נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

09/11/2016 - 9.11.16

9.11.16

 
 
מפגש מועדון 9 בנובמבר, 2016 :ביקורם של נגיד האזור אבנר פוקס , פרופ' סימונה פינטון מרוטרי בינלאומי, וכן
הרצאת ר/חביבה רוגר על "עיתונות- בידור ומידע".

 
   הנשיא המכהן צבי יצחקי פתח את מפגש המועדון  מס' 15 לשנת הרוטרי 2016/17  וברך את אורחת הכבוד פרופ' סימונה פינטו נציגת רוטרי הבינלאומי שבאה להעריך ולבקר את ביצוע, ניהול והארגון התקציבי של פרויקט המים המשותף  RHAW שאנו עומדים בראשו בישראל ביחד עם מועדוני רוטרי נוספים. הוא ברך את נגיד האזור המכהן אבנר פוקס, את עוזר הנגיד, את הנגיד הנבחר המיועד חברנו נג"מ/דני פסלר ואת הנגיד לשעבר חבר מועדוננו נג"ל/ אליהו ברכה. וכן את שאר החברים הנוכחים.

 הנציגה האורחת הציגה את עצמה במספר מילים קצרות,  במסגרת ביקורה הי שהתה  יום יומיים עם נ"ל יוסי כפירי, חבר הנהלת פרויקט המים הרוטריוני ומי שפעל רבות בתקופת נשיאותו ליצירת הקשרים עט הרוטרי הבינלאומי, מועדוני רוטרי חברים בארץ ובחו"ל ליישום הפרויקט שאותו מפעיל מי שהרצה במועדוננו מספר פעמים בעבר בנושא זה מר אמנון שפי. הנציגה הגיעה לביקור במועדון לאחר סיור מקיף נערך לה בחיפה ובטכניון, ולאחר ביקוה אצלנו היא מתעתדת גם לסייר בגנים הבהאים בעירנו. 

 את הנציגה האורחת הציג חברנו ר/יורם קנטר ולהלן דבריו מובאים בשפה האנגלית , (כי מבין ארבעת השפות בהן שולטת האורחת עברית עדיין אינה נכללת ...):      

 On behalf of President Zvi Itzhacki and all the members of the Haifa Rotary Club, it’s my honor to welcome our distinguished guest Prof. Simona Pinton who was sent to us to report and observe the progress of our mutual RHAW-“Rotary Hands Across Water” project.

   Prof. Pinton came to us from Italy, where she is currently a Senior Research Fellow at the University of Venice, a Rotary Cadre Technical Coordinator of Rotary International and a Project Manager of the Foundation Help for Life which cover many projects in the Middle East and Eastern Africa on women and community development, children’s rights, education and health

   She is a Lawyer and research associate in international and criminal law at both North American and Italian universities, and worked with interntional governmental organizations on human dimension’s issues, on criminal trails and on election monitoring.

   Prof. Pinton is deeply devoted to the well-being of men women and children around the globe. She contributes much of her time to the advancement of human values. She is part of the Cadre of Technical Adviser, the Cadre of and Coordinators and, an Alumni Sub-Committee member of Rotary International, and a Paul Harris Fellow laurate by the Rotary Foundation.

 We are honored and happy to host you in our Haifa Rotary Club and wish you a very productive and happy stay in Israel and we are looking forward to seeing you again and collaborating with you on RHAW Water Project as implemented in Israel.

Welcome to Israel, and to our beautiful Haifa!

 

                                           *   *   *   *  
הטכס הרוטריוני-

את פסוק השבוע הביא נ"ל י/וסי כפירי:- הפעם אני רוצה להתייחס לנבואותיו של הנביא יחזקאל, אשר ביושבו בעיר בשם תל אביב על גדות נהר כבר שבגלות בבל חזה והביע נבואות אוטופיות על תקומת ישראל, מבנה השבטים והשלטון ועל מבנה בית המקדש שיוקם, מתואר לפרטי פריו. הסופרת, המשוררת והחוקרת  עדנה אפק כתבה על כך את השיר
"כשיבוא יחזקאל איך תקומי?":

 
בֶּתֶר אל בֶּתֶר
וקֶרַע אל כֶּרַע
ורוח אלהים

ועצם יקרב אל עצם
ואיך נמצא חלקים
שהחוּצִים בִּתְרוּ
בְּקָרעָם
בְּכָרעָם?
בין שנים עשר השבטים
פִּיזרְתִיךְ,
קֶרַע וּבֶתֶר לשבט,
כֶּרַע וּבֶתֶר לשבט,

כשיבוא יחזקאל, איך תקומי?
שלי,
שלי,
בִּתְרִי,
שלי

החוּץ הראשון
קרע את כְּתֵפֵךְ
החוּץ השני
קרע את גוּפֵךְ

החוּץ השלישי
כָּרַע וקָרַע
ואני מבפנים שמעתי
קריאה

בֶּתֶר אל בֶּתֶר
קֶרֹע אל כֶּרַע;
כשיבוא יחזקאל
איך
תָקוּמִי?

פורסם לראשונה בפרוזה מאי 1986

 

 לאחר ברכות הרעות אותן הביא נ"ל/מיכה פוקס בא תורה של הברכה הבינלאומית שהובאה על ידי חברנו ר/לוטף כרכבי: לרגל ביקורה של האורחת מאיטליה נציגת הרוטרי הבינלאומי שבין השאר היא פרופ' חברה וחוקרת באוניברסיטת ונציה, הברכה הבינלאומית הרוטריונית שלוחה למועדון הרוטרי של ונציה, איטליה. (Rotary Club Di Venezia, Italia)

 המועדון הוקם ב13 לדצמבר 1924  והיה אחד מהמועדונים הראשונים של הרוטרי באיטליה.

כאות וסימן של ידידות ושיתוף פעולה בין איטליה וארצות הברית, בזכות הנשיא הראשון שלה, הרוזן ג'וזפה וולפי, שהיה בזמנו שר האוצר. ג'וזפה וולפי, יחד עם הרוזן ויטוריו Cini (שיצר את קרן Giorgio Cini לזכר בנו ואחרים של קבוצת הכדורגל  "ונציאני" שנספו בהתרסקות מטוס).

המועדון משתייך לאזור 2060 ולפני כשנתיים חגג 90 שנה ליסודו. כיום הוא המוביל מבין 6 מועדוני הרוטרי של ונציה. החברים נפגשים כל יום שלישי בערב במלון מונקו שבכיכר סן מרקו בוונציה. המועדון סייע רבות להעלמת מחלת הפוליו ובמאמצי הרוטרי העולמי בתחום, מסעיי כיום לחולי מיילומה, לאוניברסיטה המקומית ומקיים קרנות מלגות לסטודנטים. נרימה כוסית של ברכה למועדון הרוטרי של ונציה!

              *   *    *    *   *
 

לרגל כל הנאומים והטכסים לא נותר לחברתו ר/חביבה רוגר זמן מספיק להביא את הרצאתה המעניינת על השאלה האם העיתונות היא בידור או מדע, והיא נאלצה לקצר בזמן. אנו באתר מאידך החלטנו להביא לידיעתכם את ההרצאה במלוא ככתבה וכלשונה והר היא לפניכם:

עיתונות – בידור ומידע

   כשהצעתי לאלה ולטובה את נושא ההרצאה היום עיתונות – בידור ומידע – שאלה אותי טובה גילת, אשת תקשורת ותיקה ומוערכת, האם לשים סימן שאלה, לשאול האם עיתונות היא בידור  או מידע?. הטענה שלי היא שאין כאן הפרדה דיכוטומית.

   אנחנו חיים, בעולם של אי ודאות. הרצון לקבל מידע הוא ניסיון למצוא קווים של ודאות בתוך הכאוס. אבל לא רק מידע אנחנו רוצים, אנחנו מחפשים גם את העניין והריגוש, את הבידור. בלשונם של הרומאים שדרשו – PANEM ET CIRCENSEM, לחם ושעשועים. הלחם הוא המידע החיוני להתנהלותנו. השעשועים הם המידע המעניין יותר והפחות חשוב. כאמור – אין הפרדה דיכוטומית.

   בואו ניקח כדוגמא למידע חשוב לחיינו ידיעה שפורסמה השבוע: "עשרות מיליארדי שקלים מתקציב המדינה אינם מנוצלים באופן שיטתי שנה אחר שנה, למטרות  עם חשיבות חברתית כמו דיור, רווחה, קליטת עלייה". תקציבי עתק שאינם מנוצלים לרווחת האזרח - זה משפיע על כל אחד מאיתנו. על פי ההיגיון הידיעה הזו הייתה צריכה להפוך לוויראלית ולהגיע למירב הקהל. היא כל כך מקוממת, שהייתם מצפים להפגנות מחאה בעקבותיה. איש לא יצא לרחובות.

