מפגש מועדון 12 באוגוסט, 2015 –הרצאת חברנו דני פסלר: "האם בית הספר עדיין רלבנטי בימינו?"
הנשיאה המכהנת יוכי פלר ברכה את הנוכחים ואת כל אלה שהגיעו למפגש מס 7 לשנת הרוטרי הנוכחית. את ההרצאה היום נותן חברנו נ"ל ונג"מ דני פסזלר שהוא גם מזכיר הכבוד של מועדוננו בשנה הנוכחית. כזכור, כאשר המרצה הוא מבין חברי מועדוננו הוא אינו מוצג ואין מביאים בסיומה של ההרצאה דברי ברכה מיוחדים . (למה?, לא מגיע לו?); זהו המנהג המקובל וננהג לפיו גם הפעם.
את פסוק השבוע – הביאה חברתנו ר/חביבה רוגר:
האם בית הספר עדיין רלוונטי בימינו? זה הנושא שעליו מזכירנו נג"מ דני פסלר ירצה היום, ולכן בחרתי כמה אמירות, אמירות ביקורת עלי להעיר, על מקומו של בית הספר.
המחזאי והסופר האירי ג'ורג' ברנרד שו אמר: "כעיקרון, בית-הספר הוא הדבר הנורא ביותר עלי-אדמות עבור אנשים חפים מפשע. בתור התחלה, מדובר בבית-כלא. אך במספר מובנים הוא אפילו אכזרי מכלא. בכלא, לדוגמא, לא מכריחים אותך לקרוא ספרים שכתבו הסוהרים".
גרייס לוולין אמרה: "כל הזמן שאתה בבית הספר, אתה לומד מניסיון איך לחיות בדיקטטורה".
פראנק זאפה הגיטריסט והמוזיקאי האמריקאי בעל ההומור השחור קרא: "תנשרו מבית הספר לפני שהמוח שלכם יירקב מחשיפה למערכת החינוך הבינונית שלנו. תשכחו 'מנשף הסיום ולכו לספריה ותחנכו את עצמכם".
אפילו ליאונרדו ד'וינצ'י ציין: "כמו שלאכול בניגוד לרצונך הוא דבר מזיק לבריאות, כך ללמוד בכורח מקלקל את הזיכרון, והוא לא שומר דבר ממה שהוא קלט".
"סבתא שלי רצתה שאקבל השכלה, אז היא השאירה אותי מחוץ לבית הספר". סיפרה האנתרופולוגית מרגרט מיד.
ומי בר סמכא יותר מהפסיכולוג ואיש החינוך השוויצרי-צרפתי ז'אן פיאז'ה, שאמר: "כשאתה מלמד את הילד משהו, אתה לוקח לעולמים את הסיכוי שלו לגלות זאת בעצמו."
"למה? למה ילד שבתנאים מסוימים הוא פיקח, חד-עין, מלא-דמיון, בעל כושר ניתוח, בקיצור - אינטליגנטי, יהפוך ברגע היכנסו לכתה, כבמטה קסם, לאידיוט גמור?" שאל המחנך והסופר האמריקאי ג'ון הולט, אבי תנועת החינוך החופשי.
באותה רוח אמר הסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא: "כיצד יתכן שילדים קטנים הם כה אינטליגנטים ומבוגרים הם כל כך טיפשים? זה חייב להיות בית הספר שמתערב באמצע".
ונסיים בדברי הסופר וההומוריסט האמריקאי מארק טווין שאמר: " מעולם לא נתתי לבית הספר להפריע להשכלתי."...
התשובות לדברים האלה אצל המרצה שלנו היום...
