15.5.19 אזכרה לנג"ל אליהו ברכה ז"ל והרצאה על יהודי מצריים
מפגש מיוחד לציון אזכרה למותו של חבר המועדון נג"ל אליהו ברכה, בהשתתפות בני משפחתו של אליהו ברכה, חברים נוספים ממועדון כפר סבא וכן נציגים מאיזור רוטרי ישראל.
בשולחן בכניסה נערמו עותקים מספרו האוטוביוגרפי של אליהו ברכה "גליי חיי", וכן תמונה גדולה של אליהו ברכה.
הנשיא שחר שבו פתח את ישיבת המועדון בברכת מזל טוב לרגל נישואי בתם של חברינו עופרה ויוסי כפירי. יין הוגש לשולחנות והחברים שתו לחיי הזוג הצעיר.
הנשיא בירך את החברים וכן את האורחים, בני משפחת אליהו ברכה ז"ל שהגיעו למפגש, ונציגי האיזור.
הנשיא ציין ובירך גם את חבר המועדון שלמה מרקל, שזכה השבוע בתואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.
הנשיא גם סיכם את פעילות השבועיים האחרונים, שהיתה עניפה במיוחד:
חלוקת מתנות לחיילים בודדים, אירוח משלחת מאורגון ארה"ב, פעילות מיוחדת בנושא בטיחות בדרכים בכפר גלים, וגולת הכותרת חגיגת יום העצמאות וחנוכת חורשת רוטרי חיפה החדשה. הנשיא ציין שהפעילות המבורכת של המועדון מחזקת בראש ובראשונה את חזון המועדון בשנה זו, לחזק את הרלוונטיות של מועדון רוטרי חיפה בעיר ובקהילה, וכן את כוחו של המועדון כמועדון מוביל באיזור.
פסוק השבוע - צבי פורר
בהרצאה האחרונה בנושא סייבר ובינה מלאכותית העלתה את השאלה איך משפיע הסייבר על התחום הביטחוני ועל המלחמות הבאות ?. להלן ציטוט מדבריו של אלברט איינשטיין שאמר "אינני יודע באיזה כלי נשק ישתמשו במלחמת העולם הבאה, אך אני משוכנע בדבר אחד - במלחמת העולם שאחרי הבאה ילחמו באבנים ומקלות".
ג'ורג' מרשל אמר: "הדרך היחידה לנצח במלחמה היא למנוע אותה".
ברכה בינלאומית - קובי גופר
הפעם נבחרה העיר אלכסנדריה - עיר מולדתו של אליהו ברכה ז"ל. אלכסנדריה היא העיר השנייה בגודלה בערי מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה. העיר נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפני הספירה והוא קרא לה על שמו. אלכסנדריה הייתה מרכז המדע והחוכמה בעולם העתיק והשנייה בגודלה באימפריה הרומי. כיום היא עיר מסחר ונמל ואחראית על 80% מהיבוא והיצוא של מצרים. אלכסנדריה מהווה מרכז בהעברת גז טבעי ונפט מסואץ. מועדון רוטרי אלכסנדריה הוקם בשנת 1928 ומונה 140 חברים. מפעילויות המועדון: תרומת מחשבים לבתי ספר, הקמת בתי משחקים לילדים ומתן מלגות לסטודנטים.
לאחר פתיחת המפגש והטקס הרוטריוני הודיע הנשיא על החלק השני של המפגש - אזכרה לאליהו ברכה. החברים קמו ועמדו במשך דקה לזכרו. לאחר מכן נאמרו דברים לזכרו מטעם המועדון, האיזור והמשפחה.
בשם המועדון נשא דברים החבר אריה מהולל לזכרו של אליהו ברכה ז"ל:
אליהו נולד באלכסנדריה בשנת 1926, בשנת 1946 עלה אליהו עם עוד 167 יהודים לארץ ישראל. באותה שנה קרתה השבת השחורה שבמסגרתה נעצר אליהו עם אנשי היישוב ברפיח. הבריטים שיחררו אותו לאחר שלושה חודשים. אליהו שהיה פעיל במוסד עמד בראש מבצע של עליית 13,000 יהודים ממצרים במסגרת עלייה בלתי חוקית. כמו כן אירגן אליהו את צאתם של מאות יהודי מצרים לצרפת ואיטליה. הכינוי של אליהו במוסד היה מקסי. הוא היה ממקימי קיבוץ ברור חייל. ב-1950 שהה אליהו באלג'יר במסגרת המוסד ועזר בעליית יהודי מרוקו דרך אלג'יר לישראל. כשחזר ארצה ניהל מחנות מעבר לעולים ומעברה ענקית על יד כפר סבא.
דינה רעייתו של אליהו נולדה במצרים להורים שהיו ילידי וילנה בפולין.במצרים הייתה בהנהגת החלוץ ופעילות ציונית לא חוקית. היא נעצרה על ידי המצרים וישבה שנה וחצי בבית סוהר מצרי. פגישתה עם אליהו הביאה לפעילות משותפת באלג'יר וכמובן את הנישואים המאושרים לשנים רבות.
אחרי הקמת המדינה הועסק אליהו בחברת הספנות "צים" שם ניהל את מדור הימאים. משם עבר לנהל את חברת הספנות "אל- ים", בחברה זו עבד 43 שנים. בשנת 1969 הצטרף למועדון רוטרי על אף שהיה עסוק שעות רבות באל-ים לקח על עצמו גם פעילות ציבורית זו. משנת 1986 היה לנשיא מועדון הרוטרי הגדול הארץ ובשנת 1989-1990 היה לנגיד האיזור. בשנת 2001 קיבל את אות יקיר העיר חיפה, מועדונינו יכול להיות גאה בזוג יקר זה.
בשם האיזור נשא דברים נג"ל השופט סלים ג'ובראן
השופט ג'וברן הודה לנשיא המועדון שחר שבו על ההזמנה לאזכרה וסיפר לנו על אליהו ברכה - איש העולם הגדול, בעל חזון, עשייה, עניו וצנוע. הוא הוסיף ואמר שאליהו היה בעל ואבא מסור ונאמן. הוא סיפר שאליהו אהב את האנשים שעבדו איתו ותמיד היה נעים במחיצתו, במיוחד ידע לשתף את כל חברי המועדון בפעילות המבורכת שלו.
בשם המשפחה נשא דברים אייבי ברכה בנו של אליהו
ילדיו של אליהו ברכה אייבי וגליה סיפרו על משפחת ברכה-"מאחורי הקלעים". אייבי סיפר לנו זיכרונות מילדות יפה שלו ושל אחותו, אבא היה עסוק בעבודה, הרבה נסיעות לחו"ל ותקופות של לימודים בארה"ב. על החיים בבית ובבית הספר הייתה אחראית דינה. הבית של המשפחה היה ברחוב החשמונאים, מדירה קטנה של 2 חדרים הפך לבית יפה עם גינה. אייבי סיפר שגילה את אבא שלו רק שהתגייס כאשר אבא היה מגיע עם אמאבתיקים מלאים במטעמים עד רמת הגולן, מצפה רמון ועין יהב. אמא הייתה בעלת החזון והיא הייתה המנוע מאחורי המשפחה. היא זו שדחפה את אבא ללמוד אנגלית, לצאת להשתלמויות בארה"ב ולהשתלב בעבודת המספנות של ישראל אצל רפאל רקנטי. היא גם שכנעה את אבא לרוץ לנשיאות המועדון ולנגידות. בהשפעתה כתב אבא את הספר "גלי חיי" שמושתת על מסמכים, מכתבים שאספה דינה מארכיונים. אבא היה היועץ של כל בני המשפחה הקרובה והרחוקה, משפחה שהתפרסה על אירופה ואמריקה הדרומית. אבא היה מסור למשפחה ולבני הזוג של הילדים. הוא אהב את כלתו וחתנו כמו שאהב את ילדיו. כאשר נולדו הנכדים אבא ואמא קיבלו תואר חדש- נונו ונונה. את כל החגים חגגה המשפחה אצל האחות גליה. בשבתות הייתה כל המשפחה מתארחת אצל דינה ואליהו. ההורים היו נוכחים בכל הטקסים של הילדים והנכדים כולל קורס קצינות של ליבי הנכדה הבכורה ובסיום קורס חובלים של הנכד רז. בשנת 2000 חגגו דינה ואליהו 50 שנות נישואים ולקחו את כל המשפחה לקרוז שעגן באלכסנדריה שם ביקרה המשפחה את הקבר של סבא והייתה התרגשות גדולה. אבא ואמא זכו להיות שניהם יקירי העיר חיפה והמשפחה מאוד גאה בהישגיהם.
המוות של דינה הפתיע את אבא וחדוות החיים שלו נעלמה, הוא הרגיש מאוד בודד. כל המשפחה ניסתה לעזור אך ללא הצלחה מרובה. המקום היחיד שבו הרגיש שיש לו חברים היה מועדון הרוטרי אליו הקפיד להגיע.
במשך 6 השנים שבהם אבא נשאר לבד הוא זכה להיות נוכח ב-4 חתונות הנכדים ולידת 4 נינים. הבן אייבי הודה לחבריי המועדון על עזרתם לאבא בשנותיי האחרונות.
הרצאה
נשיא לשעבר משה גן צבי הציג את המרצה- גברת שרונה זילברשטיין:
שרונה נשואה ולה 4 ילדים. את שירותה הצבאי העבירה בחיל המודיעין ביחידה 8200. כיום היא דוקטורנתית באוניברסיטת חיפה בלימודי האיסלאם. נושא ההרצאה: "הגירת יהודי מצרים".
נושא המחקר של שרונה הוא הקהילה היהודית במצרים במאות ה-19-20. הקהילה היהודית שיגשגה במחצית השנייה של המאה ה-19 וכללה יהודים יוונים, איטלקים, סורים וארמנים. כל אילו היגרו מהאימפריה העותמניתלמצרים. במצרים הורגשה השפעה אירופית חזקה, בעיקר בעקבות חפירת תעלת סואץ. ב-1948 היו במצרים 80,000 יהודים. 2 המרכזים הגדולים היו בקהיר ובאלכסנדריה והיהודים השתייכו למעמד בינוני גבוהה ותרמו רבות לכלכלה המצרית. בתום מלחמת העולם השנייה התחילו היהודים לעזוב. חיסולה של הקהילה היהודית במצרים נמשך 25 שנה. בין 1949-1952 עזבו רבע מבני הקהילה. באותה תקופה היה אליהו ברכה פעיל בעליית יהדות מצרים. ב-1956-1957 עזבו עוד 20,000 יהודים את מצרים. ב-1967 נותרו במצרים רק 2,000 יהודים וב-1970, עם מותו של השליט נאצר נותרו רק 300 יהודים במצרים. הסיבות לעזיבה היו רבות, ביניהם עליית לאומיות פרו-איסלאמית עם הסיסמא שיש לגרש את הזרים כי מצרים היא רק של המצרים, מיעוטים נדחקו החוצה. בשנת 1952 עם מהפכת הקצינים עזבו רוב יהודי מצרים. בשנת 1952 המון מצרי מוסת התפרע ברחובות והמיעוט היהודי נאלץ לברוח לארצות אחרות. היהודים היגרו לרחבי העולם, לישראל אירופה אמריקה הלטינית ואוסטרליה. נושאי המחקר של שרונה:
1. הנרטיב של יהודי מצרים
2. חווית ההגירה והקליטה של יהדות מצרים ברחבי העולם
3. מקורות שהיא לוקחת מאלבומי משפחות שעזבו את מצרים
במסגרת מחקריה נפגשה שרונה עם ילדיו של אליהו ברכה אך לצערה לאהספיקה להכירו אישית.
חברינו שלומי הודה לשרונה על הרצאתה המעניינת והמרתקת על יהדות מצרים.
יהי זכרו של אליהו ברכה ברוך.
הנשיא שבו הודה לכל החברים שהשתתפו באירוע האזכרה ונעל את המפגש.
צילם יורם נאומן
ערכה וכתבה: שולמית קנטר
שבת שלום לכל חברי המועדון.
מפגש מיוחד לציון אזכרה למותו של חבר המועדון נג"ל אליהו ברכה, בהשתתפות בני משפחתו של אליהו ברכה, חברים נוספים ממועדון כפר סבא וכן נציגים מאיזור רוטרי ישראל.
בשולחן בכניסה נערמו עותקים מספרו האוטוביוגרפי של אליהו ברכה "גליי חיי", וכן תמונה גדולה של אליהו ברכה.
הנשיא שחר שבו פתח את ישיבת המועדון בברכת מזל טוב לרגל נישואי בתם של חברינו עופרה ויוסי כפירי. יין הוגש לשולחנות והחברים שתו לחיי הזוג הצעיר.
הנשיא בירך את החברים וכן את האורחים, בני משפחת אליהו ברכה ז"ל שהגיעו למפגש, ונציגי האיזור.
הנשיא ציין ובירך גם את חבר המועדון שלמה מרקל, שזכה השבוע בתואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב.
הנשיא גם סיכם את פעילות השבועיים האחרונים, שהיתה עניפה במיוחד:
חלוקת מתנות לחיילים בודדים, אירוח משלחת מאורגון ארה"ב, פעילות מיוחדת בנושא בטיחות בדרכים בכפר גלים, וגולת הכותרת חגיגת יום העצמאות וחנוכת חורשת רוטרי חיפה החדשה. הנשיא ציין שהפעילות המבורכת של המועדון מחזקת בראש ובראשונה את חזון המועדון בשנה זו, לחזק את הרלוונטיות של מועדון רוטרי חיפה בעיר ובקהילה, וכן את כוחו של המועדון כמועדון מוביל באיזור.
פסוק השבוע - צבי פורר
בהרצאה האחרונה בנושא סייבר ובינה מלאכותית העלתה את השאלה איך משפיע הסייבר על התחום הביטחוני ועל המלחמות הבאות ?. להלן ציטוט מדבריו של אלברט איינשטיין שאמר "אינני יודע באיזה כלי נשק ישתמשו במלחמת העולם הבאה, אך אני משוכנע בדבר אחד - במלחמת העולם שאחרי הבאה ילחמו באבנים ומקלות".
ג'ורג' מרשל אמר: "הדרך היחידה לנצח במלחמה היא למנוע אותה".
ברכה בינלאומית - קובי גופר
הפעם נבחרה העיר אלכסנדריה - עיר מולדתו של אליהו ברכה ז"ל. אלכסנדריה היא העיר השנייה בגודלה בערי מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה. העיר נוסדה בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 334 לפני הספירה והוא קרא לה על שמו. אלכסנדריה הייתה מרכז המדע והחוכמה בעולם העתיק והשנייה בגודלה באימפריה הרומי. כיום היא עיר מסחר ונמל ואחראית על 80% מהיבוא והיצוא של מצרים. אלכסנדריה מהווה מרכז בהעברת גז טבעי ונפט מסואץ. מועדון רוטרי אלכסנדריה הוקם בשנת 1928 ומונה 140 חברים. מפעילויות המועדון: תרומת מחשבים לבתי ספר, הקמת בתי משחקים לילדים ומתן מלגות לסטודנטים.
לאחר פתיחת המפגש והטקס הרוטריוני הודיע הנשיא על החלק השני של המפגש - אזכרה לאליהו ברכה. החברים קמו ועמדו במשך דקה לזכרו. לאחר מכן נאמרו דברים לזכרו מטעם המועדון, האיזור והמשפחה.
בשם המועדון נשא דברים החבר אריה מהולל לזכרו של אליהו ברכה ז"ל:
אליהו נולד באלכסנדריה בשנת 1926, בשנת 1946 עלה אליהו עם עוד 167 יהודים לארץ ישראל. באותה שנה קרתה השבת השחורה שבמסגרתה נעצר אליהו עם אנשי היישוב ברפיח. הבריטים שיחררו אותו לאחר שלושה חודשים. אליהו שהיה פעיל במוסד עמד בראש מבצע של עליית 13,000 יהודים ממצרים במסגרת עלייה בלתי חוקית. כמו כן אירגן אליהו את צאתם של מאות יהודי מצרים לצרפת ואיטליה. הכינוי של אליהו במוסד היה מקסי. הוא היה ממקימי קיבוץ ברור חייל. ב-1950 שהה אליהו באלג'יר במסגרת המוסד ועזר בעליית יהודי מרוקו דרך אלג'יר לישראל. כשחזר ארצה ניהל מחנות מעבר לעולים ומעברה ענקית על יד כפר סבא.
דינה רעייתו של אליהו נולדה במצרים להורים שהיו ילידי וילנה בפולין.במצרים הייתה בהנהגת החלוץ ופעילות ציונית לא חוקית. היא נעצרה על ידי המצרים וישבה שנה וחצי בבית סוהר מצרי. פגישתה עם אליהו הביאה לפעילות משותפת באלג'יר וכמובן את הנישואים המאושרים לשנים רבות.
אחרי הקמת המדינה הועסק אליהו בחברת הספנות "צים" שם ניהל את מדור הימאים. משם עבר לנהל את חברת הספנות "אל- ים", בחברה זו עבד 43 שנים. בשנת 1969 הצטרף למועדון רוטרי על אף שהיה עסוק שעות רבות באל-ים לקח על עצמו גם פעילות ציבורית זו. משנת 1986 היה לנשיא מועדון הרוטרי הגדול הארץ ובשנת 1989-1990 היה לנגיד האיזור. בשנת 2001 קיבל את אות יקיר העיר חיפה, מועדונינו יכול להיות גאה בזוג יקר זה.
בשם האיזור נשא דברים נג"ל השופט סלים ג'ובראן
השופט ג'וברן הודה לנשיא המועדון שחר שבו על ההזמנה לאזכרה וסיפר לנו על אליהו ברכה - איש העולם הגדול, בעל חזון, עשייה, עניו וצנוע. הוא הוסיף ואמר שאליהו היה בעל ואבא מסור ונאמן. הוא סיפר שאליהו אהב את האנשים שעבדו איתו ותמיד היה נעים במחיצתו, במיוחד ידע לשתף את כל חברי המועדון בפעילות המבורכת שלו.
בשם המשפחה נשא דברים אייבי ברכה בנו של אליהו
ילדיו של אליהו ברכה אייבי וגליה סיפרו על משפחת ברכה-"מאחורי הקלעים". אייבי סיפר לנו זיכרונות מילדות יפה שלו ושל אחותו, אבא היה עסוק בעבודה, הרבה נסיעות לחו"ל ותקופות של לימודים בארה"ב. על החיים בבית ובבית הספר הייתה אחראית דינה. הבית של המשפחה היה ברחוב החשמונאים, מדירה קטנה של 2 חדרים הפך לבית יפה עם גינה. אייבי סיפר שגילה את אבא שלו רק שהתגייס כאשר אבא היה מגיע עם אמאבתיקים מלאים במטעמים עד רמת הגולן, מצפה רמון ועין יהב. אמא הייתה בעלת החזון והיא הייתה המנוע מאחורי המשפחה. היא זו שדחפה את אבא ללמוד אנגלית, לצאת להשתלמויות בארה"ב ולהשתלב בעבודת המספנות של ישראל אצל רפאל רקנטי. היא גם שכנעה את אבא לרוץ לנשיאות המועדון ולנגידות. בהשפעתה כתב אבא את הספר "גלי חיי" שמושתת על מסמכים, מכתבים שאספה דינה מארכיונים. אבא היה היועץ של כל בני המשפחה הקרובה והרחוקה, משפחה שהתפרסה על אירופה ואמריקה הדרומית. אבא היה מסור למשפחה ולבני הזוג של הילדים. הוא אהב את כלתו וחתנו כמו שאהב את ילדיו. כאשר נולדו הנכדים אבא ואמא קיבלו תואר חדש- נונו ונונה. את כל החגים חגגה המשפחה אצל האחות גליה. בשבתות הייתה כל המשפחה מתארחת אצל דינה ואליהו. ההורים היו נוכחים בכל הטקסים של הילדים והנכדים כולל קורס קצינות של ליבי הנכדה הבכורה ובסיום קורס חובלים של הנכד רז. בשנת 2000 חגגו דינה ואליהו 50 שנות נישואים ולקחו את כל המשפחה לקרוז שעגן באלכסנדריה שם ביקרה המשפחה את הקבר של סבא והייתה התרגשות גדולה. אבא ואמא זכו להיות שניהם יקירי העיר חיפה והמשפחה מאוד גאה בהישגיהם.
המוות של דינה הפתיע את אבא וחדוות החיים שלו נעלמה, הוא הרגיש מאוד בודד. כל המשפחה ניסתה לעזור אך ללא הצלחה מרובה. המקום היחיד שבו הרגיש שיש לו חברים היה מועדון הרוטרי אליו הקפיד להגיע.
במשך 6 השנים שבהם אבא נשאר לבד הוא זכה להיות נוכח ב-4 חתונות הנכדים ולידת 4 נינים. הבן אייבי הודה לחבריי המועדון על עזרתם לאבא בשנותיי האחרונות.
הרצאה
נשיא לשעבר משה גן צבי הציג את המרצה- גברת שרונה זילברשטיין:
שרונה נשואה ולה 4 ילדים. את שירותה הצבאי העבירה בחיל המודיעין ביחידה 8200. כיום היא דוקטורנתית באוניברסיטת חיפה בלימודי האיסלאם. נושא ההרצאה: "הגירת יהודי מצרים".
נושא המחקר של שרונה הוא הקהילה היהודית במצרים במאות ה-19-20. הקהילה היהודית שיגשגה במחצית השנייה של המאה ה-19 וכללה יהודים יוונים, איטלקים, סורים וארמנים. כל אילו היגרו מהאימפריה העותמניתלמצרים. במצרים הורגשה השפעה אירופית חזקה, בעיקר בעקבות חפירת תעלת סואץ. ב-1948 היו במצרים 80,000 יהודים. 2 המרכזים הגדולים היו בקהיר ובאלכסנדריה והיהודים השתייכו למעמד בינוני גבוהה ותרמו רבות לכלכלה המצרית. בתום מלחמת העולם השנייה התחילו היהודים לעזוב. חיסולה של הקהילה היהודית במצרים נמשך 25 שנה. בין 1949-1952 עזבו רבע מבני הקהילה. באותה תקופה היה אליהו ברכה פעיל בעליית יהדות מצרים. ב-1956-1957 עזבו עוד 20,000 יהודים את מצרים. ב-1967 נותרו במצרים רק 2,000 יהודים וב-1970, עם מותו של השליט נאצר נותרו רק 300 יהודים במצרים. הסיבות לעזיבה היו רבות, ביניהם עליית לאומיות פרו-איסלאמית עם הסיסמא שיש לגרש את הזרים כי מצרים היא רק של המצרים, מיעוטים נדחקו החוצה. בשנת 1952 עם מהפכת הקצינים עזבו רוב יהודי מצרים. בשנת 1952 המון מצרי מוסת התפרע ברחובות והמיעוט היהודי נאלץ לברוח לארצות אחרות. היהודים היגרו לרחבי העולם, לישראל אירופה אמריקה הלטינית ואוסטרליה. נושאי המחקר של שרונה:
1. הנרטיב של יהודי מצרים
2. חווית ההגירה והקליטה של יהדות מצרים ברחבי העולם
3. מקורות שהיא לוקחת מאלבומי משפחות שעזבו את מצרים
במסגרת מחקריה נפגשה שרונה עם ילדיו של אליהו ברכה אך לצערה לאהספיקה להכירו אישית.
חברינו שלומי הודה לשרונה על הרצאתה המעניינת והמרתקת על יהדות מצרים.
יהי זכרו של אליהו ברכה ברוך.
הנשיא שבו הודה לכל החברים שהשתתפו באירוע האזכרה ונעל את המפגש.
צילם יורם נאומן
ערכה וכתבה: שולמית קנטר
שבת שלום לכל חברי המועדון.