   בואו ניקח ידיעות מכיוון האחר, מידע שאינו חשוב לנו כהוא זה, ואין לו כל השפעה על חיינו – למשל, מה קורה לידוענית ריאליטי כמו קים קרדשיאן, שכישרונה היחיד הוא להעצים את הידוענות שלה. וכל מה שהיא עושה זוכה לסיקור נרחב בכל העולם. לקרדשיאן אין כל השפעה על חיינו או על חיי קהילות אחרות בעולם. אבל כל ידיעה הקשורה אליה נקראת בצמא גדול על ידי קהל גדול. על הציר הזה, שבין כספים שנועדו לרווחתנו ואינם מנוצלים, לבין מידע רכילותי שאינו ממש נוגע לנו משתרע מרחב ענק.

   אתמול ה תפרסמה ב"כלכליסט" כותרת- "סערה בבריטניה: הוגדלו המרחקים בין המשולשים בטובלרון". זו "ידיעת-לחם". נוגעת לאנשים רבים. זה ניסיון של החברה להקטין מוצר ולחסוך בחומרים בלי להוזיל את המוצר. העובדה שמדובר בשוקולד מוכר, מוסיפה את הצבע והעניין.

   הבחירות בארצות הברית שזה עתה הסתיימו חשפו אותנו לידיעות בכל המנעד הזה. נשיא נבחר בארצות הברית משפיע על העולם כולו. האג'נדה שלו ודעותיו הן מידע חשוב לכולנו, גם למי שאינו אזרח ארצות הברית. אבל בבחירות האלה תפסו את מרכז תשומת הלב לאו דווקא הידיעות על המשנה הסדורה של המתמודדים, אלא הידיעות הצהובות יותר. הידיעות על חקירת האף בי איי את המיילים של הילארי קלינטון עדיין יכולות למצוא את מקומן כמידע חיוני: האם אדם המתייחס כך לסודות מדינה ראוי להחזיק בידיו את המידע הרגיש ביותר לעתיד העולם? והידיעות על ההטרדות המיניות של דונלד טראמפ – מידע עסיסי וצהוב, האם מעבר לסלידה הרגשית שלנו ממעשיו ומהתבטאויותיו, הם ישפיעו על תפקודו כנשיא?

   ראינו במסע הבחירות הזה את הילארי קלינטון קורסת ומועדת מול המצלמות. לכאורה – זו חדירה לתחום הפרט, צילום אדם ברגע אישי מאד. אבל מצב בריאותו של מועמד לנשיאות חיוני לתפקודו כנשיא. עם כל אי הנוחות שחשנו מול הצילומים הפולשניים, הצהובים – הם היו חשובים. אגב, אם שומרי הראש שלה היו מתפקדים כמצופה מהם, אף מצלמה לא הייתה מתעדת את הקריסה.

   דונלד טראמפ ידע את נפש הקהל. הוא פרט על רגשותיהם, על הפחדים שלהם. הוא נתן שואו בידורי. הוא ניצח. עורך הניו יורק טיימס אמר על מערכת הבחירות בארצות הברית: הילארי קלינטון ניהלה מסע תעמולה של מי שחותרת לתפקיד נשיא ארצות הברית. דונלד טראמפ ניהל מסע תעמולה של מי שחותר לתפקיד הבדרן העליון.

   גם מערכת הבחירות בארצות הברית התנהלה בין לחם לשעשועים.

השעשועים גברו. השבוע כבר נשמעו במערכות העיתונים הכאות על חטא, על הבמה הנרחבת והסיקור הרחב שנתנו לדונלד טראמפ כי הוא היה צבעוני, צהוב ומבדר. הבחירות בארצות הברית רק איששו את העובדה שהבוחר מעדיף את האמוציות על השכלתנות. התקשורת גילתה את זה הרבה לפני כן.

   ונמשיך הלאה בציר שבין החשוב לצהוב. חבר הכנסת אורן חזן. לפי קביעת בית המשפט העליון חזן צרך סמים וניהל קזינו. האם זה משפיע על תפקודו כפרלמנטר? בנבחר ציבור היינו רוצים לראות מידות תרומיות יותר. הייתה הצדקה עיתונאית לחשיפה. אפשר לראות בה מידע חשוב, גם אם מדובר בחומר צהוב מאד.

   אני רוצה להחזיר אותנו 19 שנים אחורה. הנסיכה דיאנה נהרגת בתאונת דרכים. בזמן התאונה היא כבר הייתה גרושה מהנסיך צ'רלס ולא מילאה תפקיד רשמי משמעותי. אבל העולם כולו עקב אחר האסון.  הלווייתה שודרה בשידורים חיים, כמו הלוויותיהם של נלסון מנדלה ושמעון פרס. הנסיכה דיאנה, בחייה ובעיקר במותה, לא השפיעה על חיינו, אבל הצירוף – נסיכה אומללה ומחפשת אהבה, מוות טרגי, שני בנים צעירים פוסעים אחרי הארון – עורר אמוציות שהפכו את האירוע לידיעה המרכזית.    מותה של הנסיכה דיאנה עורר דיונים על מקומו של בית המלוכה הבריטי, על גבולות הסיקור הצהוב ותרומת צלמי הפפראצי לאסון. דיונים שעשויה להיות להם חשיבות. אולי לא שידורים חיים ויומני חדשות, אבל לפחות סיקור עיתונאי מקיף.

   והנה חזרנו לקצה הציר, לקים קרדישיאן. אפס מידע מועיל, כולו רכילות, ריגוש ושעשועים. בל נטעה. לא כל מה שחשוב לחיינו הוא בהכרח פחות מעניין. ישנם אירועים דרמטיים מאד, חשובים יותר, מרגשים ביותר שאנחנו חשים את השפעתם, הן המיידית והן המתמשכת לאורך שנים, כמו רצח רבין, או הפיגוע במגדלי התאומים. אבל בחיי היומיום, רוב הידיעות נעות על הציר הזה, בין החשוב למרגש.

   כאן נכנסים לתמונה העיתונאים, ועוד יותר מזה העורכים, אלה המחליטים מה ייכנס לעיתון או יעלה לשידור ומה לא. אם על כל מקומה של ידיעה לא גדולה בעמודי החדשות מתחרות בין 60 ל-70 ידיעות, ההחלטה הזו משמעותית מאד. לעיתונים יש אינטרס ברור להיקרא על ידי מירב הקוראים. ככל שיהיו לך יותר קוראים – יותר מפרסמים ירצו לפרסם אצלך. יותר כסף ייכנס לעיתון. ועיתון הוא עסק ככל עסק אחר. במצב כזה העיתון יחזר אחר הקוראים. מה יעניין אותם יותר? בין הלחם לשעשועים ינצחו השעשועים, הבידור. ידיעות על פשע הן מרגשות. אסונות מושכים את תשומת לב הקוראים. גם כאן – בתנאים מסוימים:

   סיפרתי לכם בעבר על אפרים להב, רכז החדשות המיתולוגי של "קול ישראל" שהגדיר את סולם אפרים להב למה נכנס למהדורת החדשות:

תאונת דרכים עם פצועים בירושלים, בעיקר אם היא קרתה ליד רחוב הלני המלכה, שם היו אז האולפנים.

תאונה עם פצועים קשה בתל אביב.

תאונה עם הרוג בחיפה או בבאר שבע.

אסון רכבות עם עשרה הרוגים באירופה.

רעידת אדמה עם עשרות הרוגים לפחות בסין או באפריקה.

ציני – אבל נכון. השיפוט של מה יעניין את המאזין, הצופה או הקורא תלוי גם במיקומו. כשאתה קרוב יותר פיזית לאירוע – הוא מרגש אותך יותר.

   אני רוצה לספר לכם על חיים הכט. בחור ערכי ועיתונאי בחסד. הוא היה עובד שלי בשנות השמונים. באחת מישיבות המערכת הוא קרא לנו להתנער. לא יכול להיות שאנחנו ניגרר אחרי טעמו הצהוב של הקהל. אנחנו, כמערכת, צריכים לקבוע את סדר היום. בואו נחליט שנמקד את הסיקור שלנו בנושאים חברתיים חשובים. למשל, המאבק בתאונות הדרכים, או היחס לניצולי השואה. לא נפסיק לסקר נושאים אחרים, אבל נוביל את דעת הקהל לעיסוק בנושאים חברתיים. מה בעצם אמר חיים הכט? בואו נשים את הדגש על המידע החשוב ולא על המידע המרגש. כולם הנהנו בהסכמה. שום דבר לא השתנה. אגב, הסתכלו היום על תוכניות ה"יצאת צדיק" של חיים הכט. תוכלו לראות שהחשיפה של בעלי מקצוע רמאים נעשית באמצעים צהובים, בצורה בידורית ומרגשת של מצלמה נסתרת והלעגה של בעלי המקצוע הנתפסים – בידור מעולה לצופים.

   אתן לכם דוגמא מתחום קרוב לליבנו: מועדוני הרוטרי עושים עבודת קודש בקהילה. מסייעים לאוכלוסיות חלשות ומעודדים הצטיינות מקצועית. זה ראוי להערכה ומשפיע על חיי היומיום של הנעזרים בנו ושל קהילה כולה. פרסום של מעשים אלה יהווה לא רק הכרה ציבורית, אלא יביא להתגייסות של עושי-טוב נוספים. 

כל מי שעסק בדוברות ברוטרי יודע כמה קשה להחדיר את הידיעות האלה לעיתון. בישובים קטנים, שבהם העשייה הזו משפיעה על חלקים גדולים באוכלוסייה – ישנה נכונות רבה יותר לפרסם את הידיעות החיוביות על רוטרי. במקומוני הערים הגדולות ובעיקר בעיתונות הארצית – זו קריעת ים סוף. עכשיו תארו לכם גזבר מועדון רוטרי שמעל בכספי תרומות, או נשיא מועדון שהטריד מינית את אחת החברות. אני מבטיחה לכם שידיעות כאלה יתפסו כותרות בלי קושי. במלחמה על תשומת ליבו של צרכן החדשות מנצחות בסופו של דבר הידיעות מעוררות הריגוש, השעשועים ולא הלחם.

   אני מבקשת להתייחס בכמה מילים לתחקיר של "עובדה" שהתפרסם שלשום על ה"אקווריום" - על הנעשה בלשכת ראש הממשלה. אילנה דיין וצוותה לקחו ידיעות ושמועות על הנעשה בלשכה, שמועות שהילכו כבר במשך שנים. הם אימתו את השמועות האלה על ידי שורה של עדים מהימנים ביותר, כמו פרופסור עוזי ארד, שהיה ראש המטה לביטחון לאומי, ראש אגף המחקר במוסד ויועץ מדיני לראש הממשלה, או ד"ר יועז הנדל, שהיה ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, איש ימין שגם היום אומר שהוא רוצה לראות את ביבי בלשכת ראש הממשלה. האם השמועות האלה הן רכילות צהובה כפי שנטען בלשכת ראש הממשלה, כלומר ניסיון זול למשוך את הצופים אל השעשועים, או שהעדויות האלה  חיזקו תמונה של התנהלות לא תקינה, של מעורבות אדם שלא נבחר לתפקיד ציבורי, כמו אשת ראש הממשלה, במינויים, בהחלטות ואף בסודות ביטחוניים מהמדרגה הראשונה – מצב שמשפיע ישירות על חיינו ומהווה לכן מידע שהוא לחם.

   לתהליך הזה, של הבלטת הידיעות מעוררות הריגוש על פני ידיעות המביאות מידע ענייני, תורמות תרומה גדולה הרשתות החברתיות, הבלוגים ואתרי חדשות שחלקם הם עיתונות מהימנה לכל דבר, הניזונה ממקורות אמינים ובודקת את עצמה. אבל אתרים רבים הם בבחינת "אישה אחת אמרה". שמועות, דעות לא מבוססות. אנחנו מוצפים בים ששל מידע, ובים הזה יתפסו את תשומת הלב הידיעות הצהובות. לרוב הגולשים אין כלים לבדוק את אמינות המתפרסם. לפני שנים רבות היה הביטוי "היה כתוב בעיתון" מעין גושפנקה לאמינות. גם אז זה לא היה מדויק. תלוי איזה עיתון, תלוי מה האג'נדה שלו. מה שמתפרסם ב"ישראל היום" וב"ידיעות אחרונות" על ראש הממשלה, למשל, שונה בתכלית השינוי. לאג'נדה של העיתון יש השפעה ישירה על מה מתפרסם בעיתון, מה לא מתפרסם,  וגם על איך מתפרסם.

   לאחר מותו של שמעון פרס סיפר אחד הצלמים של "העולם הזה" שהם קיבלו בשעתו הוראה מפורשת מהמערכת לצלם אותו פוזות בלתי מחמיאות בעליל. אני מזכירה לכם שהסיסמא של "העולם הזה" הייתה "בלא מורא, בלא משוא פנים". אבל החותם של אמינות, של "היה כתוב בעיתון" גולש היום לכל מה שמתפרסם ברשת. המידע הר הזורם כל הזמן, מכל עבר, מעמיד גם את אתרי החדשות האמינים במצב בלתי נסבל: הם נלחמים מול המקורות האחרים על תשומת ליבו של הגולש. זה מגביל את יכולתם לאמת ולהצליב ידיעות: תהליך של אימות דורש זמן, אם הידיעה תתעכב, צרכן החדשות יצרוך אותה באתר אחר, שלא טרח לוודא שהידיעה מדויקת. הוא מוצף במידע ועינו נתפסת על ידיעה לפי אמות מידה של עניין – מה מרגש ומעניין?  לצרכן החדשות במקרים רבים אין כלים לברור מתוך הידיעות המרגשות את ידיעות החשובות, וגם לא את הכלים לאבחן מה האמינות של הידיעות ומה מקורן.

   בואו נדבר באמת על מקורן של הידיעות. באופן בסיסי אני מחלקת אותן לידיעות של דבר המלך המופץ על ידי השליחים, ובימינו ידיעות מוסדיות הנמסרות לעיתונות על ידי מערך דוברים, וידיעות שמקורן בשער העיר או בכיכר השוק, לשם היו מגיעים סוחרים ונוודים, שהביאו חדשות ממקומות אחרים והרכילאים המקומיים עם השמועות והרכילויות. פעמים רבות לידיעות דבר המלך יש ערך והשפעה על חיינו: מיסים חדשים, תוכניות פיתוח, מחיר מוצרי יסוד. פעמים רבות יותר הן באות להאדיר את שם המלך, השר או המוסד המפרסם. גם לידיעות אלה, שמקורן לכאורה אמין, צריך להתייחס בספקנות הראויה. האם הידיעה באה באמת מתוך דאגה לפתור בעיה או להתריע על בעיה, או שעיתוי הפרסום משפיע. למשל, פרסום על מתיחות ביטחונית בדיוק כאשר עולה ביקורת רבה על תפקוד ההנהגה.

הידיעות שמקורן בכיכר השוק אמינות פחות, רבות מהן מבוססות על שמועות. כלי תקשורת אחראי ידאג לאמת אותן, אמצעי תקשורת קיקיוניים יותר יפרסמו בלי בדיקה.

   ובכן, אם רוצים לתפוס את תשומת הלב של צרכן חדשות צריך לשלב. לקחת ידיעות מעוררות ריגוש ממקור אמין. ידיעות משטרתיות, פליליות, ידיעות על אסונות – מגיעות בדרך כלל מדוברות המשטרה, מד"א, מכבי אש. המקור אמין. הידיעה תופסת את לב צרכן החדשות, ועולה לכותרות גדולות יותר.

   מה את רוצה, ודאי תשאלו אותי. אם מה שהקוראים, המאזינים והצופים רוצים אלה ידיעות צהובות ומעוררות ריגוש – תני להם. זכותם לצרוך את המידע שהם רוצים. אני חולקת על הגישה הזו. דעתי היא שעל העיתונות לספק את מירב המידע, בעיקר המידע החיוני והחשוב, כדי לתת תמונת מצב מיטבית ומהימנה. לא מדובר רק בזכות הציבור לדעת אלא בחובת הציבור לדעת, לקבל את כל המידע הזה. ציבור שטומן ראשו בחול, באותן ידיעות שעיקרן ריגוש ורכילות, הוא ציבור שכושר השיפוט שלו נפגע, וכתוצאה מכך נפגע ההליך הדמוקרטי.

    הנשיא המכהן צבי יצחקי הודה למרצה על ההרצאה המעניינת, והביא פרטים על טיול החברים לסוף שבוע בים המלח כולל סיור בעתיקות בית שאן ובמפעלי ים המלח וכן באתר הטבילה המקודש לנותרים בירדן ביזור "מעבר היהודים" הלא הוא קסר אל יהוד שבבקעה.|

 -----------------------------

 כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר

צילומים: ר/יורם נאומן

 

 

 

  

 

 


 

 

2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים