נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

23/10/2009 - פרופסור יוסי בן ארצי

הנשיא אלברט לינקולן  פתח את המפגש העשירי לשנת הרוטרי הנוכחית, וברך את המרצה האורח פרופ' יוסי בן ארצי ואת האורחים. נפתלי בלבן-אוברהנד חורז לתפארת את "פסוק השבוע ":
שנה יוצאת, שנה באה
לְזַדוֹרוֹב אֵין אַלִּיבִּי ,
חֲלוֹם בַּלָּהוֹת הָיָה לְטִיבִּי ...
וּמַדּוּעַ זֶה, חַבִיבִי ?
כִּי רוה"מ הוּא בִּיבִּי !
אַחֲרֵי תְּבוּסַת "קָדִימָה ",
קָמָה מֶמְשָׁלָה, וִיהִי מָה .
נְקַוֶּה שֶׁלָּהֶם נוּכַל לְהַאֲמִין ,
הֲלֹא הֵם דָּתִיִים, שְׂמֹאל וְיָמִין .
וּבָאַרְהַ"ב הֲרֵי קָמָה ,
מֶמְשֶׁלֶת הַנָּשִׁיא אוֹבַּמָה .
אָמַר שֶׁאוֹהֵד אֶת יִשְׂרָאֵל ,
אֲבָל מִתְחָבֵר לְיִּשְׁמָעֵאל ...
בִּירוּשָׁלַיִם בְּשַׁבָּת הַמַּלְכָּה ,
יֵשׁ חַנְיוֹן, זֹאת מַמָּשׁ מַכָּה !
וְאֵת אֶת תִּינוֹקָהּ מַרְעִיבָה ,
וְרֶצַח מִתְרַחֵשׁ לְאַחַר כֹּל מְרִיבָה .
וּמָה יִהְיֶה עִם הַחֲלוֹם ,
שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יַגִּיעַ הַשָּׁלוֹם ?
וּמָה עִם עֲלִיַּת הַמְחִירִים ?
וּמָה עִם שַׁפַּעַת הַחֲזִירִים ?
וּמָה עִם הַמַּצָּב הַכְּלָלִי ?
וּמָה יִהְיֶה עִם הַמַּשְׁבֵּר הַכַּלְכָּלִי ?
לַכֹּל אֵלֶּה יֵשׁ פִּתְרוֹן חָדָשׁ –
נַחְגֹּג מַזָּלוֹת תש"ע עִם תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ !
ערב רה"ש תש"ע, חיפה 18.9.2009
מאת נפתלי בלבן-אוברהנד

הברכה הבינלאומית הובאה על ידי זאב מטר: לאור נושא הרצאת האורח היום פרופ' יוסי בן-ארצי על "תוכניות לפיתוח חיפה החל מהמאה ה19 " זה המקום ,  להזכיר טובים ויקרים מחברי מועדוננו שתרמו לפיתוחה של חיפה במאה שעברה. אבקש להזכיר ולזכור את הנשיא לשעבר גיון ליונל ווטסון נשיא המועדון לשנת הרוטרי 1944-45 . ליונל ווטסון נולד בניו זילנד בעיר קרייסטצ'רץ' בירת מחוז קנטרברי באי הדרומי.  בשנת 1901 סיים לימודיו באנגליה כמהנדס אזרחי.  לאחר שעבד בכמה מארצות אפריקה הגיע עם הכוחות הבריטים בשנת  1934 ושרת בחיפה בן השנים  1934- 1952כמהנדס העיר חיפה ותרם תרומתו המקצועית לפיתוחה של העיר. על כן שלוחה היום ברכתנו למועדון    Rotary Club of Christchourch    מאזור 9970 שהחל בפעילותו בשנת 1922 והיה המועדון השלישי - כאשר המועדון הראשון הוקם בחודש מאי 1921 בעיר הבירה וולינגטון,  המועדון ובו 98  חברים נפגש בכל יום שלישי בשעה 12.15 ב Canterbury Club   המועדון מאד פעיל במסגרת הקהילה ולאחרונה גייס 50.000 $ בעריכת ערב "ליל ירח" בסגנון הקרנבל הוונציאני שיתרמו עבור בית ילדים . מאחר שהברכה מייצגת את חברי חיפה מצאתי לנכון להזכיר חיפאים פעילים שאינם עוד עמנו, ביניהם- חבר המועדון חסן ביי שוקרי שהיה ראש עיריית חיפה בשנים 1914-1920 ן 1927-1940 והיה הראשון להתקנת  רשת המים הביוב והחשמל בחיפה כמו כן את המדרכות הראשונות בעיר. בתקופתו נבנו גשר רושמיה וגשר הקישון,  ופותחו לראשונה חופי הים הציבוריים. בנוסף, כמו כן אני מבקש להזכיר את חבר הכבוד במועדוננו ראש העיר  אריה גוראל שהיה בתפקיד בין השנים 1978-1993, ועשה רבות לפיתוח נופי העיר.  אבקש להרים כוס ברכה בינלאומית  למועדון Rotary C!ub of Christchurch.

דקות על...מנהגי יום הכיפורים הביא נחום לדר : יום כיפור, הנקרא במקרא יום הכיפורים, חל בתאריך י' בתשרי. ביום זה עורכים חשבון נפש ומבקשים ס ליחה וכפרה על חטאים שבין אדם לאלוהים ובין אדם לחברו. הדלקת נרות חג - בימי הביניים היו פוסקים שקבעו שיש להדליק נרות ביום הכיפורים כמו בערב שבת, מכיוון ששם נוסף של החג הוא "שבת שבתון ." צום ותענית- המצווה היסודית ביום זה,על פי ההלכה, היא מצוות צום ותענית. מטרת הצום אינה כתובה במפורש בתורה, אך נראה שהיא מהווה תנאי הכרחי לכפרת האדם. דינו של מי שאינו מתענה הוא עונש כרת, שעל  פי חלק מן הדעות משמעותה אובדן חיי העולם הבא. על פי הוגים מסוימים, מטרת הצום אינה לגרום סבל לאדם כמקובל בתרבויות  אחרות, אלא לשחרר אותו ממגבלות הגוף ולנסות לעשות אותו דומה למלאכים שאין להם צרכים גופנים ,כדי שיוכל להתרכז בעבודה הרוחנית של היום . סעודה מפסקת - בטי בתשרי לקראת הצום מצווה לאכול סעודה מפסקת. בתלמוד ממליצים להכין ארוחה טובה ודשנה , ונאמר שם שמי שמרבה לאכול בערב יום הכיפורים מעלה עליוהכתוב כאילו צם יומיים ,תשיעי ועשירי . איסור מלאכה- על פי התורה חל ביום כיפור איסור  לעשות כל מלאכה, בדומה ליום שבת . תפילות- במהלך יום כיפור נוהגים להתפלל בבית הכ סת רוב שעות היום ולהתעטף בטלית בכל התפילות . התפילות ביום הכיפורים : כל נדרי - נאמרת לפני תפילת ערבית. בתפילה זאת מתירים את הנדרים של השנה החולפת ומתחילים את יום כיפור . ערבית - קבועה בכל יום . שחרית - קבועה בכל יום . מנחה - קבועה בכל יום . מוסף - תפילה שבה מפרטים את   דר העבודה ביום כיפור בבית המקדש. נוהגים לכרוע ברך  ולהשתחוות בעת תיאור הכריעות שנעשו בשלבים שונים של העבודה . נעילה - מסמנת את סופו של יום כיפור ובה מבקשים המתפללים: "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה לנו יום". תפילת נעילה מבטאת מאמץ אחרון לבטל כל גזירה רעה אפשרית התפילה מסתיימת במוצאי יום הכיפורים בתקיעת שופר ארוכה . וידוי דברים - חשבון נפש- אחד המנהגים המרכזיים ביום כיפור הוא וידוי דברים - חשבון נפש כללי שבו מתוודה האדם על חטאיו לפני האלוהים ומכיר בהם. הוידוי הוא חלק מתהליך התשובה שכולל :. חרטה על החטא - יסוד נפשי. עזיבת החטא - יסוד מעשי. קבלה לעתיד שלא לחזור על החטא - יסוד רוחני. תפילת הוידוי של יום כיפור מסודרת ומנוסחת לפי סדר האלף-בית: א שמנו, ב גדנו, ג זלנו. עם זאת, רבים מוסיפים לתפילה את חטאיהם האישיים. נהוג להתחיל בווידוי כבר בתפילת המנחה שלפני יום כיפור והיא חוזרת בכל תפילה מתפילות יום כיפור . חשבון נפש בין אדם לחברו- על פי חז"ל, האל אינו יכול לסלוח על עבירות שבין אדם לחברו אלא אדם צריך לפייס את חברו ולרצות אותו. כתוצאה מכך, לקראת יום כיפור נוהגים אנשים לבקש סליחה איש מרעהו . כפרות - יש הנוהגים כהכנה ליום כיפור, ל סובב תרנגול מעל לראש ולומר יי זו כפרתי, זו חלופתי-זה התרנגול ילך למיתה ואני אלך ואכנס לחיים טובים ארוכים ולשלום", ולבסוף לשחוט אותו ולעשות ממנו ארוחה לעניים. היום רבים נוהגים לסובב כסף סביב הראש ולתת אותו לצדקה . בגדי חג לבנים - נוהגים ללבוש בגדים לבנים כסמל לטהרה. יש  ס וברים כי מקור המנהג הוא בבגדיו הלבנים של הכהן הגדול שהיו מיוחדים לעבודת יום הכיפורים . תקיעת שופר- בסו ף תפילת הנעילה, במוצאי הצום, תוקעים בשופר כדי להודיע לציבור על תום הצום. התקיעה בשופר היא זכר לתקיעת השופר שנהגו לעשות בסוף יום כיפור בעבר, כך הודיעו על שחרורם של עבדים לחופשי בתום שנת היובל . מנהג קדם: חיפוש שידוך- בימי המשנה נהוג היה ביום הכיפורים ובט"ו באב לחפש שידוך בכרמים, מפני שביום הזה האדם נקי וטהור ושמח יותר . יום הכיפורים בימינו- גם בימינו זוכה יום הכיפורים ליחס שונה מזה שזוכים לו יתר חגי ישראל. מאפיינים בולטים של החג הם: הפסקה כמעט מוחלטת של תנועת כלי הרכב בערים. סגירה מוחלטת של בתי עסק. הפסקה מוחלטת של שידורי הרדיו והטלוויזיה .

60 שניות מידע חדשני על חבר- שלום וואנו סיפר לחברים על שמואל אידלמן . מי לא מכיר את חברנו, פרופ' שמואל אידלמן, אשר מקדיש ימים כלילות לעזרה לאנשים באשר הם. בהוסף להיותו מנהל מחלקה ומבכירי הרופאים ברמב"ם, תרם רבות לפעילות ציבורית בהסתדרות הרפואית בישראל, ובין השאר כיהן במשך 10  שנים כיו"ר המועצה המדעית- שהיא הגוף השומר ומבקר על איכות הרפואה בארץ · בזמן היותו יו"ר , קלטה מדינת ישראל שכללה אז 12,000 רופאים, עוד כ - 20,000 רופאים נוספים מהעלייה הרוסית, ושמואל היה אחד מאלה שהקלו את קליטתם ושילובם של הרופאים החדשים במערך הרפואה בישראל. פעולה זו היא רק אחת מיני רבות, שעשה וממשיך לעשות פרופ' אידלמן בתפקידו הרם . בשבוע שעבר נערכה בבנייני האומה בירושלים, בנוכחות מאות רופאים,  ועידת ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י) המתקיימת אחת ל 5- שנים. בועידה הוענק ל - 12 רופאים משכמם ומעלה, אשר הטביעו את חותמם על הרפואה בארץ, אות " יקיר ההסתדרות הרפואית"- חברנו, פרופ' שמואל אידלמן היה אחד מהם. ברכותינו !!

60 שניות על חבר מציג חבר - יורם נאומן הציג את חברנו גבי אשד : גבי אשד   נולד נ   1943 בירושלים. הוריו:-  מצד אביו, על סמך מחקר, חיו בארץ מתקופת בית ראשון או שני. מצד אימו - דור שישי בארץ, מצאצאי אנוסי ספרד. בבית דברו לדינו . לגבי 5  אחים. (אחד נפטר) , למבוגר יש 10  בתי אבות ובברור שערכתי נאמר לי כי יש בהם די מקום עבור כל חברי המועדון ... בצעירותו , היה אלוף בריצות למרחקים ארוכים (רואים  זאת גם כיום במבנהו המוצק) . גבי הוא חובב ברידג', מחזיק בתעודת סגן אומן בהתאחדות שחקני הברידג'  (נראה לי שחובבי הברידג' במועדוננו, לחמן, קנטר, וברגמן ואחרים- אינם מודעים לכך שבינינו שוכן שחקן ברמה כה מתקדמת ). גר בתקופת הקמת המדינה בירושלים ולאחר מכן עבר לחיפה. את שירותו בצה"ל עשה בגולני ואף נפצע במהלך שירותו. גבי התמחה בראיית חשבון אצל חברנו הרי מילנר ז"ל. והיום הוא שותף במשרד רו"ח הטיס גרינבאום . לגבי שני בנים, המבוגר רו"ח והשני, אלא מה- עו"ד, לגני ולבנו יש שסח קרקע- עליו עומד שוק, בטיבליסי שבגרוזיה, הכולל כ 1000 דוכנים המושכרים על ידו. (והוא מצליח לגבות דמי שכירות אפילו מהגרוזינים ...). עזר כנגדו היא בת זוגו-יפה, אחות בכירה בחדר המיון במרכז הרפואי רמב"ם. את חייו כרוטריון התחיל ברוסרי כרמל לפני 20 שנה. היה יו"ר גן הילד, וסייע לפיתוח הגן ובהשגת תרומות (מצ'ינג עם מועדון רוסרי בארה"ב) .הגן המחודש יפתח בשנה הקרובה . לפני מספר שנים בקר והצליח לשוב ממקום שאיש מאתנו לא היה מעודו -- גבי עבר תאונה קשה , ונחשב כמת. עבר החייאה אגרסיבית והוחזר לחיים.  ולאחר מכן, משהחלים, החליט (משנה מקום משנה מזל..) להצטרף למועדונו, ובשנה האחרונה, כיהן כגזבר הכבוד של המועדון, ולמרות כל הבעיות והחתחתים , הצליח לסיים את השנה הזו במאזן חיובי, כששמר על גל אגורה ואגורה מכספי המועדון כבבת עינו ..

את המרצה האורח, פרופ' יוסי בן- ארצי הציג יו"ר ועדת התכניות של המועדון אריה ברגמן . יוסי בן-ארצי נולד (1949) וגדל בחיפה. משפחתו מצד אביו הייתה ממייסדות המושבה הר-טוב בהרי יהודה (על יד בית שמש של ימינו) בשנת 1895. המשפחה עזבה את הר-טוב בעקבות מאורעות תרפ"ט, ונמנתה על מייסדי אבן יהודה בשרון. הוא בוגר בית-הספר הריאלי העברי (1967), סיים לימודי תואר ראשון ושני באוניברסיטת חיפה, בחוגים לגיאוגרפיה והיסטוריה של המזרח התיכון , ותואר דוקטור (1984) באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי התמחותו - גיאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בעת החדשה ותולדות חיפה. ספרו האחרון – "להפוך מדבר לכרמל" (הוצאת מאגנס, 2004) עוסק ביישוב הכרמל בתקופת המנדט. שרות חובה בנח"ל, וכיום אל''מ (מיל') ביחידה לאיתור נעדרים . כיהן כראש החוג ללימודי ארץ-ישראל (1998-1994) וכדיקן הפקולטה למדעי הרוח (2004-2000). משנת תשס"ה מכהן כרקטור האוניברסיטה בחיפה. בצד פעילותו האקדמית הוא פעיל כיו''ר ועדת השמות העירונית ונציג הציבור בוועדה לשימור אתרים. מוכר לאריה ברגמן מתקופת חברותם המשותפת בועדת השמות העירונית .

המרצה פתח במחאה כנגד הסטיגמה שהודבקה לחיפה כמי שהייתה "כפר דייגים קטן ועלוב" עד בוא הבריטים. בחיפה כמעט ולא היו דייגים, והעיר מוקפת החומה בתקופה העותומנית לא הייתה קטנה יחסית לישובים אחרים באזור . בסוף המאה ה 19 היו תכנונים והמעות לבנוי בחיפה, החל מתוכניות תורכיות לבניית נמל ומזח, וכלה בתוכניות בינוי לגשרים  כגון גשר על הקישון. חיבור חיפה לרכבת החג'אזית ורכבת העמק נתנו פיתוח  עוד בזמן התורכים, והבריטים שמייד עם בואם הקימו את קו הרכבת מחיפה ליפו, פתחו בכך קשר תחבורתי של מסילות ברזל בין מצרים לדמשק או בין אלכסנדריה לאלכסנדרטה - באמצעות חיפה . הבריטים שנכנסו לחיפה היום לפני 91 שנה – ב 23/09/1918 הבחינו בפוטנציאל הגיאו פוליטי העצום של חיפה ומיקומה בלבנט וכרגל מקשרת בין בריטניה לשטחי האימפריה בהודו ובמזרח. ואכן הנמל שהבריטים  בנו בחיפה ושדה התעופה שהיה בינלאומי והגדול בארץ עד סוף שנות השלושים, בתי הזיקוק וקו הנפט מעיראק, נתנו לחיפה תנופת פיתוח והפכו אותה באותן שנים לעיר החשובה בארץ .
המרצה סיפר על גוטליב שומאכר, שהיה מהנדס המחוז הראשון בזמן התורכים. אביו יעקוב היה אמריקאי ממוצא גרמני שהצטרף לטמפלרים בארה"ב והגיע עמם לחיפה בין הראשונים, ב 1869. הוא היה סתת ובנאי, לא אקדמאי אך מוכשר מאד והיה מעורב בתכנון ובנית מספר מבנים מרכזיים של הטמפלרים במושבה הגרמנית.ובנצרת. היה גם סגן הקונסול האמריקאי בחיפה, ובערוב ימיו היה ראש המועצה של המושבה הטמפלרית, ומקבר בבית הקברות הטמפלרי בחיפה. את בנו גוטליב שומאכר, שנולד בארץ, שלח ללמוד הנדסת בנין ואדריכלות בטכניון של שטוטגארט בגרמניה. להשגת דמי שכר הלימוד הסתייע האב ביצירת תחריטים של חיפה והסביבה שנמכרו ב  2מארק לכל דורש.. עם סיום לימודיו, חזר גוטליב למושבה הגרמנית, ומונה מיד על ידי השלטון התורכי שמרכזו היה בעכו למהנדס האזור. הוטלו עליו מספר פרויקטים שהוא תכנן והציע החל מגשר ברזל ובטון מעל לקישון שלא בוצע מחסר תקציב, ועד תכנון בנין הממשל התורכי בחיפה על כל מחלקות השלטון,  מתוך כוונה למעבר משרדי הממשל מעכו לחיפה. כמו כן הציע ב 1899  תכנון של קו החוף בחיפה ומיקום לבניית הנמל, לאור השינוי בעולם הספנות, כניסת ספינות הקיטור, ופתיחת תעלת סואץ .
הוא האריך ב 30 מטר את המזח הראשון שנבנה בחיפה על ידי הרוסים שהפעילו את חברת הספנות רופיט והביאו עולי רגל נוצריים מהים השחור לחיפה.  התוספת הייתה משולבת בשלד ברזל ומשטחי בטון מעליו, דבר שאפשר את זרימת הים מתחת למזח ומנע הצטברות סחף של חול. לרגל ביקורו של הקיסר וילהלם השני בארץ ישראל, נבנה  מזח מיוחד  שאפשר את הקשר בין ספינתו של הקיסר לחוף בים שאינו סוער (בניגוד ליפו) ואכן לראשונה דרכה כף רגלו של הקיסר בארץ הקודש -בחיפה, כולל ביקור במושבה הגרמנית ותצפית למפרץ מהכרמל .

חברנו אלי חכים, שלמד עם המרצה בביה"ס היסודי מכיתה ה', הודה בשם החברים על ההרצאה הקולחת והמאלפת,  וכולנו יצאנו ממנה בטעם של עוד.. הנשיא אלברט לינקולן חזר והודה לו, והגיש לו תעודת נטיעת עץ ביער הרוטרי שבצפת, כמזכרת נצח. לקול פטיש הנשיא המקיש בפעמון הנשיאות –הסתיים המפגש .



 
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים