נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

26/03/2014 - ישראל לשם

נ"ל נחום לדר שהחליף את הנשיא המכהן משה גן צבי השוהה בסיור מזחלות בלפלנד, פתח את הישיבה וברך את המרצה האורח תא"ל (מיל) ד"ר ישראל לשם. את האורח מרוטרי נהריה נחום מילץ, ואת קהל הנוכחים. ברכה  מיוחדת נשלחה לחברנו ר/איזי רוזנפלד ששב לאחר מחלה למועדון ועוד ביום הולדתו. מזל טוב לאיזי!

‏פסוק השבוע בנושא: "אסונות בתעופה האזרחית" הובא על ידי חברנו ר/אילן אור:    בהמשך לפסוקי השבוע שאני מגיש החודש ,בהם עסקתי בהמצאות בנות עשרות ומאות שנים הממשיכות להשפיע על חיינו באופן מובהק וזאת למרות המהפכה הוירטואלית בה אנחנו נמצאים. השבוע התכונתי להתייחס להמצאת המטוס, אולם האסון שארע למטוס המלזי. גרם לי לשנות במעט את הנושא ולהתייחס לאסונות בתעופה האזרחית. ‏הטיסה הראשונה בהיסטוריה בוצעה על ידי האחים רייט האמריקאים בשנת 1903 ‏בקיט הורן ארה"ב באמצעות מטוס בעל מנוע בוכנה. ‏עם השנים התפתחו מנועי המטוסים שעברו ממנוע בוכנה רגיל למנוע טורבו פרופ. שהינו מנוע סילון המניע פרופלורים.בהמשך פותח והוכנס לשימוש מנוע הסילון המוכר לכולנו. כיום אין אנו מתארים את חיינו, ללא מטוסים. אולם על אף הטכנולוגיות המתקדמות שפותחו בתחום התעופה, מתרחשות מזמן לזמן תאונות אוויריות. על מנת להאיר את הנושא עלי להציג סידרה של נתונים מספריים וסטטיסטים, שימחישו את נושא התאונות האוויריות. מאז תחילת ימי התעופה ועד סוף 2011 ‏נספו בתאונות אויר 127000 ‏אלף איש ונפצעו 94000 ‏איש . ‏הסיבות העיקריות לתאונות אויר הנן: ‏טעויות אנוש - 68% ‏, תקלות טכניות – 20% ‏פגעי טבע – 'u6% ‏סיבות אחרות – 60% . ‏התאונות הקשות ביותר שהתרחשו במטוסים אשר נמצאו בשלושה מצבים שונים הינן:
1. טנריף 1977 ‏מטוס KLM ‏ התנגש על המסלול במטוס פאן אם ,נהרגו 583 ‏ נוסעי המטוסים , זאת התאונה הקשה ביותר בהיסטוריה של התעופה.
2 ‏. התאונה הקשה ביותר למטוס בודד, התרחשה ב 1987 ‏מטוס של יפן אייר נפל כתוצאה מתקלה טכנית ,נהרגו 520 ‏ נוסעים וניצלו 4 ‏.
3. תאונה בשל התנגשות מטוסים באוויר, התרחשה ב 1996 ‏מעל הודו. ‏מטוס סעודי התנגש באליושין של אייר קזחסטאן  346 ‏נוסעיו נספו .
‏חברות התעופה המסוכנות ביותר: ‏בסקר מקיף ואיכותי שבדק את החברות שרמת הבטיחות שלהן הינה הנמוכה ביותר מ 1945  ‏ועד  2012 ‏וזאת על פי ניתוח של מגוון פרמטרים .התקבלו התוצאות הבאות: 
‏א . צינה אייר החברה הגרועה ביותר .אחריה 
‏ב. TAM ‏ אייר ליינס, חברה מברזיל
ג.   אייר אינדיה 
‏ד.  L ‏חברה מדרום אמריקה 
‏ה.  קוריאן אייר 
‏גם לחברת אל על נגרמו אסונות אוויריים: ‏ב 1955 ‏מטוס החברה מסוג לוקהיד קונסטלישן חדר בטעות למרחב האווירי של בולגריה ,המטוס הופל על ידי 2 ‏ מטוסי קרב בולגריים וכל  58 ‏נוסעיו נהרגו .  ‏ב 1992 ‏התרסק מטוס אל על לתוך בנין באמסטרדם  3 ‏אנשי הצוות ונוסעת נהרגו ועוד  39 ‏אזרחים נהרגו על הקרקע. שתאונה נוספת הקשורה בישראל, קרתה באוקטובר 2000 ‏ למטוס של חברת סיביר אייר שיצא מישראל ועליו מספר ניכר של אזרחים ישראלים. המטוס טס מעל אוקראינה בה התקיים תרגיל צבאי משותף לרוסיה ואוקראינה . טיל שנורה לעבר המטוס פגע בו והפילו ו 50 נוסעיו נספו.
‏סיכויים למעורבות בתאונות אויר: ‏הסיכוי של נוסע למות בתאונת מטוס הינו 1 ‏ל 4.7 ‏מליון נוסעים הסיכוי להיות מעורב בתאונת מטוס הינו 1 ‏ל  3.4 ‏מליון נוסעים. ‏הסיכוי להיות מעורב בתאונת מטוס באחת מ 38 ‏החברות המובילות, קטן יותר 1 ‏ל  19.8 מליון נוסעים . 
‏תאונות על פי מצבי טיסה : ‏הסיכוי לתאונה בזמן שיוט כלומר מצב של טיסה רגילה הינו 54% מכלל התאונות. ‏במקום השני לסיכוי לתאונה נמצאת ההמראה ובמקום השלישי הנחיתה של המטוס .‏ועכשיו החלק הטוב של העלילה: ‏מספר הרוגים בתאונות למיליארד ק"מ נסיעה בסדר עולה:     ‏הנמוך ביותר- טיסה 0.05% ‏, הרוגים מאוטובוס 0.4% ‏ הרוגים, ‏רכבת 0.6% הרוגים ובים 2.6% ‏‏הרוגים. הסיכון הגבוה ביותר הוא בין הולכי הרגל- 54.2% ‏ הרוגים! (המסקנה, היא שעדיין הכי בטוח לטוס... ‏בסקר הבטיחות בתעופה שבו נמנן החברות המסוכנות דורגו גם החברות הבטוחות, נמצא כי החברה הבטוחה ביותר בין חברות התעופה הינה פינאייר הפינית.
‏לסיום - לקראת החגים הקרבים והקיץ בהם חלקנו יטוסו ,איחולינו לטיסה בטוחה ונעימה!

את הברכה הבינלאומית הביא חברנו ר/יורם קנטר:
לרגל סיפוח חצי האי קרים או החזרתו לחיק פדרצית המדינות הרוסית בשבוע שעבר בחרתי לברך את מועדון עיר הבירה של קרים- מועדון רוטרי סימפרופול. קרים היא חצי אי לחופו של הים השחור. נמצא דרומית לשטחה של אוקראינה ודרומית-מערבית לשטחה של הפדרציה הרוסית, בין הים השחור לים האזובי. לקרים היסטוריה ארוכה מהמאה השביעית לפני הספירה עת הסקיתים כבשו אותה . עיקר תושביה במאות האחרונות מאז פלישת ההונים היו טטארים, אשר כמעט כולם גורשו על ידי הסובייטים לקזחסטאן במשך שבועיים במאי 1945 לאחר מלחמה עולם השניה בשל שיתוף הפעולה עם הנאצים. מה שקורה שם היום מכונה מלחמת קרים השנייה" .מלחמת קרים הראשונה התנהלה 1853–1857, בין האימפריה הרוסית מצד אחד, ובין האימפריה העות'מאנית, האימפריה הבריטית, האימפריה הצרפתית וממלכת סרדיניה מצד שני. במלחמה זו ניצחו המעצמות המתועשות, צרפת ובריטניה, בסיועה של האימפריה העות'מאנית, את רוסיה.  החזית העיקרית בה הייתה בחצי-האי קרים. מרבית הפעולות המלחמתיות התרכזו במצור סבסטופול, הנמל העיקרי של הצי הרוסי בים השחור, ובקרבות שהובילו אליו. סבסטופול עמדה במשך 11 חודשים במצור שהטילו עליה הצבאות היריבים, עד שנכבשה. קיים גם פן היסטורי משלנו הקשור בקרים : ב1927 מנחם (מנדל) אלקינד, מראשי גדוד העבודה בארץ,חתם הסכם חשאי עם  הממשלה הסובייטית. על העברתם של מאה חלוצים קומוניסטים, פועלים חקלאים מעמק יזרעאל. אלקינד היה חלוץ שעלה מרוסיה בעלייה השלישית, דגל ב"קומוניזם ציוני" וביקש לבנות את הארץ באמצעות "יצירת קומונה כללית של העובדים העבריים", אך בהמשך התייאש. ב-1928 עלה על אונייה שחזרה לרוסיה עם כמה עשרות חברים שהחליטו לחזור לברית המועצות לממש שם את חזונם: הקמת קומונה יהודית. הם קיבלו שם שלוש בקתות, כמה פרות וטרקטור. הקיבוץ היהודי בקרים לא האריך ימים. "המכתבים שהתקבלו מחברי הקומונה נהיו קודרים יותר ויותר. המחלות,הקור הנורא, הרעב והייאוש ירשו את מקומם של התקוות והפנטזיות. באמצע שנות ה-30 החלו השלטונות הרוסיים לרדוף את יושבי הקיבוץ, שאותם ראו כבוגדים וכציונים. תחילה הפכו את הקיבוץ לקולחוז, וצורפו לשורותיו בני עמים אחרים, אוקראינים וטטארים, כדי לפגוע באופיו העברי החלוצי. בתגובה לצעדים אלה עזבו את הקיבוץ רבים מחבריו. אחרים נעצרו וגורשו בתקופת הטיהורים, וב–1941 רצחו הגרמנים את מי שנותר. גם גורלו של אלקינד לא שפר עליו. הוא עזב את הקיבוץ ב–1934 ועבר ללנינגרד. כעבור ארבע שנים נאסר ו"עד היום אין יודעים מה עלה בגורלו". מבחינת הרוטרי קיימים כיום מועדונים בתשע ערים ועיירות נופש בחצי האי קרים:המועדון בעיר הבירה למושב הפרלמנט של קרים- סימפרופול נוסד ב 1996, מועדוני ישובי הנופש קרץ', סודק פאודוסיה ויאלטה נוסדו ב 1997, והאחרים כמו בסבסטופול ואלוסטיה, לאחר מכן. מועדוני הרוטרי באוקראינה, בלהרוס ופולין משתייכים כיום לאזור 2230.  מעניין שכל המועדונים בקרים נפגשים בערב, בשעה 1800 כאשר מועדון עיר הבירה נפגש במלון שברחוב קיבסקייה. בסימפרופול. סימפרופול היא עיר עתיקה, בתקופה הקדומה במקום שכנה העיר נאפולי הסקיתית. לאחר הפלישה המונגולית התקיימה כעיר טטרית .העיר המודרנית נוסדה ב-1784 בצו מטעם הנסיך גריגורי פוטיומקין לאחר כיבוש חצי-האי על ידי האימפריה הרוסית. במהלך מלחמת קרים מוקמה בעיר המפקדה ראשית של הצבא הרוסי. וכן ריכוז בתי החולים הצבאיים של כוחות הרוסים וכ 30 אלף חיילים שמתו ממחלות או מפציעות נקברו בעיר.  ב מלחמת האזרחים ברוסיה הייתה בעיר המפקדה עליונה של "הלבנים" והעיר נכבשה על ידי הצבא האדום ב-13 בנובמבר 1920. החל משנת 1921 ועד לפלישה הנאצית לברית המועצות ב-1941 הייתה סימפרופול בירת הרפובליקה האוטונומית של קרים. במהלך מלחמת העולם השנייה נכבשה העיר על ידי הצבא הגרמני ב-1 בנובמבר 1941. במהלך הכיבוש הגרמני, שנמשך כשנתיים וחצי, בוצעו הנאצים כמה מעשי טבח באוכלוסייה של העיר - כ-22 אלף איש נרצחו בה. האוכלוסייה היהודית של העיר (כ-14,000 איש) הושמדה כליל בדצמבר 1941. באפריל 1944 שוחררה העיר על ידי הצבא האדום. כחודש לאחר השחרור גורשו כל תושביה הטטרים של סימפרופול לקזחסטן באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים. באותה שנה בוטלה הרפובליקה האוטונומית של קרים, היא הפכה למחוז רגיל ברפובליקה הפדרטיבית הרוסית. בשנת 1954 סימפרופול, ביחד עם כל המחוז של קרים, הועברה לרפובליקה הסוציאליסטית של אוקראינה. ההעברה בוצעה לכבוד 300 שנה לאיחוד בין רוסיה לאוקראינה. משנת 1991 (לאחר התפרקות ברית המועצות וכינון אוקראינה העצמאית) סימפרופול היא שוב בירת הרפובליקה האוטונומית של קרים.בפברואר 2014, , חמושים פרצו לבניין המועצה העליונה של חצי האי קרים (בית המחוקקים של חצי האי) הממוקם בעיר. החמושים הורידו את הדגל האוקראיני והציבו במקומו את דגל רוסיה, בצעד המבטא את רצון מרבית התושבים להסתפח לרוסיה ולא להישאר תחת ריבונות אוקראינה, ב-16 במרץ 2014 נערך משאל עם בחצי  האם להסתפח לרוסיה. על פי תוצאות משאל העם 97% מהמצביעים החליטו שיש לספח את חצי האי קרים לרוסיה. ב- 17 במרץ 2014 קרים הכריזה על עצמאותה ולמחרת סופחה רשמית לרוסיה.  הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון סימפרופול בירת קרים!

הצגת המרצה האורח: ד"ר ישראל לשם נולד ב-1943בתל-אביב וגדל והתחנך בקיבוץ אשדות יעקב.  הוא קצין בכיר (תא"ל ) במילואים בצה"ל. היה בשרותו הצבאי מפקד טרפדת, מפקד צוללת, מפקד שייטת הצוללות, ראש ענף מבצעים במפקדת ח"י, מפקד זרוע ים בפו"מ, סגן מפקד בסיס חיפה. ועוזר למבקר מערכת הביטחון, ובתפקידו האחרון בשירות הקבע בצה"ל שימש המבקר הצבאי במשרד מבקר מערכת הביטחון בדרגת תת-אלוף. לאחר פרישתו ניהל את מחוז הגליל של קופת החולים הכללית, היה ראש אגף בינוי ותשתיות במועצה אזורית משגב ומנכ"ל המועצה המקומית קריית טבעון שם הוא מתגורר כיום עם אשתו ליאורה . שני בניו שרתו אף הם בחיל הים. לימודים והשכלה אקדמאית. 1979 - תואר ראשון בהצטיינות אוניברסיטת חיפה, בהיסטוריה כללית. 1986 - תואר שני באוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה אמריקאית. עבודת הגמר עסקה בקומונות באמריקה במאה ה-19. בשנת 2002 החל בלימודי דוקטורט בהיסטוריה של ארצות הברית באוניברסיטת חיפה. המחקר שהושלם בשנת 2007 בהצטיינות יתרה עסק באפליה הגזעית בתוך הצי האמריקני במלחמת העולם השנייה וניסה לאתר את הסיבות שבגללן הצי היה האחרון לביטול ההפרדה והאפליה. המחקר כלל בדיקת חומר רב בארכיוני הצי ומשמר החופים ושהייה באמריקה לתקופה של שלושה חודשים. לאחר השלמת הדוקטורט המשיך לשם להרצות באוניברסיטה, בעיקר לקורס חובלים של חיל הים, במהלך לימודיהם האקדמיים על תולדות ההעפלה וחיל הים, וכן במכללות אזוריות ומועדוני גמלאים . לאחרונה יצא ספרו "ים שחור, אופק לבן" בהוצאת אופיר ביכורים העוסק בשאלת האפליה הגזעית בצי האמריקני כלפי הימאים השחורים בין השנים 1948-1939 נושא זה הוא נושא הרצאתו בפנינו היום.

המרצה פתח וסיפר על מחקרו והתעניינותו בשאלת האפליה הגזעית בצי האמריקאי כלפי הימאים השחורים בין השנים 1939-1948. בפועל,  נושא הגזענות חובק את התקופה ממלחמת העצמאות האמריקנית ועד לשנות ה-70 של המאה ה-20. במחקרו ובספרו המבוסס על תוצאות המחקר הוא ניסה בין השאר לאתר את הסיבות שבגללן היה הצי הגוף הצבאי האחרון האחרון לבטל את האפליה וההפרדה. תמורות ושינוים רבים חלו בגישת הצי לשחורים במרוצת השנים, אשר היחס ומתגלה כמהלך עולה של שינוי חיובי. בכל מלחמה לקחו חלק יותר ויותר אפרו אמריקנים, וכך התגברו כוחם ועמידתם על זכותם לשוויון, עד שלא היה אפשר עוד להתעלם מהם, בתקופת מלחמת העולם השנייה האדמירל מפקד הצי קידם קצין שחור שהיה בא אליו לארוחות בוקר ומקבל ממנו הוראות לביצוע, כי לא יכול היה להעסיקו רשמית במשרד מפקד הצי. הוא השתמש בו להעברת מסרים והוראות ישירות למפקדים בספינות מעל לראשי האדמירלים האחרים, שהאשימו אותו שהוא "משחיר את הצי". על שתי נושאות מטוסים ועל ספינת אספקה אחת פרצו מהומות על רקע ארועים גזעניים של המלחים הלבנים כנגד השחורים. במהלך מלחמת העולם השנייה שותפו  אפרו אמריקאים בקרבות וקודמו בסולם הדרגות. בכוחות הביטחון האמריקאים הייתה קיימת הפרדה מתוקף חוקי ג'ים קרו שונים, חוקים של הפרדה גזעית כנגד שחורים אך גם נגד מולטים ואינדיאנים. אך בתקופת המלחמה חלה התקדמות בזכויותיהם של המשרתים הפרו אמריקאים.ב 1940, קודם לראשונה קצין שחור לדרגות בריגדיר גנרל . הוכשרו טייסים צבאיים אמריקאים אפריקאים ב 1941 , לטבח שחור בצי, דורי מילר הוענק אות "צלב הצי" ב 1942 על גבורתו בעת ההפצצות היפניות בפרל הארבור, והתקבלו "13 המוזהבים" -הקצינים הראשונים בצי האמריקאי  ב 1944). . במהלך מסעותיו בארה"ב כחלק מהמחקר שעשה בנושא, של לו מי שהיה סגן מזכיר הצי האמריקאי את הספר "שלושת עשר המוזהבים" של פול סטיבל, המספר על קורס החובלים הראשון לשחורים שהתקיים בזכות  השפעתה של אשת הנשיא דאז, אלינור רוזבלט. 16 אפרו-אמריקאים כולם בעלי השכלה אקדמית נבחרו לקורס ו 13 מהם סיימו אותו בהצטיינות, והתקבלו לשרות כקצינים בצי. הוא ראיין חלק מהם שספרו לו על האפליה הקשה בה נתקלו בשנים הראשונות לשרותם בצי האמריקאי. חיל האוויר ביטל את האפלייה בשלב מוקדם יחסית, ואחריו חיל היבשה, אך בצי נמשכה האפליה שנים רבות לאחר מלחמת העולם השנייה דרך מלחמת קוריאה שאז רשמית נסתיימה האפליה. במהלך מחקרו בארה"ב נפגש עם האדמירל השחור מק גאסטון שאחראי כיום למורשת ההיסטוריה של הצי האמריקאי.  הוא גויס לשרת בצי ב 1964. הוא זכה לעיטורים על תפקידו במלחמות כולל פיקוד על שתי משחתות ועל הסיירת יוספוס דניאל, וכן בתפקיד על היבשה של הקומנדר השחור הראשון  שפיקד על מרכז האימונים של הצי באגמים הגדולים בארה"ב. לאחרונה פורסם מאמר עליו בו הוא מספר על הקשיים הרבים שעמדו בפנים כמי שנולד באזור מרוחק בג'ורג'יה לסיים אוניברסיטה, להתמודד בקורס קצינים, ולעמוד מול ביטויי גזענות ואפליה מרובים עד שהגיע למה שהגיע כיום. הוא נפגש עם המרצה ועשה עליו רושם רב באישיותו ובתיאוריו. כבר במלחמת השחרור  האמריקאית שרתו כ 350 שחורים במלחמה כנגד הבריטים, חלקם אמנם כמשרתים ולא כלוחמים. במלחמת האזרחים של הצפון נגד הדרום שרתו בצד הצפון לפחות 12.000 חיילים, וכיום חושבים שמספרם הגיע ל 20.000 . החיילים השחורים במלחמת העולם הראשונה זכו לכינוי "החיילים הנשכחים". אלה שמעט מאוד דובר על אודותם The Fortten Soldiers. רוב החיילים השחורים האמריקניים לא ראו את שדות הקרב של המלחמה. לא מכיוון שלא רצו אלא מכיוון שלא נתנו להם. המפקדים הלבנים לא האמינו שאדם שחור יכול להפעיל את שכלו ולהילחם למען התרבות המערבית. רובם נשארו מאחור. הם זכו לנקות לחיילים לבני-העור את השוחות והמחנות. להכין אוכל ולדאוג לדברים חשובים ומכריעים מאין אלה. חוץ מהדיביזיה מס' 92 שהייתה יחידה נפרדת של חיילים שחורים בלבד. הרעיונות הנשגבים של תרבות המערב לא חלו על החייל השחור. הם זכו לבוז מצד אלה שלחמו לצידם; לא זכו לפקד על לבנים; לא קיבלו את זכויותיהם עם חזרתם לארה"ב מן הגיהינום של החזית המערבית; חייל לבן לא הצדיע מעולם לקצין שחור. גם אחרי מלחמת העולם השנייה היו בערים אמריקאים רבות הפרדות בין שחורים ללבנים באוטובוסים, בבארים ובבתי הספר. היו ערים ומדינות בהן חיילים שחורים שנפלו לא יכלו הקבר בבית קברות צבאי של לבנים. לצערנו גם אצלנו כיום קיימת אפליה וסימני גזענות נגד אתיופים, וכן נגד מגזרים אחרים. השחורים וכן גם הנשים בארה"ב פרצו קדימה , והוקמו ארגונים הפוליטיים ועיתונות לאוכלוסיה השחורה, וכאשר הבחירות לנשיא בשער- הם מפעילים את השפעתם וזוכים להחלטות נשיאותיות שתשנינה את התמונה החברתית בארה"ב, שכיום עומד בראשה נשיא שחור..

נ"ל נחום לדר הודה למרצה והעניק לו בתודה למזכרת נצח את דגלון המועדון שיתנוסס לתפארה על שולחנו, הקיש על הפעמון הרוטריוני שעל שולחן הנשיאות והמפגש הסתיים. 
---------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
 

2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים