נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

28/12/2011 - חביבה רוגר

12 תלמידי יב' ממרכז חינוך ליאו באק, מלווים בנ"ל דני פסלר ונ"ל אורי שנבל ממועדון רוטרי חיפה, יצאו במהלך חופשת החנוכה לאיסטנבול, תורכיה למפגש עם סטודנטים תורכים. הקבוצה יצאה במסגרת תכנית RYLA ( Rotary Youth Leadership Award ) והתארחה בבתי רוטריונים ממועדון גלאטה סריי באיסטנבול. מטרת הנסיעה היתה ליצור קשר בין צעירים מישראל וצעירים מתורכיה לטובת דיאלוג פורה על נושאים להם יש מכנה משותף רחב כמו: מנהיגות קהילתית, סובלנות, הבנה, דיאלוג בין שונים וחיים בחברה פלורליסטית במאה ה-21.  הקבוצה ביקרה בקהילה היהודית באיסטנבול, במוזיאון היהודי והשתתפה בקבלת שבת באחד מבתי הכנסת בעיר. לאורך כל הביקור התלוו אל הצעירים מליאו באק מארחיהם התורכים והאווירה היתה חמה, אוהדת וחברית. שיא המפגש התנהל במסגרת סמינר דו יומי שהתקיים באוניברסיטה הטכנית של איסטנבול. בסמינר השתתפו סטודנטים מוסלמים ויחד עם התלמידים בליאו באק נוהלו סדנאות לפיתוח מנהיגות צעירה, משחקי תפקידים, שיחות היכרות אישיות, שיח על הבנת כוחה של מנהיגות המכוונת לפיתוחה של הקהילה ועוד. החיבור בין הסטודנטים התורכים ותלמידי ליאו באק היה יוצא מן הכלל. למרות החששות שליוו אותנו ערב יציאתנו והדאגה מפני האווירה בתורכיה כלפי ישראל, במיוחד מאז פרשת המרמרה והמשט לעזה, הופתענו לגלות דור צעיר הפתוח לדיאלוג ומלא הערכה לישראל. לאורך כל הביקור שנמשך ארבעה ימים לא התגלו כל מתחים והתחושה היתה של ידידות נפלאה ושותפות אמיתית לגורלו של האזור בו אנו חיים. ביקור גומלין של קבוצת סטודנטים מתורכיה תגיע לחיפה ב- 22.3.2012 . את הקבוצה יארח מועדון רוטרי חיפה וסמינר בנושא הבנה בין דתית יתקיים במרכז חינוך ליאו באק.
דני פסלר: " דיאלוג אמיתי יכול להתקיים בין פרטים, קבוצות ועמים גם כאשר ברקע מרחפת אווירת קונפליקט. הוכחנו לעצמנו במפגש זה כי המשותף, המאחד והמלכד אותנו רחב ורב על פני המפלג. בכוחו של דיאלוג המכוון להבנה ולשיח כנה לבנות אמון, שיתוף פעולה פורה לאורך זמן שישרת את כל המעורבים בו. מפגש ה- RYLA הזה היה ביטוי אמיתי ומוחשי ל- Rotary at it best !!"

מפגש 28 בדצמבר 2011- ב' בטבת תשע"ב: הרצאת ר/חביבה רוגר: "ש"ס-האם מחזירים עטרה לישנה?"

הנשיא צבי ענר פתח את המפגש מס' 20 לשנת הרוטרי 2011-12 בברכה לכל החברים והאורחים. ברכה מיוחדת נשא הנשיא לנ"ל סעיד אליאס, שדאג להמציא את בקבוקי היין שעל השולחנות. נ"ל סעיד אליאס, בנמוסבף לקבלת "אות הנגיד לסובלנות" שהוענק לו בטכס החגיגי בבית הגפן, ממשיך להיות פעיל גם בשטחים אחרים, וזכה לעוד 2 נינים ( סה"כ הגיע לארבעה- כן ירבו). הנשיא ביקש מכל החברים לקום ולכבד בדקה דומייה את זכרו של חברנו הוותיק טיבור קורצמן ז"ל, שהיה פעיל במועדון משך שנים רבות. בתקופה האחרונה נעדר מהישיבות בשל התערערות מצבו הבריאותי, ולצערנו הלך לעולמו השבוע. יהא זכרו ברוך!

ברכות הרעות הובאו על ידי ר/טל לזר. את פסוק השבוע הביא חברנו ר/נפתלי ויטמן: פרשת השבוע- ויגש. לאחר המיפגש המרגש של יוסף ואחיו, משפחת יעקב אבינו יורדת למצרים עשרים ושתים שנה לאחר מכירת יוסף , שוב עומדת נאמנות האחים במבחן. יוסף ,שמונה ע"י פרעה לשלוט במצרים, מבקש לקחת את בנימין לעבד. אך הפעם, האחים מגנים עליו ומסרבים בכל תוקף. יהודה ניגש ליוסף ומפציר בו לקחת אותו כעבד במקום אחיו בנימין. הוא מגולל את השתלשלות הדברים –כיצד הבטיח שישמור היטב על בנימין, וכיצד התחייב באופן אישי ליעקב אביו להשיב אותו בשלום. יוסף לא יכול להתאפק. הוא מבקש מכל המצרים הנוכחים לצאת מן החדר, ומכריז : "אני יוסף! העוד אבי חי"? האחים הנבוכים עד עמקי נפשם לפגוש את האח שמכרו לעבד בעמדה חשובה כל כך. יוסף מרגיע אותם ומסביר להם כי הייתה זו תכנית אלוהית שהוא ירד למצרים על מנת להציל אותם מהרעב. הוא מבקש מהם לשוב לארץ כנען ולהביא עמם את יעקב הזקן כדי שיתיישבו בארץ מצרים,שם יפרנס אותם יוסף בימי הרעב הקשה. יעקב,בניו וכל משפחתו יורדים למצרים.בדרך, בבאר שבע, מעלה יעקב זבחים לאלוהים .בחלום הלילה מתגלה אליו אלוהים ואומר לו: "אנוכי אלוהים אל תירא מרדת מצרימה, כי לגוי גדול אשימך שם.אנוכי ארד עמך מצרימה, ואנוכי אעלך גם עלה." כשהם באים למצרים, שולח יוסף כמה מאחיו להיפגש עם פרעה.הם מספרים לו שהם רועי צאן, והוא מעניק להם את ארץ גושן להתיישב בה. בני ישראל מתיישבים בארץ גושן ונאחזים בה.

את הברכה הבינלאומית שהכינה אריאל מרקל הביא מזכיר הכבוד ר/ זאב מטר: ביום 28 לחודש דצמבר 1981 לפני 30 שנה בדיוק, נולדה תינוקת המבחנה הראשונה בארצות הברית . התינוקת ששמה היה אליזבת ג'ורדן קאר, נולדה במשקל 5 ליברות ו-12 אונקיות בבית החולים נורפולק ג'נרל הוספיטל שבנורפולק ווירג'יניה . לכבוד זה נברך היום את מועדון נורפולק וירג'יניה- Norfolk Virginia Rotary Club . מועדון זה היה המועדון ה- 114 בהיסטורית הרוטרי והוקם בשנת 1914 - מועדון ותיק מאד שיחגוג עוד 3 שנים יובל 100. מספר סידורי של המועדון ברוטרי הוא 5820 באיזור 7600. חברי המועדון נפגשים בימי שלישי בשעה 12:15 אחה"צ לארוחת צהרים במועדון וירג'יניה סקופ שנמצא בנורפולק וירג'יניה. נרימה כוסית ברכה לחיי כל התינוקות ולמועדון נורפולק וירג'יניה!

הנשיא צבי ענר ברך את נ"ל אורי שנבל שהוזמן לפודיום לספר על המסע המוצלח והמפגשים עם מועדון רוטרי באיסטמבול
(ראה דיווח בראש העמוד). בנוסף בתמונה הבאה נראית משלחת RYLA  בראשות דני פסלר ואורי שנבל מבקרת במועדון גלטהריי באיסטמבול תורכיה.

ש"ס- האם הולזרה עטרה ליושנה?
את ההרצאה המרכזית  על " ש"ס- האם הוחזרה עטרה ליושנה?" .נשאה הפעם מישהי משלנו- חברת המועדון ר/חביבה רוגר שעסקה בנושא במסגרת עבודת מחקר בעבר.
רקע
רבים מיוצאי עדות המזרח שעלו לישראל בשנות ה-50 וה-60, חסרו השכלה חילונית והכשרה מקצועית שיאפשרו להם להשתלב בשוק העבודה בעבודות בעלות הכנסה ראויה וקידום. הם חסרו גם נגישות לממסד האשכנזי הוותיק, נגישות שהייתה לעולים האשכנזים. הדבר יצר זיהוי בין שסע עדתי של עולים אלה מול החברה הכללית לבין שסע סוציו-אקונומי. הרצון הטוב של החברה הקולטת לטשטש את ההבדלים, הביא לאידיאולוגיה של כור ההיתוך, אידיאולוגיה שהביאה לדה-לגיטימציה של בידול על ידי סממנים ומנהגים ייחודיים. כלומר – לשסעים הקודמים הצטרף שסע נוסף על רקע מסורתי.
המחאה החברתית-עדתית
המצב שבו, בהשוואה לחברה הכללית, נוצרה נחיתות חומרית מזוהה עם מוצא ומנהגים – יצר תסיסה ומחאה. הביטוי הבולט הראשון בהיקף גדול היה ב-1959, במהומות ואדי סאליב שהחלו בחיפה והתפשטו למקומות נוספים בארץ, ולאחריהן בהפגנות הפנתרים השחורים בירושלים ב-1971.
תיעול המחאה לפעילות מפלגתית
ראשי המחאה הבינו שכדי להגיע לתקציבים ולתחיקה למען הציבור שלהם צריך לפנות לפוליטיקה. דוד בן הרוש, שנחשב לדמות הבולטת במהומות ואדי סאליב, התמודד בבחירות לכנסת הרביעית מטעם רשימת ליכוד יוצאי צפון אפריקה. הרשימה קיבלה כ-8200 קולות וחסרו לה 1200 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה. הפנתרים השחורים התמודדו לקראת הבחירות  ב-1973 כמפלגה והיו קרובים ביותר לעבור את אחוז החסימה. סכסוכים ומאבקים פנימיים פיצלו את המפלגה, חלק ממנהיגיה השתלבו במפלגות אחרות ודרכן קידמו את הנושאים החברתיים, לא בהיקף שטבע את חותמו. הפעם הראשונה שהשסעים שהוזכרו לעייל קיבלו ביטוי פוליטי הולם, הייתה כאשר קמה תמ"י,  מפלגה שליקטה פוליטיקאים ממוצא מזרחי, פעילים במפלגות קיימות ובארגונים חברתיים. תמ"י, תנועת מסורת ישראל, השיגה בבחירות 1981 3 מנדטים, כשהיא נושאת לראשונה את שלושת הדגלים: שוויון כלכלי, דרישה לקידום על בסיס עדתי, והכרה בייחודה של המסורת הדתית המזרחית. תמ"י נעלמה מהמפה הפוליטית (בבחירות 1984 השיגה מנדט אחד, ואחר כך נבלעה במבנים פוליטיים אחרים), במידה רבה מאחר שש"ס תפסה את המשבצת האידיאולוגית שלה, עם תמיכה וארגון טובים יותר. במקביל להתארגנותה של תמ"י, החלה התארגנות לבחירות המקומיות של רשימות חרדיות-ספרדיות, טענו כי דחקו את רגליהם של הפעילים המזרחיים מהרשימות הקיימות. רשימות אלה זכו להצלחה רבה,יחסית בערים שבהן רצו (ירושלים, בני ברק וטבריה). התברר יותר ויותר כי להתארגנות על בסיס עדתי יש פוטנציאל אלקטוראלי מכובד.
ש"ס מופיעה על הבמה הפוליטית
תמ"י אמנם העלתה את נושא המסורת המזרחית, ובראשה עמד השר אהרון אבו חצירא, ממשפחת רבנים נערצת על יוצאי צפון אפריקה, אבל ש"ס חידדה את המסר הדתי, כשהיא נשענת על תהליכים מהעולם הדתי: הרב עובדיה יוסף, עד לא מכבר הרב הראשי הספרדי, זעם על שהפוליטיקאים לא איפשרו לו תקופת כהונה נוספת.בד בבד, הרב שך, מנהיגה של היהדות הליטאית, זעם על מפלגת אגודת ישראל, על שחברה לפועלי אגודת ישראל, וכדי לפגוע בה עודד את הקמתה של מפלגה חרדית מזרחית ואף שכנע אברכים אשכנזים להצביע עבורה. יתר על כן, בבחירות 1981 קראו רבנים ספרדיים שלא להצביע לתמ"י אלא לאגודת ישראל, על סמך הסכם רוטציה לפיו יחליף הרב יוסף מלמד הספרדי אחד מחברי הכנסת האשכנזים של אגודת ישראל באמצע הקדנציה. אגודת ישראל לא קיימה את ההסכם. ההישג של ש"ס בבחירות 1984, 4 מנדטים, היה מרשים ביותר למפלגה שמתמודדת לראשונה. אבל את ההישג האמיתי יש לראות דווקא בבחירות של 1988, שבהן זכתה ב-6 מנדטים. בבחירות אלה התמודדה "דגל התורה" מפלגה חדשה שהקים הרב שך. ששת המנדטים של ש"ס, היו "נטו" של ציבור הבוחרים הספרדי-מסורתי. במהלך השנים ש"ס הגבירה את כוחה: ב-20 השנים האחרונות השיגה המפלגה 10 – 12 מנדטים בכל אחת ממערכות הבחירות. בבחירות שנערכו בסמוך למשפטו של אריה דרעי, זכתה ש"ס ב-17 מנדטים, בהצבעה מתריסה, שהאמירה שהשתמעה ממנה הייתה:איננו מקבלים את החוקים שלכם, איננו מאמינים במערכת המשפט. מערכת המשפט מוטה נגד הספרדים, מבחינתנו דרעי זכאי ואנחנו תומכים בו. (את היחס המיוחד לחוק של מנהיגי ש"ס ניתן לראות במספרם הלא מבוטל של שרים וחברי כנסת מטעמה שמצאו עצמם על דוכן הנאשמים ובבתי הסוהר (השר בן עזרי, השר פנחסי, ח"כ יאיר לוי, ח"כ עופר חוגי). משפט דרעי ותוצאות הבחירות הבהירו בדרך הבולטת ביותר את הגישה של "אנחנו משחקים במגרש משחקים אחר, עם כללי משחק משלנו". ש"ס יצרה מהפכה בפוליטיקה הישראלית: היא יצרה לשון מאזניים בין שני הגושים הגדולים שהתמודדו עד אז. בזכות היותה לשון מאזניים, הצליחה ש"ס לצבור הישגים משמעותיים עבור ציבור בוחריה.
ש"ס כארגון מפלגתי
את כוחה הפוליטי, ש"ס ניצלה להקמת מיסוד שקשה למצוא כמותו בעולם הפוליטי. החלוקה הדיכוטומית שעושים חוקרי מדע המדינה הינה בין מפלגת שלד (מפלגה שיש לה סניפים ומנגנון מינימאלי, שפעילותה מינורית ורק לקראת בחירות הסניפים והמנגנון "קמים לתחייה") לבין מפלגת המונים (מפלגה שמספקת את רוב צרכי החבר בה בחיי היומיום. אם ניקח, כדוגמא, את מפא"י ההיסטורית, מלבד סניפים פעילים מאד היו לה מפעלי תעשייה שסיפקו תעסוקה, תנועת התיישבות, זרם חינוך, חברת שיכון, קופת חולים, ארגון עובדים, בנק, עיתון, תנועת נוער, תנועת נשים וכדומה). ש"ס הקימה מפלגת המון: בקרוב לאלף ארגונים (ספירה של לפני 10 שנים) היא סיפקה לבוחריה צרכים דומים לאלה שהוזכרו: עיתון, תנועת נוער, תנועת משים, תנועה חקלאית, ארגון בריאות, חברת לוויין עצמאית, הכשר דתי, ארגונים דתיים וקהילתיים (כמו גמ"חים), אבל ליבה של ההתארגנות של ש"ס אלההן שלוש התנועות של מוסדות החינוך: "אל המעיין" "רשת מעיין החינוך התורני" ו"נאות מרגלית".
מעיין החינוך התורני זו רשת של בתי ספר, גני ילדים ותלמודי תורה. הרשת הוקמה ב-1984 ביוזמת הרב יוסף. ב- 2010 היו לרשת 650 מוסדות לימוד ויותר מ-40,000 תלמידים. הלימודים במוסדות אלה מוזלים, הילדים ברובם הגדול מקבלים בהם ארוחות, ההסעות הן כמעט חינם. בעקבות חוק נהרי שהתקבל ב-2007, רשויות מקומיות יכולות לממן הוצאות מינהלה למוסדות החינוך האלה. רשת "אל המעיין" היא רשת של חינוך לא פורמאלי. היא מקיימת שעורי תורה למבוגרים, פעילות חברתית וקהילתית ,  חוגים לנוער, קייטנות לילדים, קייטנות לאמהות, ייעוץ בנושאי שלום בית וחינוך לילדים וגם עזרה כלכלית ישירה למשפחות נזקקות. "נאות מרגלית" היא רשת מסועפת של מעונות יום לילדים. מה נותנת הרשת המסועפת הזו לש"ס? קודם כל, היא קושרת אליה קהל בוחרים בעיקר בקרב שכבות חלשות יותר. ככל שמסתעפת רשת המוסדות, והשירותים הניתנים בהם טובים וזולים יותר (כיתות קטנות, יותר שעות תקן, יום לימודים ארוך, הסעות וכדומה), כך פונות אליה יותר יותר משפחות, כך נוצרת מחוייבות של יותר משפחות ויותר בוחרים למפלגה. בתי הספר מספקים מקומות עבודה לפעילי המפלגה. הצעירים הלומדים האלה הם קהל הפעילים העיקרי במערכות הבחירות. בתי הספר עצמם הם מרכזים לפעילות שוטפת ולפעילות לקראת הבחירות. את ההצלחות של הארגון המפלגתי המשופר, מתרגמים ליותר הטבות לארגונים. שלא כמו מפא"י, שמוסדותיה מומנו על ידי החברים ועל ידי המפעלים הכלכליים, רשת המוסדות של ש"ס בנויה על מימון ממלכתי ממשרדי הפנים, הדתות והחינוך. במלים אחרות: אתם ואני מממנים את המוסדות האלה. נוצר כאן מעגל קסמים מנצח: ככל שהתחזק מעמדה הפוליטי היא השיגה יותר תקציבים למוסדות שלה. ככל שהמוסדות התרחבו והתחזקו, יותר אנשים מעוטי יכולת היו תלויים בהם, וש"ס חיזקה את כוחה הפוליטי בעזרת מצביעים אלה, דבר שאיפשר לה להשיג יותר הטבות לציבור שלה, על חשבון משלם המסים. ש"ס אמנם פנתה לכלל הציבור הספרדי בישראל, אך ההתארגנות הפנימית שלה הייתה חיקוי של המפלגות החרדיות האשכנזיות. במקביל למועצת גדולי התורה, ש"ס הקימה את מועצת חכמי התורה, כראשות רוחנית הקובעת כיצד ינהגו חברי הכנסת. הציות הוא מלא.
האם הוחזרה עטרה ליושנה?
הקמתה של ש"ס הייתה על בסיס שלושת הדגלים שהוזכרו לעיל: הדגל הכלכלי, הדגל העדתי והדגל הדתי. הסיסמא הייתה "להחזיר עטרה ליושנה".
עברו כמעט 30 שנה מצעדיה הראשונים של ש"ס בהתארגנות בחירות לרשויות המקומיות ב-1982. האם, בבחינת דגלים אלה, הצליחה ש"ס ביעדיה:
הדגל הכלכלי-חברתי:
ש"ס מתגאה בהיותה מפלגה חברתית. עיון במסמך עקרונות התנועה מפרט שורה ארוכה של עקרונות לזכויות חברתיות בתחומי החינוך, העבודה, הבריאות, הדיור, שירותי הרווחה והביטחון הסוציאלי. מבין שלושה עשר היעדים במסמך הזה, רק אחד מדבר על צרכי הדת ותמיכה במוסדות תורניים, וגם הוא רק התשיעי ברשימה. אגב, בימים אלה של הדרת נשים, הסעיף האחרון עוסק בהעצמת נשים ובקידום שוויון הנשים – ולא ניכנס כאן לבחינת המימוש של סעיף זה.
ש"ס בפעילותה הפוליטית אכן השיגה הישגים מפליגים לציבור שלה, אם בהקצאות שלהקמת יחידות  דיור בעלויות נמוכות, אם בסיוע מוסדי שמקטין את עלויות המחיה, בעיקר בחינוך.
האם נסגר הפער הסוציו אקונומי בין יוצאי עדות המזרח לבין אשכנזים בעקבות פעילותה? התשובה לכך שלילית לחלוטין. אם בחברה החילונית אנחנו רואים במהלך השנים סגירת פערים,גם אם לא בקצב שהיינו רוצים לראות,  בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית שבה פועלת ש"ס, הפערים לא רק שלא נסגרים. הדורות הבאים, המורחקים מהחברה החילונית, ערכיה ומקצועות הליבה במערכת הלימוד, יפתחו פערים הולכים וגדלים.
מבחינת החברה הישראלית, בוחרי ש"ס הם החמצה גדולה: אנשים שהיו חלק אינטגראלי מהחברה הישראלית  הולכים ומתנתקים ממנה. הם עוד עובדים עם חילונים. לילדיהם כבר לא יהיו נקודות משותפות לא בבתי הספר ולא בצבא. הבידול, שנועד להיות כלי לגייס יותר בוחרים, הפך את בוחרי ש"ס לקהילה נפרדת, שקשריה עם החברה הכללית הולכים ודועכים, במקום לחתור לשוויון שלהם בחברה.
מוסדות החינוך הענפים של ש"ס, שהוקמו כדי להעצים אותה כמפלגה מגובשת ארגונית, יצרו קהל שבוי, שש"ס מחזיקה אותו בתנאים שלא יאפשרו לו גם בעתיד להיחלץ ממצבו הסוציו אקונומי הנמוך, ובכך יבטיחו את הנאמנות של קהל הבוחרים של התנועה גם בעתיד.
נחבר כאן את בחינת הדגל העדתי והדגל הדתי.
"להחזיר עטרה ליושנה" זו אמירה ששרטטה יעד ברור. ליהדות המזרחית יש עבר, מנהגים, מסורת ומורשת דתית מפוארים. החזרת העטרה ליושנה, פירושה לחזור לערכיה, ליתרונותיה של היהדות הזו. זה היה צריך להיות ההישג הגדול של ש"ס: יצירת מנהיגות רוחנית מזרחית, להשיב למסורת הדתית המזרחית את החוזקות שלה. מה שאנחנו רואים היום הוא תהליך הקצנה דתית הולך ומחריף, כאשר הסמן הימני של ש"ס אלה המפלגות החרדיות האשכנזיות. מראשיתה, בבנייה הארגונית של ש"ס, מועצת חכמי התורה נבנתה על פי הדגם החרדי של מועצת גדולי התורה, ההנהגה הרוחנית המכוונת את מעשיהם של הפוליטיקאים שנבחרו לכנסת. למרות ההקמה המסועפת מאד של מוסדות חינוך תורניים מזרחיים, רוב ראשי ש"ס שולחים את בניהם למוסדות לימוד אשכנזיים, ומכירים בכך בעליונותם של מוסדות אלה, על אף האפלייה הבוטה שהמוסדות האשכנזיים נוהגים כלפי תלמידים ותלמידות ממוצא מזרחי. נצטט כאן מדברי חבר הכנסת חיים אמסלם, שנבחר מטעם ש"ס והורחק ממנה כאשר נקט עמדה נגד נטישת הספרדיות המתונה לטובת הכפיפות לחרדים האשכנזים: "אני לא חושב שקיים שד עדתי, ואם הוא קיים,הוא פרי יצירה שלנו. אנחנו מטפחים בתוכנו את הנחיתות. אם אתה מתייחס לעצמך כאל מסכן – אתה מסכן!" במקום לחתור לשוויון בתוך החברה הכללית, ש"ס טיפחה את הבידול, יצרה קהילה נפרדת, עם כללי משחק משלה. הבידול משמר ומחזק את כוחה של המפלגה, אך מחליש את כוחם של בוחריה. גאוות היחידה שיוצר הבידול מונעת מחאה על החלשה זו. מבחינתנו, החברה הכללית, ומבחינת ראשי ש"ס ובוחריה, יש כאן החמצה אדירה של אפשרות להחזיר ליושנה את אותה עטרה של יהדות ששומרת על חוקי הדת והמסורת בגישה מתונה, פתוחה, בצד חיי עבודה יצרניים ותוך חיים בצוותא עם החברה הכללית. בימים אלה של הקצנה חרדית הולכת וגדלה, לו הייתה ש"ס נאמנה ליעד של החזרת עטרה ליושנה, זו הייתה הזדמנות הפז שלה להגיע להנהגה ארצית של ישראל המסורתית הדתית השפויה. ש"ס, על כל הישגיה החמיצה את ההזדמנות הזאת. במקום להגיע לשוויון אמיתי, להתחזקות כלכלית, להשגת הנהגה של המסורת השפויה, ש"ס נמצאת בתהליך הולך וגובר של בידול מהחברה הכללית, של הקצנה דתית, שאפילו בה, בדת, לא הצליחו להחזיר עטרה ליושנה.

הנשיא צבי ענר הודה למרצה על הרצאתה המאלפת, שפתחה את עינינו באשר למתרחש בש"ס. למרות קוצר הזמן שעמד לרשותה של חביבה היא הצליחה לכסות את מרבית הנושאים הקשורים  ולשם השלמה  סייעה לעורך בהמצאת תקציר מסודר כפי שהובא למעלה ועל כך נתונה לה תודת חברי המועדון כולם..

--------------------------------------
כתב וערך : יורם קנטר
 משלחת  RYLA -יורם נאומן

2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים