נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במסעדת איזבלה בר, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at Isabela bar restaurant, Haifa

27/11/2012 - יוסי לנגוצקי - תגליות הגז והנפס והשפעתן על כלכלת ישראל

מפגש מועדון 27 בנובמבר 2012 – הרצאת אורח: יוסי לנגוצקי על תגליות הגז בים התיכון

הנשיא המכהן נחום לדר פתח את מפגשנו מס' 17 לשנת הרוטרי הנוכחית וברך את המרצה האורח מר יוסי לנגוצקי, את האורחים ואת כלל הנוכחים.

לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי ר/נאווה וילבך, הביאה חברתנו חנה צוריאל את פסוק השבוע: הפעם נבחרו קטעיו משירו של יהודה עמיחי "אהבת הארץ,, כי מכל מאורעות השבוע האחרון החשוב ביותר הוא שנסתיימה תקופת ה"אין מלחמה".
אהבת הארץ –יהודה עמיחי
והארץ מחולקת למחוזות הזיכרון וגלי התקווה
ותושביה מתערבבים אלה עם אלה
כמו חוזרים מחתונה עם חוזרים מלווית מת.
והארץ לא מחולקת לשטחי מלחמה ושטחי שלום.
ומי שחופר גומה נגד פגזים ,
ישוב וישכב בה עם נערתו-
אם יחיה לשלום.
והארץ יפה.
אפילו אויבים מסביב מקשטים אותה
בנשק מבריק בשמש
כמחרוזת על צוואר....

הצגת המרצה נעשתה על ידי ר/אריה ברגמן : יוסף (יוסי) לַנגוֹצקי (נולד ב-1934) הוא גאולוג ישראלי, יוזם קידוחי הגז "תמר 1" ו"דלית 1" בים התיכון. את שירותו בצה"ל סיים בדרגת אלוף משנה, זכה בעיטור המופת ובפרסי ביטחון ישראל. לנגוצקי נולד בירושלים, בנו של משה (מוֹסיָה) לנגוצקי, ראשון חלוצי ים המלח, שבמשך שנתיים וחצי הפעיל לבדו תחנת ניסיונות ותצפיות בחופו הצפוני של הים. אמו עבדה כאחות בבית החולים הדסה. למד בגימנסיה העברית רחביה, היה חבר ומדריך בתנועת הצופים. במלחמת העצמאות שימש כנער קשר בהגנה במהלך חודשי המצור על העיר, לאחר המלחמה למד בבית הספר החקלאי כדורי.
לנגוצקי התגייס לצה"ל בשנת 1951 ושירת ב"סיירת 150". לאחר שחרורו סיים לימודי M.Sc בגאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנים 1956- 1959 שימש כמזכיר הסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה. בשנים 1965 - 1967 היה תלמיד מחקר לתואר דוקטור לגיאולוגיה, עבד כגיאולוג במכון הגיאולוגי של מדינת ישראל ועסק בנושאי מחקר בתחום הנפט, התקדם לתפקיד סגן מנהל המכון. בביקור שערך בברית המועצות עם אביו ב-1966 הואשמו השניים בהפצת תעמולה ציונית וגורשו מהמדינה. בשירות המילואים שירת בסיירת של חטיבת ירושלים וב-1962 מונה למפקדה. במלחמת ששת הימים, כרס"ן, פיקד על הסיירת בכיבוש ארמון הנציב, מוצבי ה"נקניק" וה"פעמון". על תפקודו בקרב על מוצב ה"פעמון", מוצב ירדני המצוי בין רמת רחל לכפר צור באהר, זכה לעיטור מופת על כך שהוביל את חייליו בלחימה בתעלות, ולחם לבדו בחלק מהתעלות עד גמר ביצוע המשימה‏‏`2`. לאחר המלחמה קטע לנגוצקי את לימודי הדוקטורט והתנדב לשירות בצה"ל שכלל אימון סיירות המילואים, הסבה לשריון ופיקוד על שני מעוזים בקו בר-לב בתקופת מלחמת ההתשה. ב-1969 נקרא על ידי אברהם ארנן להקים את ענף המבצעים המיוחדים (ענף המ"מ) במחלקת האיסוף של אגף המודיעין, הוא פיקד על היחידה במשך שלוש שנים. לאחר מכן פיקד במשך חמש שנים על היחידה הטכנולוגית-מבצעית, שהייתה אחראית גם להפעלתם של האמצעים המיוחדים, הוא שימש בתפקיד גם בתקופה שלפני מלחמת יום הכיפורים בה סירב ראש אמ"ן אלי זעירא להפעילם‏בתקופת הפיקוד על היחידה זכה פעם בפרס ביטחון ישראל אישי ופעם בפרס ביטחון ישראל יחידתי. כיהן כראש מחלקת איסוף באמ"ן וכנספח צבאי בארצות הברית והשתחרר בדרגת אלוף-משנה ב-1979. בתקופת מלחמת לבנון נקרא לשירות מילואים על מנת לשמש כפרויקטור מיוחד של המצור על מערב ביירות. לנגוצקי עסק במשך עשרות שנים בחיפושי נפט וגז בישראל ובעולם, כמנכ"ל חברת חיפושי הנפט הלאומית, כמו גם של מספר חברות לחיפושי נפט בארץ ובעולם: סיסמיקה חיפושי נפט, שדות נפט, גל חיפושים, תמר חיפושים, Caribbian Oil Exploration. בתקופת כהונתו של משה יעלון כרמטכ"ל מונה ליועצו המיוחד במילואים למלחמה באיום עם בעיית מנהרות התופת וההברחה בגבולות המדינה. אך מירב המלצותיו, שהוגשו בתחילת 2005, לא יושמו.
לנגוצקי יזם את חיפושי הנפט והגז בים התיכון העמוק הישראלי. שמימושם הביא לתגליות שדות הגז של ("תמר" על שם נכדתו הבכורה) הנמצא במרחק 85 ק"מ מחיפה ו"דלית" (הקרוי על שם בתו) הנמצא במרחק 50 ק"מ מחדרה.
לצורך כך גייס את חברת בריטיש גז ולאחר עזיבתה את קבוצת דלק. הוא חבר לאיש העסקים בני שטיינמץ ויחד הקימו שותפות מוגבלת בשם STX אשר החזיקה ב-5% מזכויות המיזם. ביוזמתו של שטיינמץ פרשה השותפות מהקונסורציום לביצוע, חודש וחצי לפני תחילת קידוח "תמר 1" גז טבעי. לנגוצקי לא הצליח למצוא משקיע חלופי, ואיבד את זכאותו לחלק ברווחי הקידוח. בתום הליך בוררות, קבע הבורר בועז אוקון, כי שטיינמץ אחראי לאיבוד זכויותיו של לנגוצקי בתגלית ויחויב לפצותו.‏
לנגוצקי עוסק, בין השאר, בשנים האחרונות, בחקר המערכה על ירושלים במלחמת ששת הימים. במסגרת זאת הוקם בהנחייתו, באתר גבעת התחמושת מודל תלת-ממדי הכולל חיזיון אור-קולי של המערכה, כמו כן גם סיכם את הנושא בשתי מצגות מקיפות.
לנגוצקי נשוי לרותי וגר בהרצליה. הוא נמנה עם מייסדי אלו"ט האגודה הלאומית לילדים אוטיסטים בה שימש במשך שנים רבות כחבר פעיל בוועד המנהל של האגודה. לנגוצקי שימש מספר תקופות כחבר בוועד המנהל של עמותת גבעת התחמושת ועומד בראש עמותת "נאמני מורשת ים-המלח".

המרצה האורח מר יוסי לנגוצקי פתח בכך שתגליות הגז בים התיכון הנן סיפור הארוע הכלכלי הבודד הגדול ביותר בתולדות ישראל.
גילו כמויות של 850 מיליון מ/מעוקב שיספיקו ל 100 שנה. זמינות הגז היא כבר במחצית של 2013. החוק הבינלאומי מגדיר בנוסף למים הטריטוריאליים הבינלאומיים גם את הפרצלציה של הטריטוריה הימית, כלומר כל מה שנמצא על קרקעית הים. רק תגלית קידוח "תמר" יש בה כדי לספק את כל תצרוכת ישראל ל 20 שנה.
המרצה נתן הסבר גיאולוגי מקיף כיצד נכלא הגז בקימוטי הקרקע, ועל הקשיים לגלותו ולהגיע אליו בעמקי הים השונים. לדבריו, תעשיית חיפושי והפקות הנפט והגז מגלגלת הכי הרבה כספים בעולם, כאשר כגודל הסיכונים באדן ההשקעות בקידוחים "יבשים" כך גודל הזכייה בעת מציאה וגילוי הגז. בארץ בוצעו כבר כ 407 קידוחים לחיפושי נפט/גז, והתגליות הן מועטות יחסית. לדעתו יתכן שבאזור ים המלח קיים אולי סיכוי טוב לגילוי. עד 1978 נקדחו 11 קידוחים בהם נתגלה שיש בים התיכון נפט טוב וקל אך רק בקידוח אחד, והסתבר שזה לא כלכלי להפיקו שם, כי בתנאים הללו של אסדת קידוח בים 800 חביות זה לא כלכלי.בתקופה הקרובה עומדים לשוב ולנסות לקדוח בנקודות הללו. 1979- מהפך בתפישות הגיאולוגיות לאור תגליות הגז במצרים, ובקידוחי בארץ נמצא ב 7 מהם גז, וקידוח ים תטיס ספקה גז לחברת החשמל . לאחר מכן עברו לקידוחים צפונה יותר, ונתגלה הגז. קידוח "תמר" נקרא על שם נכדתו, וקידוח אחר, "דלית" נקרא על שם ביתו. הרעיון שלו היה לעבור לקידוחים בעומק ובאזור צפוני יותר, והמערכת לעגה לו. אך אז נתגלו כמויות גז גדולות מאד. הוא הצליח לשכנע את חברת בריטיש גז, חברה בינלאומית גדולה לבוא ולהשתתף בקידוחים. היה קשה להביא חברות גדולות אחרות אשר חששו מיחסיהם עם עולם הנפט הערבי. אסדות הקידוח וההפקה הן רפסודות על עמודים התקועים עד לעומק 250 מטר מעל לקרקע הים, ואילו בעומקים גבוהים יותר מדובר על רפסודות עומק הקשורות למצופים המלאים למחצה במי ים. עלות קידוח היא כ 55 מיליון דולר וסך ההוצאות הגיע ל 144 מיליון דולר. ב 200 חלק מהחברות המעורבות פרשו מהפרויקט, וב 2005 בריטיש גז פרשה גם החברה הבריטית דבר שהיווה מכה קשה לחיפושים. אולם אנשי חברות ההשקעות של תשובה דלק ועוד הצטרפו והגיעו לסיום המוצלח עם גילוי הגז. הבעיה כיום היא שצריך לשנע את הגז מאסלות הקידוח ליבשה, והקמת מתקנים בחוף לקליטתו, דבר שעוד לא בוצע בשלמותו, מה שגורם לאחור ביכולת ניצול הגז בישראל.

הנשיא נחום לדר הודה למרצה על ההרצאה המאלפת והעניק לו תעודת הוקרה ואת דגלון המועדון.
---------------------
כתב וערך: יורם קנטר
צילומים: יורם נאומן
2024 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה
bullet