הרצאת ד"ר חואן בר אל מבית חולים מזרע
דר בראל הביא בפני חברי המועדון את תופעת הפוסט טראומה. המחקרים בנושא העלו כי חיילים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה לא חזרו לחזית בגלל מאורעות המלחמה. התיאוריה הטפולית אז היתה שהרופא המטפל יחזיר את החולה לטראומה וכך יתגבר עליה. רק בשנות ה 60 התפוגגה תיאוריה זו. לאחר מלחמת יום כיפור הגיעו החוקרים למסקנה כי "שיחזור" הטראומה מזיקה לחולה. היום הגירסה היא לטפל בחולה לאחר קרות המקרה הטראומטי ולא בזמן אמת. טראומה היא אירוע שחווה פלוני אשר יש בה מבחינתו סכנה לחיים או לשלמות הגוף או לחיי הסובבים אותו. אדם שיודע כי עלול להתרחש מצב טאומטי-יכול להתמודד טוב יותר עם המצב בהשוואה למצב טראומטי פתאומי ובלתי צפוי מראש. קל יותר להתמודד עם חוויה טראומטית חד פעמית לעומת חוויה מתמשכת. פוסט טראומה ש"נשמרת" אצל אדם, תטופל ביתר הצלחה אם הסובבים אותו לא יעסיקו אותו בשאלות על המקרה. "מה קרה, איך זה קרה"? יותר קל להתמודד עם חוויה טאומטית חד פעמית מאשר עם חוויה נמשכת. פוסט טראומה שנשמרת אצל האדם ללא "חקירה חברתית", קלה יותר לטפול. שיחה על הטראומה מביאה לתוצאות גרועות.
הטיפול:-התערבות הרופא והחזרת החולה לתפקוד רגיל. חיזוק אצל החולה את האמונה, (דת למשל),חיזוק רגשי, דמיון, חיזוק גופני חברתי קוגנטיבי.
כתב וצילם יורם נאומן
מאמר:(לא של המרצה)
פגיעה נפשית כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי (תסמונת פוסט טראומטית, או בקיצור PTSD). ראשית, בכדי להבין היטב מהי תסמונת פוסט טראומטית ומה משמעותה, יש להבהיר מספר מושגים רלוונטיים. ראשית חשוב להבין את המושג טראומה, שהינו בדרך כלל באירוע כלשהו, בעל עוצמה והשפעה רגשית כה גדולה, אשר כאשר הוא מתרחש, הוא עלול לגרום לאדם שחווה אותו נזק נפשי משמעותי וממושך, שמשפיע על תפקודו בכל הרמות (הן בבית, הן בחברה והן במסגרת העבודה).
במהלך האירוע הטראומטי, לעיתים מוצא הנפגע את עצמו במצוקה קשה ואף בסכנת חיים. תחושת חוסר האונים ואי היכולת להתמודד בכוחות עצמו עם המצב שנקלע אליו, גורמת להיווצרותו של נזק נפשי המופיע בצורות שונות בהמשך החיים, גם לאחר שהסכנה כבר חלפה והאירוע הטראומטי הסתיים.
ניתן לסווג כ''אירועים טראומטיים'' שורה של אסונות קשים כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, פיגועי טרור, חשיפה לאלימות קשה, אירועי מלחמה, מקרי מוות, פציעות קשות וכד'.
תסמונת פוסט טראומטית אם כך, הינה אותו סינדרום אשר ממנו סובל האדם שנחשף לאירוע הטראומטי. סינדרום זה נגרם בעקבות התמוטטותה של מערכת מנגנון ההתמודדות אצל הנפגע ועקב כך מופיעים אצלו מגבלות תפקודיות בכל הרמות (תפקוד אישי, תפקוד משפחתי, תפקוד מקצועי, תפקוד חברתי, תפקוד זוגי וכד').
כל מי שמסווג כ"נפגע הלם" או "נפגע חרדה" כתוצאה של אירוע טרור או מלחמה למשל, יכול למצוא עצמו סובל מאותה תסמונת פוסט טראומטית.
סימפטומים - תסמינים - תסמונת פוסט טראומטית: פלאשבקים של האירוע הטראומטי אשר מופיעים אצל הנפגע במהלך היום ו/או במהלך הלילה, תוך כדי חלומות רגילים ו/או בהקיץ, תחושת מצוקה כתוצאה מחשיפה לאירועים המזכירים את האירוע הטראומטי, הימנעות מהשתתפות או מביצוע כל פעולה אשר קשורה או מזכירה את האירוע הטראומטי או אירוע אחר דומה לו, בעיות זיכרון, נסיונות הדחקה של האירוע הטראומטי, תחושת דיכאון וניתוק מן החברה, אדישות כלפי הסביבה, קושי בהבעת רגשות, עצבנות יתר, סף גירוי נמוך, קשיי ריכוז, נדודי שינה, חרדה כללית, התנהגות אלימה כלפי הסביבה.
הסימפטומים של התסמונת מופיעים בדרך כלל בסמוך מאד למועד החשיפה לאירוע הטראומטי אך לעיתים הם יכולים גם להתחיל ולהשפיע לאחר תקופה ארוכה יותר בעקבות ''טריגר'' כלשהו אשר גורם להתפרצותם.
חשוב לזכור כי אין חסינות מפני תגובה פוסט טראומטית וכל אדם שחווה אירוע שנתפס בעיניו כטראומטי, יכול לפתח את התסמונת בדרגת קושי כזו או אחרת. ישנם כאלה שההשפעה עליהם תהיה מזערית ולמעשה לא תפריע להם להשתלב חזרה במסגרת החיים השגרתיות, ואילו אחרים אשר בעקבות האירוע יסבלו מתוצאות חמורות כגון נכות נפשית קשה ביותר אשר תפריע להם בניהול חיי היומיום.
תסמונת פוסט טראומטית יכולה להתפתח גם אצל חיילים ו/או לוחמים במסגרת שירותם הצבאי כתוצאה מחשיפתם למאורעות קשים של קרב ומלחמה, הרוגים, פצועים ומצבים מסכני חיים. במקרים כאלו נהוג לקרא למצב נפשי שכזה "הלם קרב", או ''תגובת קרב'' (תגובה פוסט-טראומטית).
התסמינים של "הלם קרב" דומים מאד לאלו שתוארו לעיל ויכולים אף להופיע בדרגה גבוהה יותר של השפעה על איכות החיים, שכן לרוב מדובר באירועים קשים ביותר של השתתפות במלחמה, נפילה בשבי, פציעות קשות, סכנת חיים וכד'.
ישנן שיטות טיפול שונות במקרי תסמונת פוסט טראומתית, ואולם אין בשום מקרה הבטחה של הצלחה מלאה. ידוע שככל שהטיפול ניתן בסמוך יותר למועד האירוע הטראומטי, כך הסיכויים להצלחתו גדלים. ככל שהסימפטומים ממשיכים להופיע אצל הנפגע במשך תקופה ארוכה יותר, כך פוחת הסיכוי להחלמה וגובר הסיכוי לפגיעה נפשית צמיתה (מתמדת / כרונית) על כל המשתמע מכך.
הניסיון מראה כי רוב אלו שנפגעו בגופם, כתוצאה מאירוע כלשהו כגון אירוע טרור, פעולת איבה, פעולה צבאית, מלחמה וכד', מפתחים תסמונת פוסט טראומטית בדרגה מסוימת, המעידה על הפגיעה בנפשם. לעיתים פגיעה גופנית מאפילה בחומרתה על פגיעה נפשית. היא גורמת לכך שאם טיפול נפשי לא ניתן בזמן או בצורה המתאימה, נגרמת החמרה במצב. לכן, מומלץ לשים לב למצבו הנפשי של הנפגע ולא לשכוח לטפל גם בו בהתאם לצורך.
הן במסגרת חוק המוסד לביטוח לאומי והן במסגרת חוק הנכים (הרלוונטי לפגיעות במהלך השירות הצבאי), מצב של תסמונת פוסט טראומטית יכול להקנות נכות גבוהה לסובל ממנו. לכן רצוי מאד לדאוג ולעמוד על קבלת הזכויות המגיעות בעקבות קביעת נכות שכזו אשר יכולים להתבטא במתן פיצויים כספיים בסכום גבוה.
דר בראל הביא בפני חברי המועדון את תופעת הפוסט טראומה. המחקרים בנושא העלו כי חיילים שהשתתפו במלחמת העולם השנייה לא חזרו לחזית בגלל מאורעות המלחמה. התיאוריה הטפולית אז היתה שהרופא המטפל יחזיר את החולה לטראומה וכך יתגבר עליה. רק בשנות ה 60 התפוגגה תיאוריה זו. לאחר מלחמת יום כיפור הגיעו החוקרים למסקנה כי "שיחזור" הטראומה מזיקה לחולה. היום הגירסה היא לטפל בחולה לאחר קרות המקרה הטראומטי ולא בזמן אמת. טראומה היא אירוע שחווה פלוני אשר יש בה מבחינתו סכנה לחיים או לשלמות הגוף או לחיי הסובבים אותו. אדם שיודע כי עלול להתרחש מצב טאומטי-יכול להתמודד טוב יותר עם המצב בהשוואה למצב טראומטי פתאומי ובלתי צפוי מראש. קל יותר להתמודד עם חוויה טראומטית חד פעמית לעומת חוויה מתמשכת. פוסט טראומה ש"נשמרת" אצל אדם, תטופל ביתר הצלחה אם הסובבים אותו לא יעסיקו אותו בשאלות על המקרה. "מה קרה, איך זה קרה"? יותר קל להתמודד עם חוויה טאומטית חד פעמית מאשר עם חוויה נמשכת. פוסט טראומה שנשמרת אצל האדם ללא "חקירה חברתית", קלה יותר לטפול. שיחה על הטראומה מביאה לתוצאות גרועות.
הטיפול:-התערבות הרופא והחזרת החולה לתפקוד רגיל. חיזוק אצל החולה את האמונה, (דת למשל),חיזוק רגשי, דמיון, חיזוק גופני חברתי קוגנטיבי.
כתב וצילם יורם נאומן
מאמר:(לא של המרצה)
פגיעה נפשית כתוצאה מחשיפה לאירוע טראומטי (תסמונת פוסט טראומטית, או בקיצור PTSD). ראשית, בכדי להבין היטב מהי תסמונת פוסט טראומטית ומה משמעותה, יש להבהיר מספר מושגים רלוונטיים. ראשית חשוב להבין את המושג טראומה, שהינו בדרך כלל באירוע כלשהו, בעל עוצמה והשפעה רגשית כה גדולה, אשר כאשר הוא מתרחש, הוא עלול לגרום לאדם שחווה אותו נזק נפשי משמעותי וממושך, שמשפיע על תפקודו בכל הרמות (הן בבית, הן בחברה והן במסגרת העבודה).
במהלך האירוע הטראומטי, לעיתים מוצא הנפגע את עצמו במצוקה קשה ואף בסכנת חיים. תחושת חוסר האונים ואי היכולת להתמודד בכוחות עצמו עם המצב שנקלע אליו, גורמת להיווצרותו של נזק נפשי המופיע בצורות שונות בהמשך החיים, גם לאחר שהסכנה כבר חלפה והאירוע הטראומטי הסתיים.
ניתן לסווג כ''אירועים טראומטיים'' שורה של אסונות קשים כגון תאונות דרכים, תאונות עבודה, פיגועי טרור, חשיפה לאלימות קשה, אירועי מלחמה, מקרי מוות, פציעות קשות וכד'.
תסמונת פוסט טראומטית אם כך, הינה אותו סינדרום אשר ממנו סובל האדם שנחשף לאירוע הטראומטי. סינדרום זה נגרם בעקבות התמוטטותה של מערכת מנגנון ההתמודדות אצל הנפגע ועקב כך מופיעים אצלו מגבלות תפקודיות בכל הרמות (תפקוד אישי, תפקוד משפחתי, תפקוד מקצועי, תפקוד חברתי, תפקוד זוגי וכד').
כל מי שמסווג כ"נפגע הלם" או "נפגע חרדה" כתוצאה של אירוע טרור או מלחמה למשל, יכול למצוא עצמו סובל מאותה תסמונת פוסט טראומטית.
סימפטומים - תסמינים - תסמונת פוסט טראומטית: פלאשבקים של האירוע הטראומטי אשר מופיעים אצל הנפגע במהלך היום ו/או במהלך הלילה, תוך כדי חלומות רגילים ו/או בהקיץ, תחושת מצוקה כתוצאה מחשיפה לאירועים המזכירים את האירוע הטראומטי, הימנעות מהשתתפות או מביצוע כל פעולה אשר קשורה או מזכירה את האירוע הטראומטי או אירוע אחר דומה לו, בעיות זיכרון, נסיונות הדחקה של האירוע הטראומטי, תחושת דיכאון וניתוק מן החברה, אדישות כלפי הסביבה, קושי בהבעת רגשות, עצבנות יתר, סף גירוי נמוך, קשיי ריכוז, נדודי שינה, חרדה כללית, התנהגות אלימה כלפי הסביבה.
הסימפטומים של התסמונת מופיעים בדרך כלל בסמוך מאד למועד החשיפה לאירוע הטראומטי אך לעיתים הם יכולים גם להתחיל ולהשפיע לאחר תקופה ארוכה יותר בעקבות ''טריגר'' כלשהו אשר גורם להתפרצותם.
חשוב לזכור כי אין חסינות מפני תגובה פוסט טראומטית וכל אדם שחווה אירוע שנתפס בעיניו כטראומטי, יכול לפתח את התסמונת בדרגת קושי כזו או אחרת. ישנם כאלה שההשפעה עליהם תהיה מזערית ולמעשה לא תפריע להם להשתלב חזרה במסגרת החיים השגרתיות, ואילו אחרים אשר בעקבות האירוע יסבלו מתוצאות חמורות כגון נכות נפשית קשה ביותר אשר תפריע להם בניהול חיי היומיום.
תסמונת פוסט טראומטית יכולה להתפתח גם אצל חיילים ו/או לוחמים במסגרת שירותם הצבאי כתוצאה מחשיפתם למאורעות קשים של קרב ומלחמה, הרוגים, פצועים ומצבים מסכני חיים. במקרים כאלו נהוג לקרא למצב נפשי שכזה "הלם קרב", או ''תגובת קרב'' (תגובה פוסט-טראומטית).
התסמינים של "הלם קרב" דומים מאד לאלו שתוארו לעיל ויכולים אף להופיע בדרגה גבוהה יותר של השפעה על איכות החיים, שכן לרוב מדובר באירועים קשים ביותר של השתתפות במלחמה, נפילה בשבי, פציעות קשות, סכנת חיים וכד'.
ישנן שיטות טיפול שונות במקרי תסמונת פוסט טראומתית, ואולם אין בשום מקרה הבטחה של הצלחה מלאה. ידוע שככל שהטיפול ניתן בסמוך יותר למועד האירוע הטראומטי, כך הסיכויים להצלחתו גדלים. ככל שהסימפטומים ממשיכים להופיע אצל הנפגע במשך תקופה ארוכה יותר, כך פוחת הסיכוי להחלמה וגובר הסיכוי לפגיעה נפשית צמיתה (מתמדת / כרונית) על כל המשתמע מכך.
הניסיון מראה כי רוב אלו שנפגעו בגופם, כתוצאה מאירוע כלשהו כגון אירוע טרור, פעולת איבה, פעולה צבאית, מלחמה וכד', מפתחים תסמונת פוסט טראומטית בדרגה מסוימת, המעידה על הפגיעה בנפשם. לעיתים פגיעה גופנית מאפילה בחומרתה על פגיעה נפשית. היא גורמת לכך שאם טיפול נפשי לא ניתן בזמן או בצורה המתאימה, נגרמת החמרה במצב. לכן, מומלץ לשים לב למצבו הנפשי של הנפגע ולא לשכוח לטפל גם בו בהתאם לצורך.
הן במסגרת חוק המוסד לביטוח לאומי והן במסגרת חוק הנכים (הרלוונטי לפגיעות במהלך השירות הצבאי), מצב של תסמונת פוסט טראומטית יכול להקנות נכות גבוהה לסובל ממנו. לכן רצוי מאד לדאוג ולעמוד על קבלת הזכויות המגיעות בעקבות קביעת נכות שכזו אשר יכולים להתבטא במתן פיצויים כספיים בסכום גבוה.