לאחר הקראת ברכות הרעות על ידי חברתנו ר/טובה גילת, עברנו לברכה הבינלאומית שהובאה על ידי ר/צבי פרידמן:
הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון הרטורי של סומרוייל ממדינת דרום קרוליינה שבארה"ב . (Rotary Club of Summerville South Carolina, USA). המועדון שמשתייך לאזור 7770 קיבל את הצ'רטר ב 1947 ומונה 93 חברים. בעת היווסדו היה מספר התושבים במקום היה 1800 בלבד, לא היו מסעדות או מלונות והם היו מקיימים את מפגשיהם בתחנת הדלק המקומית. כיום מס התושבים הגיע ל 96000 . ב1957 על מנת לעודד את השתתפות החברים במפגשים, נשי המכהן רכש תיש למועדון, וחבר שהחסיר מפגש היה חייב לאכסן את התיש בביתו עד שהועב לאחריות החבר הבא שנעדר מהמפגשים...
כתוצאה לא נעדר אף חבר מהמפגשים למשך 14 שבועות ברצף. אחד הנשיאים היה אדמירל במשמר החופים של דרום קרוליינה והוא דרש מכל החברים להופיע בלבוש פורמאלי של ז'קט ועניבה לכל מפגש. מי שלא עמד בכך-נקנס. אפילו הכומר המקומי שהיה חבר ובא לבוש גלימת כומר ללא עניבה נקנס...
ב1980-83 המועדון ארגן איסוף של 236 טון פחיות אלומיניום וקיבל תמורתם סכום של 149.000$. קיימים בנוסף פרויקטים רבים שמועדון זה יוזם . הבה נרים כוסית של ברכה למועדון סומרויל שבדרום קרוליינה!
המרצה שתחום עיסוקו הוא בנושאי חינוך וניהול בתי ספר, פתח באמרו שהשאלה הכי מדוברת כיום בתחום בתי הספר היא האם בית הספר במתכונתו הנוכחית הוא עדיין רלבנטי? .
הוא סיפר על מקרה של תלמיד שלמרות שהיו לו ציונים נמוכים ברוב המקצועות הוא הצטיין באלקטרוניקה, היה לו מורה מצוין והוא כיום מוביל בתחומו, למרות אי הרלבנטיות של שיטות הלימוד ואמצעי הלימוד לבין המגע האנושי וההצלחה בחיים. כיום כל ילד וילדה קטנים כבר מפעילים מחשבים ומיכשורים אלקטרוניים שאנו המבוגרים איננו מבינים בהם ולא כלום. הם עושים זאת לא ממה שלמדו בית הספר אלא על ידי אינטואיציה וגנטיקה. לפני כעשר שני בלבד לא היו כלל אינטרנט ו WIFI וכן לא היו סמארטפונים מתקדמים כפי שישנם היום בידי כל תלמיד וילד. מה יהיה אם כן המצב בעוד 10 שנים מהיום? איזה עולם יפגוש הילד והתלמיד של היום בעוד עשור? זה אתגר ענקי לחזות את העתיד אך החינוך צריך להיערך לקראתו , במטרה להעניק חינוך מעולה אך פשוט יותר. לשם כך יש צורך לאימון והכשרת המורים גבוהה יותר, תוך הענקת אוטונומיה נרחבת יותר למורה ללא הצמדות לשיטות הוראה מישנות. בשיטות ההוראה הקלאסית המורה עומד לפני כיתה ומעביר חומר – וזה נקרא "הוראה".
איש החינוך ומהנדס המחשבים סומטרה מיטרה, עשה את ניסוי "החור שבקיר"- הוא הציב ב 1999מחשב אישי בתוך חור בקיר אבן בשכונת מצוקה בעיר קלקאג'י שבמחוז דלהי בהודו, (מחובר למצלמה נסתרת) באופן שילדים הורשו להפעיל את המחשב ללא הגבלות. במחשב הותקנו לומדות פשוטות לשימוש, אך לא ניתנה לילדים כל הדרכה או עזרה. במהרה התברר שהילדים בשכונת העוני התחילו לשחק עם המחשב, למדו אנגלית בכוחות עצמם וחיפשו דרך מגוון רחב של אתרי אינטרנט חומרים על מדע ועל נושאים אחרים ואחר כך החלו ללמד זה את זה. בעקבות הצלחתם של הילדים להפעיל את הלומדות ולרכוש מיומנות בשימוש במחשב, הוצבו 22 מחשבים בקיוסקים דומים באזורים העניים ביותר בהודו, ובשנת 2004 גם בקמבודיה. הניסויים הראו שוב ושוב, שילדים מכל סביבה חברתית, גיאוגרפית או מעמדית, מסוגלים לרכוש לבדם מיומנות שימוש במחשב ובאינטרנט. מסקנתו של מיטרה היא ש"העיקר הוא לא לגרום ללמידה לקרות; אלא לתת לה לקרות" . באשר לפחד של המורים שבעתיד יחליפו אותם רובוטים הוא אומר שמורה שניתן יהא להחליף- שיוחלף.. יש לאפשר לתלמידים לבדוק שאלות ען אינטרנט ומחשב וחופש גישה כך שישיגו דרכו מידע וידע. בית הספר צריך להדגיש את הלהיות ביחד ולהיות מקום טוב להיפגש ולשחק ולפתח את הקשר החברתי והיחס לסביבה.
כיום בכיתה את רוב הדיבור עושה המורה והילדים פסיביים. המורה נבחן לפי כמות השאלות ששאל בשיעור שלו. יש לשבור את הקרח של בית הספר ולפתוח אותו לאינטרנט ול WIFI . לכל שאלה מתעוררת- יש לחפש תשובה באינטרנט. ביה"ס לפי סומטרה מיטרה מתאים למפגש חברתי בין בני גיל דומים לבין מבוגרים אחראים. בעידן היצף המידע המדעי פחות חשוב מה שמלמדים אך החשוב ביותר הוא איך מלמדים. הנוסחא היא: Well Educated= E (K+T+L) - כאשר K = ידע (Knoledge) , T = חשיבה (Thinking) ו L = (Leadership) מנהיגות.
לא נאמרו דברי הלל למרצה על הרצאתו הרהוטה והמעניינת כי הוא "משלנו", אך כולנו הלכנו הביתה בהרגשת תודה על ההרצאה המאלפת.
----------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
הנשיאה המכהנת יוכי פלר ברכה את הנוכחים ואת כל אלה שהגיעו למפגש מס 7 לשנת הרוטרי הנוכחית. את ההרצאה היום נותן חברנו נ"ל ונג"מ דני פסזלר שהוא גם מזכיר הכבוד של מועדוננו בשנה הנוכחית. כזכור, כאשר המרצה הוא מבין חברי מועדוננו הוא אינו מוצג ואין מביאים בסיומה של ההרצאה דברי ברכה מיוחדים . (למה?, לא מגיע לו?); זהו המנהג המקובל וננהג לפיו גם הפעם.
את פסוק השבוע – הביאה חברתנו ר/חביבה רוגר:
האם בית הספר עדיין רלוונטי בימינו? זה הנושא שעליו מזכירנו נג"מ דני פסלר ירצה היום, ולכן בחרתי כמה אמירות, אמירות ביקורת עלי להעיר, על מקומו של בית הספר.
המחזאי והסופר האירי ג'ורג' ברנרד שו אמר: "כעיקרון, בית-הספר הוא הדבר הנורא ביותר עלי-אדמות עבור אנשים חפים מפשע. בתור התחלה, מדובר בבית-כלא. אך במספר מובנים הוא אפילו אכזרי מכלא. בכלא, לדוגמא, לא מכריחים אותך לקרוא ספרים שכתבו הסוהרים".
גרייס לוולין אמרה: "כל הזמן שאתה בבית הספר, אתה לומד מניסיון איך לחיות בדיקטטורה".
פראנק זאפה הגיטריסט והמוזיקאי האמריקאי בעל ההומור השחור קרא: "תנשרו מבית הספר לפני שהמוח שלכם יירקב מחשיפה למערכת החינוך הבינונית שלנו. תשכחו 'מנשף הסיום ולכו לספריה ותחנכו את עצמכם".
אפילו ליאונרדו ד'וינצ'י ציין: "כמו שלאכול בניגוד לרצונך הוא דבר מזיק לבריאות, כך ללמוד בכורח מקלקל את הזיכרון, והוא לא שומר דבר ממה שהוא קלט".
"סבתא שלי רצתה שאקבל השכלה, אז היא השאירה אותי מחוץ לבית הספר". סיפרה האנתרופולוגית מרגרט מיד.
ומי בר סמכא יותר מהפסיכולוג ואיש החינוך השוויצרי-צרפתי ז'אן פיאז'ה, שאמר: "כשאתה מלמד את הילד משהו, אתה לוקח לעולמים את הסיכוי שלו לגלות זאת בעצמו."
"למה? למה ילד שבתנאים מסוימים הוא פיקח, חד-עין, מלא-דמיון, בעל כושר ניתוח, בקיצור - אינטליגנטי, יהפוך ברגע היכנסו לכתה, כבמטה קסם, לאידיוט גמור?" שאל המחנך והסופר האמריקאי ג'ון הולט, אבי תנועת החינוך החופשי.
באותה רוח אמר הסופר הצרפתי אלכסנדר דיומא: "כיצד יתכן שילדים קטנים הם כה אינטליגנטים ומבוגרים הם כל כך טיפשים? זה חייב להיות בית הספר שמתערב באמצע".
ונסיים בדברי הסופר וההומוריסט האמריקאי מארק טווין שאמר: " מעולם לא נתתי לבית הספר להפריע להשכלתי."...
התשובות לדברים האלה אצל המרצה שלנו היום...
לאחר הקראת ברכות הרעות על ידי חברתנו ר/טובה גילת, עברנו לברכה הבינלאומית שהובאה על ידי ר/צבי פרידמן:
הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון הרטורי של סומרוייל ממדינת דרום קרוליינה שבארה"ב . (Rotary Club of Summerville South Carolina, USA). המועדון שמשתייך לאזור 7770 קיבל את הצ'רטר ב 1947 ומונה 93 חברים. בעת היווסדו היה מספר התושבים במקום היה 1800 בלבד, לא היו מסעדות או מלונות והם היו מקיימים את מפגשיהם בתחנת הדלק המקומית. כיום מס התושבים הגיע ל 96000 . ב1957 על מנת לעודד את השתתפות החברים במפגשים, נשי המכהן רכש תיש למועדון, וחבר שהחסיר מפגש היה חייב לאכסן את התיש בביתו עד שהועב לאחריות החבר הבא שנעדר מהמפגשים...
כתוצאה לא נעדר אף חבר מהמפגשים למשך 14 שבועות ברצף. אחד הנשיאים היה אדמירל במשמר החופים של דרום קרוליינה והוא דרש מכל החברים להופיע בלבוש פורמאלי של ז'קט ועניבה לכל מפגש. מי שלא עמד בכך-נקנס. אפילו הכומר המקומי שהיה חבר ובא לבוש גלימת כומר ללא עניבה נקנס...
ב1980-83 המועדון ארגן איסוף של 236 טון פחיות אלומיניום וקיבל תמורתם סכום של 149.000$. קיימים בנוסף פרויקטים רבים שמועדון זה יוזם . הבה נרים כוסית של ברכה למועדון סומרויל שבדרום קרוליינה!
המרצה שתחום עיסוקו הוא בנושאי חינוך וניהול בתי ספר, פתח באמרו שהשאלה הכי מדוברת כיום בתחום בתי הספר היא האם בית הספר במתכונתו הנוכחית הוא עדיין רלבנטי? .
הוא סיפר על מקרה של תלמיד שלמרות שהיו לו ציונים נמוכים ברוב המקצועות הוא הצטיין באלקטרוניקה, היה לו מורה מצוין והוא כיום מוביל בתחומו, למרות אי הרלבנטיות של שיטות הלימוד ואמצעי הלימוד לבין המגע האנושי וההצלחה בחיים. כיום כל ילד וילדה קטנים כבר מפעילים מחשבים ומיכשורים אלקטרוניים שאנו המבוגרים איננו מבינים בהם ולא כלום. הם עושים זאת לא ממה שלמדו בית הספר אלא על ידי אינטואיציה וגנטיקה. לפני כעשר שני בלבד לא היו כלל אינטרנט ו WIFI וכן לא היו סמארטפונים מתקדמים כפי שישנם היום בידי כל תלמיד וילד. מה יהיה אם כן המצב בעוד 10 שנים מהיום? איזה עולם יפגוש הילד והתלמיד של היום בעוד עשור? זה אתגר ענקי לחזות את העתיד אך החינוך צריך להיערך לקראתו , במטרה להעניק חינוך מעולה אך פשוט יותר. לשם כך יש צורך לאימון והכשרת המורים גבוהה יותר, תוך הענקת אוטונומיה נרחבת יותר למורה ללא הצמדות לשיטות הוראה מישנות. בשיטות ההוראה הקלאסית המורה עומד לפני כיתה ומעביר חומר – וזה נקרא "הוראה".
איש החינוך ומהנדס המחשבים סומטרה מיטרה, עשה את ניסוי "החור שבקיר"- הוא הציב ב 1999מחשב אישי בתוך חור בקיר אבן בשכונת מצוקה בעיר קלקאג'י שבמחוז דלהי בהודו, (מחובר למצלמה נסתרת) באופן שילדים הורשו להפעיל את המחשב ללא הגבלות. במחשב הותקנו לומדות פשוטות לשימוש, אך לא ניתנה לילדים כל הדרכה או עזרה. במהרה התברר שהילדים בשכונת העוני התחילו לשחק עם המחשב, למדו אנגלית בכוחות עצמם וחיפשו דרך מגוון רחב של אתרי אינטרנט חומרים על מדע ועל נושאים אחרים ואחר כך החלו ללמד זה את זה. בעקבות הצלחתם של הילדים להפעיל את הלומדות ולרכוש מיומנות בשימוש במחשב, הוצבו 22 מחשבים בקיוסקים דומים באזורים העניים ביותר בהודו, ובשנת 2004 גם בקמבודיה. הניסויים הראו שוב ושוב, שילדים מכל סביבה חברתית, גיאוגרפית או מעמדית, מסוגלים לרכוש לבדם מיומנות שימוש במחשב ובאינטרנט. מסקנתו של מיטרה היא ש"העיקר הוא לא לגרום ללמידה לקרות; אלא לתת לה לקרות" . באשר לפחד של המורים שבעתיד יחליפו אותם רובוטים הוא אומר שמורה שניתן יהא להחליף- שיוחלף.. יש לאפשר לתלמידים לבדוק שאלות ען אינטרנט ומחשב וחופש גישה כך שישיגו דרכו מידע וידע. בית הספר צריך להדגיש את הלהיות ביחד ולהיות מקום טוב להיפגש ולשחק ולפתח את הקשר החברתי והיחס לסביבה.
כיום בכיתה את רוב הדיבור עושה המורה והילדים פסיביים. המורה נבחן לפי כמות השאלות ששאל בשיעור שלו. יש לשבור את הקרח של בית הספר ולפתוח אותו לאינטרנט ול WIFI . לכל שאלה מתעוררת- יש לחפש תשובה באינטרנט. ביה"ס לפי סומטרה מיטרה מתאים למפגש חברתי בין בני גיל דומים לבין מבוגרים אחראים. בעידן היצף המידע המדעי פחות חשוב מה שמלמדים אך החשוב ביותר הוא איך מלמדים. הנוסחא היא: Well Educated= E (K+T+L) - כאשר K = ידע (Knoledge) , T = חשיבה (Thinking) ו L = (Leadership) מנהיגות.
לא נאמרו דברי הלל למרצה על הרצאתו הרהוטה והמעניינת כי הוא "משלנו", אך כולנו הלכנו הביתה בהרגשת תודה על ההרצאה המאלפת.
----------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
