נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

16/09/2014 - ביקור בכפר חסידים

 מפגשנו נערך הפעם בשיתוף עם חברינו ממועדון הרוטרי הוד הכרמל ומועדון הרוטרי שבהקמה בנשר. התכנסנו הפעם ב"יענל'ס שטעטל" שבכפר חסידים, בצריף עץ ששימש בעבר כדיר כבשים,  מקום קסום ומלא אווירה, בין שדות חקלאיים של כפא חסידים ורכסים, כשבאופק מנצנצים אורות  ישובי הכרמל. מה שהיה פעם דיר כבשים שופץ, רופד קירות עץ, עם דלת כניסה ריבה אותה ניתן להזיז "נישט אהין ונישט אהער" (כלומר לא לכאן ולא לשם) אלא יש לדחוף אותה –"צו שטיפען". קירות העץ מרושתים במדפים רבים ועליהם אוסף עשיר ומרשים של הפריטים ששימשו ואפיינו בעבר את העיירה היהודית- ה"שטעטל":שעונים, מגהצי פחם, מכשירי הרדיו העתיקים, כלי נגינה כולל כינור ישן ואקורדיונים, תמונות של פעם וכלי עבודה נושנים  החל מכליו של הרצען, דרך כליו של הסנדלר, הנגר ועוד בעלי מלאכה של פעם, וכן תמונות רבות של אז. כלים רבים מוכרים לנו מכליהם של סבא וסבתא (באם זכינו להכירם...). מאחורי הצריף/מוזיאון מוצגים בחצר כלי עבודה חקלאיים של פעם, כלי עבודה, אמבטיות של פעם ומתקני משחקי חצר. כל המוצגים הם מאוספו הפרטי של גדי יעקב מייסד המוזיאון ומפעיל המקום, ויחד עימו משתתף  גדי רווה ששר ופורט על הגיטרה, ובלווי נגן קסילופון מוכשר ואשתו של גדי המשמשת כעזר כנגדו לענייני כיבוד (פיצוחים בכניסה ונקניקיות בלחמניה בהפסקה).  לאחר שכולם התישבו לאורך השולחנות הארוכים אשר מלאו את הצריף/דיר לשעבר עד אפס מקום,  פתח את הערב הנשיא המכהן של מועדוננו-מועדון רוטרי חיפה, יוסי כפירי,  וברך את חברי מועדוננו, את חברי מועדון רוטרי הוד הכרמל ונשיאם, ואת נציגי נועדון רוטרי נשר (בהקמה).

‏את פסוק השבוע הביא חברנו ר/עופר אדלמן: - 
מכיוון שהמפגש היום הוא בעצם המפגש האחרון בשנה העברית הנוכחית - החלטתי להקדיש את פסוק השבוע לראש-השנה. ‏ראש-השנה הוא בעל משמעות כפולה: הוא מציין את ראשית השנה ואותו מציינים בתפילות ו‏סעודות וברכות שהשנה החדשה תביא בכנפיה. במקרא הוא משמש כיום תרועה I ‏יום שבתון האוסר כל מלאכה, 
‏והמשמעות השנייה - יום הדין הראשון בעשרת ימי תשובה "הימים הנוראים" ככתוב בפיוט "ונתנה תוקף" - "ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום' ‏- זהו יום של עשיית חשבון נפש עם עצמך ,חבריך ואלוהים. ‏אם כן ממתי א' בתשרי הפך לראש השנה ?
‏במשנה (התורה שבעל-פה שאותה ערך רבי יהודה הנשיא), בסדר "מועדים" במסכת ראש-השנה כתוב: ‏"ארבעה ראשי שנים הם : 
‏באחד בניסן - ראש-השנה למלכים ולרגלים. באחד באלול - ראש-תשנה למעשר בהמה. 
‏באחד בתשרי - ראש-השנה לשנים  ‏לשמיטים ,ליובלות, לנטיעה ‏ולירקות. " 
‏באחד בשבט - ראש-השנה לאילן, (כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמישה-עשר בו.) 
‏בהמשך אותו פרק במשנה, מתווספת משמעות לראש-השנה: 
‏"בארבעה פרקים העולם נידון  בראש-השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" (כלומר כבני צאן) שנאמר - "היוצר יחד, ליבם. המבין את כל מעשיהם". 
‏אז מכיוון שראש-השנה הוא חג של משאלות לב, אני מאחל לכולנו - שתחל שנה וברכותיה , 
‏שתהיה השנה הבאה עלינו לטובה מתוקה כדבש . 
‏שהארץ תתמלא משק כנפי תקווה - לשנת שלום ,תנופה התחדשות ואהבה.

ברכות הרעות של שלושת המועדונים הובאו תחילה בשם מועדון נשר על ידי נשיאנו יוסי כפירי, ברכות הרעות של חברי מועדון הוד הכרמל הובאו על ידי חברתם ר/חיה קובץ', ואילו ברכות הרעות של חברי מועדון רוטרי חיפה הובאו על ידי נ"ל צבי ענר.

את הברכה הבינלאומית הביא ראש האפיק הבינלאומי ר/זאב מטר:
‏מפגשנו הערב במוזיאון היהודי יענקל"ס שטעטל מחזיר רבים מעמנו לזכרונות העם היהוד שחי ‏במזרח אירופה ב"שטעטלאך"- העיירות הקטנות באזורי ספר ובשטחים נידחים בהם השלטונות בקשו לישב את היהודים. שם נוצר ונבנה הווי חיי היהודים בהם התערבבו חיי קודש בחיי חול, חסידים של בית הכנסת וגנבים של בית הכלא , רפתנים ורבנים, בורסקאים ונפחים, סנדלרים וחייטים וגם ספור ושירה נוצרה שם. ‏והשטעטאלך של פעם נשארו זיכרון יקר, זיכרון בית אבא לרבים כאן, כי כלום כבר לא נשאר עת אש השואה הכחידה עיירות שלמות על יושביהן ועולם היהדות הייחודי  אבד שם לנצח כמו שפת היידיש שכבר אינה נשמעת בכיכרות השוק, ‏כאילו לא הייתה שם מעולם. כפי שנאמר בשירו של המשורר היהודי-פולני מרדכי גבירטיג ב 1938:
 שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה! עֲיָירָתֵנוּ בּוֹעֲרָה כֻּלָּהּ,
בָּה רוּחוֹת שְׁחֹרוֹת יִסְעָרוּ, לַהֲבוֹת חֻרְבָּן יִבְעָרוּ,
עִקְּבוֹתֶיהָ לֹא נִשְׁאָרוּ, הִיא עוֹלָה בָּאֵשׁ.
וְאַתֶּם חוֹבְקִים יָדַייִם בְּלִי הוֹשִׁיט עֶזְרָה,
בְּלִי כַּבּוֹת אֶת אֵשׁ הַלַּהַב אֵשׁ הָעֲיָרָה..
שְׂרֵפָה, אַחִים, שְׂרֵפָה! קְרוֹבָה, חַס וְחָלִילָה, הַשָּׁעָה,
כִּי הַלְּהָבוֹת יַתְמִידוּ, אֶת כּוֻלָּנוּ פּה יַשְׁמִידוּ,
רַק שְׂרִידֵי קִירוֹת יָעִידוּ מַה שֶּׁפֹּה הָיָה.

כאן קם לנו צדיק בישראל בדמות גדי יעקב שאסף חיי דורות ושיקם לנו עבר שנדע וניזכר ונלמד דורות עתיד איך חיי עמנו היו בשטעטאלך בנכר חיים אותם הפליא לתאר שלום עליכם בספריו. 
‏את הברכה הבינלאומית היום אקדיש למועדון רוטרי קרקוב בהזכרת העיירה בלז או בעלז ביידיש או כדברי השיר "מיין שטעטעלע בעלז "מחבל לבוב שבאוקראינה אשר צורפה עם שאר גליציה לפולין העצמאית בשנת 1918 ‏. שם בעיר שהתפרסמה בעולם היהודי הוקמה חסידות בעלז, ושם השואה הביאה קץ על כל יהודי העיירה ועל חצי מיליון ‏ ‏מבני עמנו שנרצמו במחנה המות בלז'ץ ובהם הורי אבי ואחיו הגדול ובני משפחותיהם מקרקוב. מכאן שלוחה הברכה הבינלאומית הרוטריונית  למועדון Rotary Club of Krakow ‏מאזור 2230 ‏שהתחיל פעילותו ב 1934 . ‏המועדון נמנה על 122 ‏מועדונים באזור ובו 2489 ‏חברים כאשר האזור מורכב מבלהרוס, פולניה ואוקראינה השיך לאיזור 16 ‏ברוטרי הבינלאומי. ‏המועדון ובו 40 ‏מברים נפגש בכל יום רביעי בשעה 19.00 ‏ב Dom Polonii. ו‏מן מוזיאון השטעטל בו אנו ישובים נזכור את העיירות הרבות שמחקו מהן את בני עמנו היהודים בפרעות ופוגרומים 'ואפילו יד אוהדת הושיטו  לצורר הנאצי במלאכת איתור היהודים, חיסולם המוקדם, וסיוע נלהב בשילוחם לסוף המר, והשאירו כה רבים מבני עמנו יתומים ללא אב ואם וללא כל זכר משפחה מחבקת. 
‏בקש להרים כוסית ברכה למועדון Rotary Club of Krakow.

הנשיא המכהן יוסי כפירי בחר הפעם להעניק בשלב התחלתי זה של הערב את דגלון המועדון בהוקרה  לגדי יעקב, יוזם המועדון ומקימו בשלב זה של הערב על מנת לאפשר שירה בציבור ללא הפרעה עד השעות הקטנות של הלילה. מר גדי יעקב, מייסד ומקים ה"שטעטל", סיפר שנולד בליל כל נדרי בחיפה להורים ייקים שעלו ב 1932 לארץ. למד בבי"ס זיכרון יוסף עם ילדי מעברת אחוזה,  בעת הבר מצווה שלו במלון שולמית, אחד מדודיו  שהייתה לו תותבת רגל חלולה  מעץ ספר לו והראה לו כיצד החביא תשמישי קדושה יהודים בתוך התותבת בתקופת שהיו במחנות הריכוז, ואותם הביא לארץ, בינהם גם עותק קלף של מגילת אסתר הנמצא כיום ברשותו מאז הוא החל לאסוף ולצבור  פריטים ששימשו את היהודים בשטעטל'ס השונים ברחבי פולין, והפך את האוסף למוזיאון בו אנו מסובין היום. לאחר שורה של בדיחות ואמרי שפר , חלקם מוכרים וחלקם מצחיקים עד דמעות, עברנו לשלב של השירה בציבור בניצוחו של גדי רווה עם הגיטרה. שירי ארץ ישראל הישנה שלעולם לא נס ליחם, בלויית השקופיות שגדי רווה הכין במו ידיו. הערב כלל שירי ארץ ישראל, שירים של פעם, שירים ביידיש ומה לא. לאחר הפסקה בה הוגשו נקניקיות חמות בלחמניות ושתייה שבנו לשיר ולשמוח כמצוות "הנה מה טוב ומה נעים- שבת אחים גם יחד" באווירה חמה של ערב נפלא ואייכותי, ערב שירה מהנה רווי טעמים וזיכרונות של פעם. 
------------------------------------
 
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים:    ר/יורם נאומן
 
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים