במפגשנו האחרון בתאריך 16/10/11 נכח אורחו של נשיא לשעבר אלברט לינקולן, מר GANASH שכיהן כנגיד רוטרי באנגליה, איזור 1150. את פסוק השבוע נשא אריה מהולל ואת הברכה הבינלאומית נתן שחר שבו שברך את מועדון רוטרי ברמאלה. הציג את המרצה ישי הרמתי שהיה מפקדו בצבא של שלמה. שלמה הנו בעל תואר דוקטור מהטכניון וחבר בועד המנהל שלו. שרת במגוון תפקידים בחה"י בפרויקטים, מחשוב ושליטה, כשהאחרון בדרגת תא"ל, כראש מספן ציוד. בחברת השקעות אמריקאית ולמעלה מעשור, כסגן נשיא בברודקום העולמית (המובילה בעולם לרכיבי תקשורת רחבת סרט, שרכשה למעלה מ-50 חברות בעולם, מהן 9 בישראל, מהן 4 בשנה האחרונה) במשרד המדען הראשי, בנושאי מיזוגים, רכישות ופיתוח אסטרטגי.
תרומת ההיטק לשגשוג הכלכלה הישראלית - ד"ר שלמה מרקל – סגן נשיא בברודקום העולמית *
רכישה של חברות "הזנק" טכנולוגיות, ע"י חברות רב-לאומיות, תוך יצירת מוקדי מצוינות ומרכזי פיתוח בישראל, טובה ומסייעת לכלכלה ולחברה הישראלית. תהליך זה, המקדם מקורות תעסוקה ישירים ועקיפים, מגדיל את פריון העבודה ומסייע למאזן התשלומים. גם תורם ישירות לשמירה על סביבה של חדשנות ויצירתיות, במציאות משתנה, תוך התמודדות ומענה לארועים משבשים. בשימור מוקדי מצוינות ומו"פ שכאלו, מתאפשר לישראלים העוסקים בחדשנות, להתפתח ולהתקדם, תוך מינוף מעמדן השיווקי, הפיננסי והטכנולוגי של החברות הרוכשות.
ההתפתחות הכלכלית שחווה העולם המערבי התבססה בעיקר על מדע וטכנולוגיה, המהווים גם לכלכלה הישראלית משאב כמעט בלעדי לצמיחה. אך, בעוד אנו מתבשמים מבשורת זוכה פרס הנובל לכימיה החדש מישראל, השאלה האמיתית היא, האם תמשך מגמת ההתפתחות, גם אם חלק מהציבור לא מבחין בין חדשנות לפריצת-דרך ובין אופנה לגאדג'ט?
בחינת ההתפתחות המדעית-טכנולוגית בחברה המערבית מצביעה על עצירה בתחומי התחבורה והאנרגיה ועל האטה בפיתוח החקלאות והמזון. למרות ההתפתחות ברפואה ובביולוגיה, מחלות הסרטן והאלצהיימר לדוגמא, טרם מוגרו.
בפועל, התחום היחיד, שקיים עד כה את התקווה המדעית-טכנולוגית ונגזרותיה הכלכליות היו המידע והתקשורת, כאשר הכוח המניע המרכזי לכך הייתה הצלחתו של "חוק מור", שהעריך כי בכל שנתיים יושק שבב כפול בביצועים במחצית הגודל. אך גם נקודת-העבודה הכלכלית של חוק זה, מתחת לעשרה ננומטר, מוטלת בספק. לא בכדי, מספר חברות ה"הזנק" החדשות בתחום ירד באופן משמעותי. כנגזר, מאתר החברות לרכישה (וודאי הרכישות גופא) קטן משמעותית, כלומר, פגיעה פוטנציאלית ביכולת הכלכלית להמשיך ולצמוח.
במציאות הישראלית, בה האוכלוסיה גדלה, אך בעיקר בנתח שאינו תורם לתל"ג, עלות העובדים עולה תוך פגיעה בתחרותיות, בהקטנת הפער האיכותי ובהפחתת השקעות המדינה במדע ובאקדמיה, נוצר שלב מעבר, טרם משברי, בו הרכיב היחידי, הנותר כמנוע צמיחה להייטק ולכלכלה, הוא כושר ההמצאה, והיצירתיות. זאת, על-מנת להקים חברות "הזנק", כדי שחברות בינלאומיות תרכושנה, במטרה לשמרן למרכזי פיתוח, תוך הגדלת הפעילות הכלכלית, העלאת התל"ג והיצוא. אולם מסתבר, שכושר שכזה אינו מספק.
בשונה מרכישת חברות להגדלת נתחי-שוק, דוגמת חברות סיניות, רכש חברות "הזנק" מאפשר לכלכלה מוכנות למשברים, פעילות במציאות משבשת וסביבת עבודה דינמית. אולם, על-מנת לשמר יתרון איכותי זה בישראל, נדרש שינוי עדיפות לתמיכה ממשלתית ברורה במדע ובאקדמיה וכן, שיפור הסביבה העסקית ותנאיה, דוגמת מיסוי, על-מנת לעודד השקעת חברות רב-לאומיות בישראל ברכישה ובהקמת מרכזי פיתוח.
בסיום ההרצאה נשאל שלמה האם אין רכישת חברות הזנק ישראליות על ידי חברת ברודקום האמריקאית, שהוא אחד מנהליה, פוגעת בכך שהעובדים המוכשרים עוזבים את הארץ. שלמה השיב, "להפך, כל החברות שנרכשו ממשיכות את עבודות הפיתוח בישראלי תוך מינוף המעמד בשווקים, בטכנולוגיה והפיננסי של ברודקום. יתר עלכן, הן נותנות עבודה לאנשים מוכשרים ישראלים נוספים המצטרפים למרכזים. שום חברה שנרכשה על ידי ברודקום בישראל לא עזבה את הארץ. מעבר לתרומה ישירה לאוצר המדינה (מס ברכישה מיסוי/השקעות בשוטף) ומקורות העבודה, רכישת חברת ההזנק מבטיחה את השארות העובדים המוכשרים בארץ במסגרת מרכז הפיתוח, במקום שיסעו ויחפשו מזלם בחברות הרב-לאומיות מעבר לים, כשחברת ההזנק הבלתי נרכשת שלהם בשיווי משקל רופף".
תרומת ההיטק לשגשוג הכלכלה הישראלית - ד"ר שלמה מרקל – סגן נשיא בברודקום העולמית *
רכישה של חברות "הזנק" טכנולוגיות, ע"י חברות רב-לאומיות, תוך יצירת מוקדי מצוינות ומרכזי פיתוח בישראל, טובה ומסייעת לכלכלה ולחברה הישראלית. תהליך זה, המקדם מקורות תעסוקה ישירים ועקיפים, מגדיל את פריון העבודה ומסייע למאזן התשלומים. גם תורם ישירות לשמירה על סביבה של חדשנות ויצירתיות, במציאות משתנה, תוך התמודדות ומענה לארועים משבשים. בשימור מוקדי מצוינות ומו"פ שכאלו, מתאפשר לישראלים העוסקים בחדשנות, להתפתח ולהתקדם, תוך מינוף מעמדן השיווקי, הפיננסי והטכנולוגי של החברות הרוכשות.
ההתפתחות הכלכלית שחווה העולם המערבי התבססה בעיקר על מדע וטכנולוגיה, המהווים גם לכלכלה הישראלית משאב כמעט בלעדי לצמיחה. אך, בעוד אנו מתבשמים מבשורת זוכה פרס הנובל לכימיה החדש מישראל, השאלה האמיתית היא, האם תמשך מגמת ההתפתחות, גם אם חלק מהציבור לא מבחין בין חדשנות לפריצת-דרך ובין אופנה לגאדג'ט?
בחינת ההתפתחות המדעית-טכנולוגית בחברה המערבית מצביעה על עצירה בתחומי התחבורה והאנרגיה ועל האטה בפיתוח החקלאות והמזון. למרות ההתפתחות ברפואה ובביולוגיה, מחלות הסרטן והאלצהיימר לדוגמא, טרם מוגרו.
בפועל, התחום היחיד, שקיים עד כה את התקווה המדעית-טכנולוגית ונגזרותיה הכלכליות היו המידע והתקשורת, כאשר הכוח המניע המרכזי לכך הייתה הצלחתו של "חוק מור", שהעריך כי בכל שנתיים יושק שבב כפול בביצועים במחצית הגודל. אך גם נקודת-העבודה הכלכלית של חוק זה, מתחת לעשרה ננומטר, מוטלת בספק. לא בכדי, מספר חברות ה"הזנק" החדשות בתחום ירד באופן משמעותי. כנגזר, מאתר החברות לרכישה (וודאי הרכישות גופא) קטן משמעותית, כלומר, פגיעה פוטנציאלית ביכולת הכלכלית להמשיך ולצמוח.
במציאות הישראלית, בה האוכלוסיה גדלה, אך בעיקר בנתח שאינו תורם לתל"ג, עלות העובדים עולה תוך פגיעה בתחרותיות, בהקטנת הפער האיכותי ובהפחתת השקעות המדינה במדע ובאקדמיה, נוצר שלב מעבר, טרם משברי, בו הרכיב היחידי, הנותר כמנוע צמיחה להייטק ולכלכלה, הוא כושר ההמצאה, והיצירתיות. זאת, על-מנת להקים חברות "הזנק", כדי שחברות בינלאומיות תרכושנה, במטרה לשמרן למרכזי פיתוח, תוך הגדלת הפעילות הכלכלית, העלאת התל"ג והיצוא. אולם מסתבר, שכושר שכזה אינו מספק.
בשונה מרכישת חברות להגדלת נתחי-שוק, דוגמת חברות סיניות, רכש חברות "הזנק" מאפשר לכלכלה מוכנות למשברים, פעילות במציאות משבשת וסביבת עבודה דינמית. אולם, על-מנת לשמר יתרון איכותי זה בישראל, נדרש שינוי עדיפות לתמיכה ממשלתית ברורה במדע ובאקדמיה וכן, שיפור הסביבה העסקית ותנאיה, דוגמת מיסוי, על-מנת לעודד השקעת חברות רב-לאומיות בישראל ברכישה ובהקמת מרכזי פיתוח.
בסיום ההרצאה נשאל שלמה האם אין רכישת חברות הזנק ישראליות על ידי חברת ברודקום האמריקאית, שהוא אחד מנהליה, פוגעת בכך שהעובדים המוכשרים עוזבים את הארץ. שלמה השיב, "להפך, כל החברות שנרכשו ממשיכות את עבודות הפיתוח בישראלי תוך מינוף המעמד בשווקים, בטכנולוגיה והפיננסי של ברודקום. יתר עלכן, הן נותנות עבודה לאנשים מוכשרים ישראלים נוספים המצטרפים למרכזים. שום חברה שנרכשה על ידי ברודקום בישראל לא עזבה את הארץ. מעבר לתרומה ישירה לאוצר המדינה (מס ברכישה מיסוי/השקעות בשוטף) ומקורות העבודה, רכישת חברת ההזנק מבטיחה את השארות העובדים המוכשרים בארץ במסגרת מרכז הפיתוח, במקום שיסעו ויחפשו מזלם בחברות הרב-לאומיות מעבר לים, כשחברת ההזנק הבלתי נרכשת שלהם בשיווי משקל רופף".