרי לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו,כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת ... להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?". "אבא" אמר לו הי,ד "אני אומנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר אתה תלשת את הדף מן החוברת,ראיתי שבצד השני של הדף יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שאני נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני של הדף. הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם. כשהצלחתי לתקן את האדם, ראיתי שהצלחתי גם לתקן את העולם ..... את ברכות הרעות הקריא חברנו ר/דני זגול, ואילו את הברכה הבינלאומית הביא ר/אדולפו אידלשטיין שסטה מהנוהג הרוטריוני ובחר לברך לא מועדון אלא מדינה- את קנדה לרגל ביקורו של ראש ממשלתה אוהד ישראל בארץ ובכנסת. ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר נשא לפני שלושה ימים במליאת הכנסת נאום תמיכה חם, בו בירך על "הקשר החזק בין ישראל לקנדה ועל הערכים המשותפים "
חבר חדש הצטרף למועדון:
מזכיר הכבוד אלחנן גרינברג הציג את חברנו החדש ר/פרד ברקוביץ, בסיווג אלקטרוניקה. יליד רומניה,עלה ארצה ב-1964 עם הוריו, שקיבלו צריף ב-נוף ים .למד עברית באולפן בקיבוץ (גליל-ים), עבודה זמנית במכון ויצמן. שרת בצה"ל צבא בחיל הקשר, ובמלחמת ששת הימים בפיקוד מרכז. לימודים גבוהים לתואר BSC בהנדסת חשמל ו- MSC בבקרה , בטכניון בחיפה. עבודה - מו"פ ברפא"ל (בקרה, עבוד אותות, תקשורת ספרתית, מודלים מתמטים, סימולציות). שהה בשבתון בעמק הסיליקון בהנדסה רפואית וכן שבתון באוניברסיטת סטנפורד שבפאלו אלטו קליפורניה., הנדסת מערכת בפרויקט NASA, Gravity Probe-B, המשך עבודה במו"פ ב-AMD תקשורת ספרתית וחזרה לרפא"ל עד פרישתו בשל הגיל. כעת קשור במו"פ במיקרוסופט , קבוצת " טכנולוגיות הדמיה מתקדמות". היה פעיל מספר שנים התנדבות:
במסגרת רפא"ל - עזרה במתמטיקה / פיזיקה לתלמידי תיכון (מוגדרים כבעלי פוטנציאל) בבתיה"ס בקרית-ים ובקרית-מוצקין.
במסגרת פרויקט "בבית ביחד" של הסוכנות היהודית - עזרה במתמטיקה.
הנשיא המכהן משה גן-צבי העניק לחברנו החדש את סיכת הרוטריין וכן את החומר הנלווה לחברות במועדון. החבר החדש הודה לקהל הנוכחים ואמר שהוא מקווה לשיתוף פעולה הדדי בכל פעילויות המועדון. נאחל לו כולנו הצלחה בדרכו החדשה כחבר מועדון רוטרי חיפה.
תחרות הנואם הצעיר לבחירת מועמד/ת המועדון:
חברנו ר/שלום וואנו הקדיש את מירב זמנו ומרצו בחודש האחרון לתחרויות בחירת הנואם הצעיר של הרוטרי, בביקוריו בבתי הספר המשתתפים וביצירת הקשר עם ההנהלות והמורים/ות בנושא. הערב תופענה שתי הפיינליסטיות למועמד המועדון שלנו, שתייצג אותנו בתחרות האשכולית שתיערך בבנין העירייה. נושאי הנאומים- המתחרים והמתחרות בתחרות חייבים/ות לבחור באחד מהנושאים הבאים לנאומם. אותו הנאום הוצג ע"י המתחרה בכל שלבי התחרות. הנושאים מהם בחרו המתחרים היו:
1. מאבק בגילויי גזענות ושנאת זרים בחברה הישראלית
2. האם צריך לאסור על שידורי ריאליטי בישראל?
3. הגנה על זכויות האדם בדמוקרטיה, האם ומתי יש צורך להגבילן?
4. מנהיגות - מהן התכונות שראוי לפתח בילדים כדי ליצור את המנהיגים המצליחים של המחר?
5. מיעוטים בישראל - כיצד זה מרגיש להיות מיעוט בארץ?
6. האם נחוץ קוד אתי ביחסים של תלמידים לחבריהם, למוריהם ולבית ספרם.
7. על אפליית נשים בחברת ישראלית ופתרונותיה.
לפני הצגת הנאומים נבחרו כשופטים לבחירת המועמד/ת של המועדון, ר/עוזי דקל, ר/שלומית קירשטיין ונציגת האינרוויל אורנה גן-צבי.עליהם הוטל לשפוט לפי קריטריונים של תוכן ההרצאה, אופן ההגשה, שימוש בשפה ושמירה על לוח זמנים. לפני ששתי הפינליסטיות הציגו את נאומן, הוזמן להרצות על אותו הנושא אלעד רון תלמיד ביה"ס ליאו בק הלומד בכיתה מיוחדת, שהתבלט בשלב התחרות המוקדם יותר. הוא שהרצה בבהירות ובהדגשים נכונים, בשילוב שפת גוף מותאמת לדגשים שבהרצאתו שניתנה ברורה ומובנת. כל הנוכחים כיבדו אותו במחיאות כפיים בסיום הרצאתו (שלא נפלה מזו של המתחרות).
המרצה הראשונה בתחרות הסיום הייתה סופי שניידר בת 17 הלומדת בביה"ס ליאו בק , אליו עברה לפני שנה מבי"ס אורט בבת ים. כבר שם ,לפני שלוש שנים הצטרפה לחוג של "דיבייט" שנפתח בביה"ס. סופי משתתפת מזה מספר שנים בפרויקט משותף עם משרד החוץ שנקרא ימ"א- ראשי תיבות של "ישראל מקוונת אליך", פרויקט המנוהל מול העולם דך האינטרנט בשפות: אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית וערבית. בזמן המכבייה הלכו היא וחבר'ה כל יום למכון וינגייט לפגוש את בני הנוער שבאו לישראל, ועסקו מולם בהסברה והבהרה של סוגיות שונות הנוגעות לארץ. כל המיומנויות האלה הוקנו לה ולחבריה בזכות מה שאנו קוראים : "הנואם הצעיר".
המתחרה השנייה ל תחרות הנואם הצעיר, של מועדון רוטרי חיפה לשנת 2014 , היא בלה פרל, תלמידת כיתה י"א בביה"ס עירוני ה', בת 16.
"אני אוהבת לעמוד בפני קהל, זה צריך לעזור לי להתגבר על הביישנות הטבעית שלי. בדרך כלל אני לא אדם מנהיגותי ומשפיע, אבל אני מאמינה שעם כישורים כמו של "הנואם הצעיר" ,אני ארחיב את הביטחון העצמי ואוכל להיות גם משפיעה וגם מנהיגה".
שתי הפינליסטיות בחרו בנושא השביעי-אפליית נשים בחברה הישראלית ופתרונותיה. כל אחת עשתה כמיטב יכולתה להציג את המושא בבהירות ולעניין. צוות השופטים לאחר התלבטות מרובה בחר בבלה פרל כנציגת המועדון לתחרות הנואם הצעיר בשלב הבא של אשכול מועדוני רוטרי בחיפה והצפון, שתערך ביום שני בעירית חיפה.
את המרצה האורחת הציג נ"ל נחום לדר:
הגב' אסתר קורץ הינה מנהלת מדיניות ואסטרטגיה חקיקתית - הפעילות מול בתי המחוקקים- בוועדה ליחסים הציבוריים אמריקה ישראל -איפא"ק. בתפקידה זה מגיעה מספר פעמים בשנה לישראל לדיונים עם ראשי המדינה, ראש הממשלה, שרים ובכירים נוספים. גם היום היגיעה לישראל לפגישות עבודה, נחתה בישראל לפני כ 3- שעות והואילה לבוא לדבר בפנינו. לפני כן הייתה מנהלת הקשר של איפא"ק עם בתי המחוקקים, ושתדלנית- לוביסטית בסנט ובקונגרס. הגב' קורץ הצטרפה לאיפא"ק בשנת 1982 אחרי שבמשך שש שנים שמשה בתפקידים שונים במסגרת בתי המחוקקים בגבעת הקפיטול. הייתה עוזרת אישית לענייני מדיניות חוץ ובטחון לסנטור אלן ספקטור- רפובליקאי מפנסילבניה, לפני כן יועצת למדיניות חוץ לסנטור יעקב יעבץ- רפובליקאי מניו-יורק, שהיה יו"ר רב עוצמה של ועדת החוץ והביטחון של הסנט. תפקידה הראשון בוושינגטון היה יועצת ומזכירת עיתונות לנציג בית הנבחרים צ'רלי וילסון, דמוקרט מטקסס. כמו כן עבדה במשך 3 שנים במשלחת הקונגרס לוועידת הלסינקי והתמקדה במיוחד בנושאים הקשורים ליהודי ברה"מ וזכויות אדם. במסגרת זו שמשה הגב' קורץ גם כנציגת ארה"ב לשיחות בלגרד על צמצום החימוש הגרעיני. לגב' קורץ תואר שני בהצטיינות מאוני. הארווארד בלימודי רוסיה ותואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ביחסים בינלאומיים- לימודי רוסיה. נולדה ברומא ומדברת בין היתר עברית, רוסית וצרפתית. נשואה לעו"ד ג'ון שייבל, שהיה בעצמו שדולן בבתי הנבחרים והלך בעקבות ליבו ,המיר את העבודה כלוביסט בלהיות מורה בבי"ס ומאמן בייסבול לבני נוער, ולהם שני ילדים. נושא הרצאתה: יחסי ארה"ב וישראל- מבט מוושינגטון. המרצה פתחה והציגה את נושא American Israel Publ Affairs Committee = AIPAC (איפא"ק – הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור) כפי שמופיע בויקיפדיה היא שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקניים.השדולה נוסדה ב-1951, מורכבת בעיקר מיהודים-אמריקאים, ועוסקת בעיקר בשתדלנות לגבי האינטרסים של מדינת ישראל. היא נחשבת כאחת השדולות החזקות והמשפיעות ביותר בקונגרס. מטרתה הראשונית הייתה להתמקד באנשי הקונגרס, אך בשנים האחרונות היא מפנה את רוב תשומת הלב לאנשי הזרוע המבצעת. ישנם אנשים רבים בממשל האמריקאי אשר מאמינים, כמו איפא"ק, כי תמיכה בישראל צריכה להיות המרכיב המרכזי במדיניות המזרח התיכון של הממשלה.
השדולה נוסדה על ידי ישעיהו (שי) קינן כהמשך לארגונים ציוניים קודמים, בהם מועצת החירום הציונית שפעלה בסוף מלחמת העולם השנייה. תחילה נרשמה השדולה תחת השם "המועצה הציונית האמריקאית" וכסוכנות זרה למען ישראל אולם ב-1954 הוחלף המעמד לארגון מקומי ויועד לשדולה בקונגרס. את השם הנוכחי קיבל הארגון בשנת 1959.
ב-1980 התמנה כיו"ר לאיפא"ק תום דיאן. במהלך תקופה זו היה איפא"ק ארגון קטן מאוד שלא היה מוכר. דיאן הביא לגידול עצום בהיקף הפעילות של הארגון (הן מבחינה תקציבית והן במספר החברים שגדל גדל משמונת אלפים לחמישים אלף תוך שבע שנים). ב-1981 היה הניסיון המשמעותי הראשון של איפא"ק להתמודד עם הממשל .הניסיון כשל אמנם אולם איפא"ק הקשה מאוד על הנשיא. ב־1982 הצליח הארגון למנוע קיצוץ בסיוע האמריקאי שנועד ללחוץ על ישראל. במקביל החל איפא"ק ב"תוכנית לפיתוח מנהיגות פוליטית" שגידלה דור של פוליטיקאים יהודיים. במהלך שנות השמונים החל איפא"ק לעבוד גם בשתדלנות בזרועות הממשל . לשיא הגיע תהליך זה בזמן המאבק על ההתנחלויות שהגיע לנקודת פיצוץ ב־ 1991 כאשר שתדלני איפא"ק (למעלה מאלף מאתיים) ניסו לשכנע את חברי הקונגרס לתמוך באימוצן. המאמץ נכשל בעקבות מתקפה חריפה ביותר של ג'ורג' בוש (האב) כלפי השדולה בה טען כי השדולה איננה פועלת בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית. עם זאת, איפא"ק הצליח לבסוף לגייס את תמיכת הקונגרס בערבויות (לאחר שהוסכם לקזז מהן את ההשקעות בהתנחלויות). היא עצמה החלה בפעילותה כלוביסטית בסנאט ובקונגרס ב--1982 .כל חבר בקונגרס או בסנאט רגיש מאד לפניות בוחריו מאזור הבחירה שלו ותפקיד הלוביסט הוא לעודד פניות של ציבור הבוחרים לחבר סנאט או קונגרס זה או אחר ולשדלו לתמוך בישראל. מאז תחילת שנות התשעים, פעילות איפא"ק פחתה במקצת וכך גם השימוש שישראל עושה בה, אולם עדיין איפא"ק נחשבת לשדולה השנייה בעוצמתה בקונגרס האמריקאי (לאחר שדולת יצרני הנשק הקל). מי שעומד בראש מועצת המנהלים של איפא"ק כיום הם חמישים אנשים רבי השפעה בפוליטיקה הדמוקרטית והרפובליקנית ובעניינים אזרחיים ברחבי המדינה.
תקציב השדולה מגיע מתורמים פרטיים, מדמי חברות שעל החברים לשלם. היא אינה מקבלת שום סבסוד מממשל ארצות הברית או מממשלת ישראל. בשנים האחרונות הציבור האמריקאי תומך בישראל . לאחר ה 9 בספטמבר והפעילות הטרוריסטית במגדלי התאומים היה חשש שדעת הציבור תפנה נגדנו אולם במציאות התברר שדווקא האירוע הזה הגביר את תמיכה הציבורית בישראל. קיימים ארגונים פרופלסטיניים בקרב הסטודנטים וכן התארגנויות פרו מוסלמיות אך לא בהיקף ובמעמד כפי שזוכה לה איפא"ק.
איפא"ק פועלת להגן ולדאוג לקיומו של הסיוע החיוני שאותו מקבלת ישראל מממשלת ארצות הברית, על מנת שישראל תישאר חזקה ובטוחה. כמו כן, היא פועלת על מנת לקדם: שיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות על מנת לקדם מדיניות נגד הטרור. החלפת מידע בין המדינות בנושא טכניקות ביטחוניות וטכנולוגיות על מנת לשמור על ביטחון המדינות. עצירת מדינות כגון איראן מלהשיג נשק להשמדה המונית.
הנשיא אובאמה כבר בנאומו הראשון עם בחירתו הכריז על כוונתו להגיע להסכמים עם איראן והעולם המוסלמי. לדעתו יש להגיע לדיון עם איראן ועכשיו זה הזמן לעשות זאת. איראן מהווה בעיה לארה"ב אך בעיה זו לא קריטית. ארה"ב מוכנה להשלים עם העשרה מינימלית של אוראניום על ידי איראן דבר שישראל אינה יכולה להשלים עימו.
ג'ון קרי מקדיש זמן רב ומרץ להשגת שיחות שתבאנה לשלום באזור ולדעתו זה הזמן להגיע להסדר בי הצדדים. אף אחד לא יודע כרגע מה קורה בשיחות שבין הצדדים אך מתקרב במהרה הרגע שבו תצטרך ישראל לקבל החלטות גורליות לגבי עתידה ועתיד השלום באזור. האמריקאים יצאו מעיראק, יוצאים מאפגניסטן, והמצב במדינות השכנות לישראל כמצרים, סוריה ולבנון משליך על הקשיים הצפויים לישראל בתקופה הקרובה.
הודה למרצה חברנו ר/יורם קנטר שברך אותה על שפתחה את עיינינו לנעשה באיפא"ק, ועל חשיבות תפקוד השדולה למען ישראל ושינגטון. הוא אמר ששם המרצה אסתר, מעלה נשכחות מתקופת אימפריה אחרת, זו של אחשורוש ששלט על אימפריה מהודו ועד כוש, וגם בזמנו היו חורשי רעות מפרס ומדי (איראן של אז) שקמו עלינו לכלותנו, ובזכות השתדלנית הראשונה בהיסטוריה- אסתר המלכה, הצלחנו למנוע את המזימה של המן וחבר מרעיו להשמיד ולאבד את בני ישראל. הנשיא המכהן משה גן-צבי הודה למרצה האורחת והעניק לה תעודת נטיעת עץ על שמה ביער פול האריס של הרוטרי למזכרת.
------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
שיבץ צילומים: ר/יורם נאומן
צילם באייפון: ר/אריה ברגמן.
את פסוק השבוע הביא חברנו ר/חאתם חורי:
בערב זה ,אנחנו נשמע הרצאה על יחסי ארה"ב ישראל. אמנם הנושא רלוונטי וחשוב, אבל הוא מקבל יתר רלוונטיות כשדנים בו על רקע המשא ומתן המתנהל בעצם ימים אלה, בין מדינת ישראל לפלסטינים. משא ומתן קשה כפי שאנחנו מדווחים. ג'ורג ברנארד שו אמר: "אפשר להתייחס לכל קושי כאל הזדמנות ולכל הזדמנות כאל קושי". הוא גם אמר: "יש אנשים המאשימים את הנסיבות שלהם על מה שהם, אני לא מאמין בנסיבות, האנשים המצליחים בעולם הזה, קמים ומחפשים אחר הנסיבות המתאימות להם ואם הם לא מוצאים אותם הם יוצרים אותם." אכן, חברים יקרים, הכול תלוי בבני אדם. ובכדי להמחיש את דבריי, תרשו נא לי לשתף אתכם בסיפור הבא: מדען אחד חי כל הזמו מודאג מבעיות העולם, והוא היה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון. הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו כדי למצוא תשובות לספקותיו. יום אחד בנו בו השבע פלש למקום ההתבודדות שלו, נחוש לעזור לו בעבודתו. המדען, עצבני בגלל ההפרעה, ניסה שהילד ילך למקום אחר. כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם, חיפש משהוא שיוכל לספק לילד תעסוקה, ויסיח את דעתו. הוא הוציא מאיזה חוברת דף עם מפת העולם, גזר אותה לעשרים חתיכות, ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק, ואמר לו: "אתה אוהב פאזלים ,נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן. הנה העולם כולו מפורק, נראה אם אתה יכול לתקן. תעשה את זה לבד לבד". הוא חשב שהילד יזדקק לכמה ימים עד שיצליח, אם בכלל, להרכיב את המפה. אבל כשעה לאחר מכן, כבר שמע את קולו של בנו קורא לו ברוגע "אבא סיימתי, הצלחתי להרכיב הכול". בתחילה ,האב לא האמין, הרי לא ייתכן, שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו, וניגש לבנו,כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה מבולגנת ... להפתעתו, המפה הייתה מושלמת, כל החתיכות היו במקומן. איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך נראה העולם", אמר המדען לבנו, "איך הצלחת?". "אבא" אמר לו הי,ד "אני אומנם לא ידעתי איך נראה העולם, אבל כאשר אתה תלשת את הדף מן החוברת,ראיתי שבצד השני של הדף יש תמונה של אדם. כשנתת לי את העולם לתקן, אני ניסיתי, אבל לא הצלחתי. זה היה הרגע שאני נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני של הדף. הפכתי את כל החתיכות, והתחלתי לתקן את האדם. כשהצלחתי לתקן את האדם, ראיתי שהצלחתי גם לתקן את העולם ..... את ברכות הרעות הקריא חברנו ר/דני זגול, ואילו את הברכה הבינלאומית הביא ר/אדולפו אידלשטיין שסטה מהנוהג הרוטריוני ובחר לברך לא מועדון אלא מדינה- את קנדה לרגל ביקורו של ראש ממשלתה אוהד ישראל בארץ ובכנסת. ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר נשא לפני שלושה ימים במליאת הכנסת נאום תמיכה חם, בו בירך על "הקשר החזק בין ישראל לקנדה ועל הערכים המשותפים "
חבר חדש הצטרף למועדון:
מזכיר הכבוד אלחנן גרינברג הציג את חברנו החדש ר/פרד ברקוביץ, בסיווג אלקטרוניקה. יליד רומניה,עלה ארצה ב-1964 עם הוריו, שקיבלו צריף ב-נוף ים .למד עברית באולפן בקיבוץ (גליל-ים), עבודה זמנית במכון ויצמן. שרת בצה"ל צבא בחיל הקשר, ובמלחמת ששת הימים בפיקוד מרכז. לימודים גבוהים לתואר BSC בהנדסת חשמל ו- MSC בבקרה , בטכניון בחיפה. עבודה - מו"פ ברפא"ל (בקרה, עבוד אותות, תקשורת ספרתית, מודלים מתמטים, סימולציות). שהה בשבתון בעמק הסיליקון בהנדסה רפואית וכן שבתון באוניברסיטת סטנפורד שבפאלו אלטו קליפורניה., הנדסת מערכת בפרויקט NASA, Gravity Probe-B, המשך עבודה במו"פ ב-AMD תקשורת ספרתית וחזרה לרפא"ל עד פרישתו בשל הגיל. כעת קשור במו"פ במיקרוסופט , קבוצת " טכנולוגיות הדמיה מתקדמות". היה פעיל מספר שנים התנדבות:
במסגרת רפא"ל - עזרה במתמטיקה / פיזיקה לתלמידי תיכון (מוגדרים כבעלי פוטנציאל) בבתיה"ס בקרית-ים ובקרית-מוצקין.
במסגרת פרויקט "בבית ביחד" של הסוכנות היהודית - עזרה במתמטיקה.
הנשיא המכהן משה גן-צבי העניק לחברנו החדש את סיכת הרוטריין וכן את החומר הנלווה לחברות במועדון. החבר החדש הודה לקהל הנוכחים ואמר שהוא מקווה לשיתוף פעולה הדדי בכל פעילויות המועדון. נאחל לו כולנו הצלחה בדרכו החדשה כחבר מועדון רוטרי חיפה.
תחרות הנואם הצעיר לבחירת מועמד/ת המועדון:
חברנו ר/שלום וואנו הקדיש את מירב זמנו ומרצו בחודש האחרון לתחרויות בחירת הנואם הצעיר של הרוטרי, בביקוריו בבתי הספר המשתתפים וביצירת הקשר עם ההנהלות והמורים/ות בנושא. הערב תופענה שתי הפיינליסטיות למועמד המועדון שלנו, שתייצג אותנו בתחרות האשכולית שתיערך בבנין העירייה. נושאי הנאומים- המתחרים והמתחרות בתחרות חייבים/ות לבחור באחד מהנושאים הבאים לנאומם. אותו הנאום הוצג ע"י המתחרה בכל שלבי התחרות. הנושאים מהם בחרו המתחרים היו:
1. מאבק בגילויי גזענות ושנאת זרים בחברה הישראלית
2. האם צריך לאסור על שידורי ריאליטי בישראל?
3. הגנה על זכויות האדם בדמוקרטיה, האם ומתי יש צורך להגבילן?
4. מנהיגות - מהן התכונות שראוי לפתח בילדים כדי ליצור את המנהיגים המצליחים של המחר?
5. מיעוטים בישראל - כיצד זה מרגיש להיות מיעוט בארץ?
6. האם נחוץ קוד אתי ביחסים של תלמידים לחבריהם, למוריהם ולבית ספרם.
7. על אפליית נשים בחברת ישראלית ופתרונותיה.
לפני הצגת הנאומים נבחרו כשופטים לבחירת המועמד/ת של המועדון, ר/עוזי דקל, ר/שלומית קירשטיין ונציגת האינרוויל אורנה גן-צבי.עליהם הוטל לשפוט לפי קריטריונים של תוכן ההרצאה, אופן ההגשה, שימוש בשפה ושמירה על לוח זמנים. לפני ששתי הפינליסטיות הציגו את נאומן, הוזמן להרצות על אותו הנושא אלעד רון תלמיד ביה"ס ליאו בק הלומד בכיתה מיוחדת, שהתבלט בשלב התחרות המוקדם יותר. הוא שהרצה בבהירות ובהדגשים נכונים, בשילוב שפת גוף מותאמת לדגשים שבהרצאתו שניתנה ברורה ומובנת. כל הנוכחים כיבדו אותו במחיאות כפיים בסיום הרצאתו (שלא נפלה מזו של המתחרות).
המרצה הראשונה בתחרות הסיום הייתה סופי שניידר בת 17 הלומדת בביה"ס ליאו בק , אליו עברה לפני שנה מבי"ס אורט בבת ים. כבר שם ,לפני שלוש שנים הצטרפה לחוג של "דיבייט" שנפתח בביה"ס. סופי משתתפת מזה מספר שנים בפרויקט משותף עם משרד החוץ שנקרא ימ"א- ראשי תיבות של "ישראל מקוונת אליך", פרויקט המנוהל מול העולם דך האינטרנט בשפות: אנגלית, רוסית, צרפתית, ספרדית וערבית. בזמן המכבייה הלכו היא וחבר'ה כל יום למכון וינגייט לפגוש את בני הנוער שבאו לישראל, ועסקו מולם בהסברה והבהרה של סוגיות שונות הנוגעות לארץ. כל המיומנויות האלה הוקנו לה ולחבריה בזכות מה שאנו קוראים : "הנואם הצעיר".
המתחרה השנייה ל תחרות הנואם הצעיר, של מועדון רוטרי חיפה לשנת 2014 , היא בלה פרל, תלמידת כיתה י"א בביה"ס עירוני ה', בת 16.
"אני אוהבת לעמוד בפני קהל, זה צריך לעזור לי להתגבר על הביישנות הטבעית שלי. בדרך כלל אני לא אדם מנהיגותי ומשפיע, אבל אני מאמינה שעם כישורים כמו של "הנואם הצעיר" ,אני ארחיב את הביטחון העצמי ואוכל להיות גם משפיעה וגם מנהיגה".
שתי הפינליסטיות בחרו בנושא השביעי-אפליית נשים בחברה הישראלית ופתרונותיה. כל אחת עשתה כמיטב יכולתה להציג את המושא בבהירות ולעניין. צוות השופטים לאחר התלבטות מרובה בחר בבלה פרל כנציגת המועדון לתחרות הנואם הצעיר בשלב הבא של אשכול מועדוני רוטרי בחיפה והצפון, שתערך ביום שני בעירית חיפה.
את המרצה האורחת הציג נ"ל נחום לדר:
הגב' אסתר קורץ הינה מנהלת מדיניות ואסטרטגיה חקיקתית - הפעילות מול בתי המחוקקים- בוועדה ליחסים הציבוריים אמריקה ישראל -איפא"ק. בתפקידה זה מגיעה מספר פעמים בשנה לישראל לדיונים עם ראשי המדינה, ראש הממשלה, שרים ובכירים נוספים. גם היום היגיעה לישראל לפגישות עבודה, נחתה בישראל לפני כ 3- שעות והואילה לבוא לדבר בפנינו. לפני כן הייתה מנהלת הקשר של איפא"ק עם בתי המחוקקים, ושתדלנית- לוביסטית בסנט ובקונגרס. הגב' קורץ הצטרפה לאיפא"ק בשנת 1982 אחרי שבמשך שש שנים שמשה בתפקידים שונים במסגרת בתי המחוקקים בגבעת הקפיטול. הייתה עוזרת אישית לענייני מדיניות חוץ ובטחון לסנטור אלן ספקטור- רפובליקאי מפנסילבניה, לפני כן יועצת למדיניות חוץ לסנטור יעקב יעבץ- רפובליקאי מניו-יורק, שהיה יו"ר רב עוצמה של ועדת החוץ והביטחון של הסנט. תפקידה הראשון בוושינגטון היה יועצת ומזכירת עיתונות לנציג בית הנבחרים צ'רלי וילסון, דמוקרט מטקסס. כמו כן עבדה במשך 3 שנים במשלחת הקונגרס לוועידת הלסינקי והתמקדה במיוחד בנושאים הקשורים ליהודי ברה"מ וזכויות אדם. במסגרת זו שמשה הגב' קורץ גם כנציגת ארה"ב לשיחות בלגרד על צמצום החימוש הגרעיני. לגב' קורץ תואר שני בהצטיינות מאוני. הארווארד בלימודי רוסיה ותואר ראשון מהאוניברסיטה העברית בירושלים ביחסים בינלאומיים- לימודי רוסיה. נולדה ברומא ומדברת בין היתר עברית, רוסית וצרפתית. נשואה לעו"ד ג'ון שייבל, שהיה בעצמו שדולן בבתי הנבחרים והלך בעקבות ליבו ,המיר את העבודה כלוביסט בלהיות מורה בבי"ס ומאמן בייסבול לבני נוער, ולהם שני ילדים. נושא הרצאתה: יחסי ארה"ב וישראל- מבט מוושינגטון. המרצה פתחה והציגה את נושא American Israel Publ Affairs Committee = AIPAC (איפא"ק – הוועד האמריקני-ישראלי לענייני ציבור) כפי שמופיע בויקיפדיה היא שדולה פרו-ישראלית בבתי הקונגרס האמריקניים.השדולה נוסדה ב-1951, מורכבת בעיקר מיהודים-אמריקאים, ועוסקת בעיקר בשתדלנות לגבי האינטרסים של מדינת ישראל. היא נחשבת כאחת השדולות החזקות והמשפיעות ביותר בקונגרס. מטרתה הראשונית הייתה להתמקד באנשי הקונגרס, אך בשנים האחרונות היא מפנה את רוב תשומת הלב לאנשי הזרוע המבצעת. ישנם אנשים רבים בממשל האמריקאי אשר מאמינים, כמו איפא"ק, כי תמיכה בישראל צריכה להיות המרכיב המרכזי במדיניות המזרח התיכון של הממשלה.
השדולה נוסדה על ידי ישעיהו (שי) קינן כהמשך לארגונים ציוניים קודמים, בהם מועצת החירום הציונית שפעלה בסוף מלחמת העולם השנייה. תחילה נרשמה השדולה תחת השם "המועצה הציונית האמריקאית" וכסוכנות זרה למען ישראל אולם ב-1954 הוחלף המעמד לארגון מקומי ויועד לשדולה בקונגרס. את השם הנוכחי קיבל הארגון בשנת 1959.
ב-1980 התמנה כיו"ר לאיפא"ק תום דיאן. במהלך תקופה זו היה איפא"ק ארגון קטן מאוד שלא היה מוכר. דיאן הביא לגידול עצום בהיקף הפעילות של הארגון (הן מבחינה תקציבית והן במספר החברים שגדל גדל משמונת אלפים לחמישים אלף תוך שבע שנים). ב-1981 היה הניסיון המשמעותי הראשון של איפא"ק להתמודד עם הממשל .הניסיון כשל אמנם אולם איפא"ק הקשה מאוד על הנשיא. ב־1982 הצליח הארגון למנוע קיצוץ בסיוע האמריקאי שנועד ללחוץ על ישראל. במקביל החל איפא"ק ב"תוכנית לפיתוח מנהיגות פוליטית" שגידלה דור של פוליטיקאים יהודיים. במהלך שנות השמונים החל איפא"ק לעבוד גם בשתדלנות בזרועות הממשל . לשיא הגיע תהליך זה בזמן המאבק על ההתנחלויות שהגיע לנקודת פיצוץ ב־ 1991 כאשר שתדלני איפא"ק (למעלה מאלף מאתיים) ניסו לשכנע את חברי הקונגרס לתמוך באימוצן. המאמץ נכשל בעקבות מתקפה חריפה ביותר של ג'ורג' בוש (האב) כלפי השדולה בה טען כי השדולה איננה פועלת בהתאם לאינטרסים של ארצות הברית. עם זאת, איפא"ק הצליח לבסוף לגייס את תמיכת הקונגרס בערבויות (לאחר שהוסכם לקזז מהן את ההשקעות בהתנחלויות). היא עצמה החלה בפעילותה כלוביסטית בסנאט ובקונגרס ב--1982 .כל חבר בקונגרס או בסנאט רגיש מאד לפניות בוחריו מאזור הבחירה שלו ותפקיד הלוביסט הוא לעודד פניות של ציבור הבוחרים לחבר סנאט או קונגרס זה או אחר ולשדלו לתמוך בישראל. מאז תחילת שנות התשעים, פעילות איפא"ק פחתה במקצת וכך גם השימוש שישראל עושה בה, אולם עדיין איפא"ק נחשבת לשדולה השנייה בעוצמתה בקונגרס האמריקאי (לאחר שדולת יצרני הנשק הקל). מי שעומד בראש מועצת המנהלים של איפא"ק כיום הם חמישים אנשים רבי השפעה בפוליטיקה הדמוקרטית והרפובליקנית ובעניינים אזרחיים ברחבי המדינה.
תקציב השדולה מגיע מתורמים פרטיים, מדמי חברות שעל החברים לשלם. היא אינה מקבלת שום סבסוד מממשל ארצות הברית או מממשלת ישראל. בשנים האחרונות הציבור האמריקאי תומך בישראל . לאחר ה 9 בספטמבר והפעילות הטרוריסטית במגדלי התאומים היה חשש שדעת הציבור תפנה נגדנו אולם במציאות התברר שדווקא האירוע הזה הגביר את תמיכה הציבורית בישראל. קיימים ארגונים פרופלסטיניים בקרב הסטודנטים וכן התארגנויות פרו מוסלמיות אך לא בהיקף ובמעמד כפי שזוכה לה איפא"ק.
איפא"ק פועלת להגן ולדאוג לקיומו של הסיוע החיוני שאותו מקבלת ישראל מממשלת ארצות הברית, על מנת שישראל תישאר חזקה ובטוחה. כמו כן, היא פועלת על מנת לקדם: שיתוף פעולה אסטרטגי בין שתי המדינות על מנת לקדם מדיניות נגד הטרור. החלפת מידע בין המדינות בנושא טכניקות ביטחוניות וטכנולוגיות על מנת לשמור על ביטחון המדינות. עצירת מדינות כגון איראן מלהשיג נשק להשמדה המונית.
הנשיא אובאמה כבר בנאומו הראשון עם בחירתו הכריז על כוונתו להגיע להסכמים עם איראן והעולם המוסלמי. לדעתו יש להגיע לדיון עם איראן ועכשיו זה הזמן לעשות זאת. איראן מהווה בעיה לארה"ב אך בעיה זו לא קריטית. ארה"ב מוכנה להשלים עם העשרה מינימלית של אוראניום על ידי איראן דבר שישראל אינה יכולה להשלים עימו.
ג'ון קרי מקדיש זמן רב ומרץ להשגת שיחות שתבאנה לשלום באזור ולדעתו זה הזמן להגיע להסדר בי הצדדים. אף אחד לא יודע כרגע מה קורה בשיחות שבין הצדדים אך מתקרב במהרה הרגע שבו תצטרך ישראל לקבל החלטות גורליות לגבי עתידה ועתיד השלום באזור. האמריקאים יצאו מעיראק, יוצאים מאפגניסטן, והמצב במדינות השכנות לישראל כמצרים, סוריה ולבנון משליך על הקשיים הצפויים לישראל בתקופה הקרובה.
הודה למרצה חברנו ר/יורם קנטר שברך אותה על שפתחה את עיינינו לנעשה באיפא"ק, ועל חשיבות תפקוד השדולה למען ישראל ושינגטון. הוא אמר ששם המרצה אסתר, מעלה נשכחות מתקופת אימפריה אחרת, זו של אחשורוש ששלט על אימפריה מהודו ועד כוש, וגם בזמנו היו חורשי רעות מפרס ומדי (איראן של אז) שקמו עלינו לכלותנו, ובזכות השתדלנית הראשונה בהיסטוריה- אסתר המלכה, הצלחנו למנוע את המזימה של המן וחבר מרעיו להשמיד ולאבד את בני ישראל. הנשיא המכהן משה גן-צבי הודה למרצה האורחת והעניק לה תעודת נטיעת עץ על שמה ביער פול האריס של הרוטרי למזכרת.
------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
שיבץ צילומים: ר/יורם נאומן
צילם באייפון: ר/אריה ברגמן.
