נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

16/06/2010 - טיול המועדון לעכו ולגנים הבהאיים

ביום ששי חם ולוהט של חודש יוני התכנסו חברינו  בלוית בנות זוגם לטיול לעכו. האוטובוס יצא בדיוק על הדקה, כ אריה ברגמן מארגן הסיור ידוע כקפדן ודייקן.
לאחר נסיעה של כמחצית השעה הגענו ליעד הראשון- בית הכנסת הטוניסאי  בעכו. בית הכנסת הטוניסאי בעכו הוא אחד מתוך כ-100 בתי כנסת הפזורים בעיר, אך הוא יחידי מסוגו בעולם. המבנה כולו, מבפנים ומבחוץ, מכוסה ומצופה מהמסד עד הטפחות בעבודות מוזאיקה אינסופיות, כשלפעמים לא ברור איפה נגמר הקיר והיכן מתחילה התקרה. כבר בכניסה יש פסיפס על הרצפה, הנותן תחושת קודש למקום. לא כל יום מזדמן לאדם ממוצע ללכת על פסיפי דמויות דגים, ציפורים, פרחים, ערים, מלכים ומה לא . 
המקום מכיל מאות מיליוני אבנים שכולן מהארץ: מהרי אילת, מכרות תמנע, מהגליל והגולן, וכולן טבעיות וללא שום אבן צבועה. את האבנים מכינים במפעל קטן בקיבוץ איילון מזה 40 שנה  ועוד היד נטויה.. בבית הכנסת יש גם 140 (!) חלונות ויטראז' או בעברית – מסכית. המוזאיקות והויטראז' מספרים את ההיסטוריה של העם היהודי – כל סיפורי התנ"ך, השואה ואירועים חשובים אחרים הצרובים בגנים  הקולקטיבים של עם ישראל. בית הכנסת גם מנציח את הנופלים במלחמות ישראל, נותן את כל הכבוד  לצה"ל ולחילותיו ומשאיר מקום לערים בארץ, לצומח הארצישראלי, לציפורים ולדגה המקומיים.
עם הגיענו חיכה לנו בשער  ציון בדש, גבאי בית הכנסת. בדש עלה לארץ תוניס ב 1954, קנה בית בעכו והתיישב בעיר. "חלמנו על הארץ אלפיים שנה, ועלינו", אומר בדש ומצטט: "קום והתהלך בארץ לאורכה ולרוחבה כי לך אתננה". כאשר הגיעו העולים לארץ, אחד לא הכיר את השני ומטבע האדם אנשים חיפשו למי להתחבר. תוניסאים התחברו עם תוניסאים כי היה קל מבחינת השפה והתרבות וכך מצאו גם עם מי להתפלל. בדש קיבל מהמינהל דרך העירייה "חורשה בתולית מבריאת העולם" כדבריו. בית הכנסת, מבנה עתיק שגילו על פי האגדה 2,400 שנה, ששימש אז גם כמתנ"ס מקומי .
את הרעיון למוזאיקה בבית הכנסת שאב בדש מהמקורות. "בכל בית כנסת עתיק שמתגלה יש יצירת מוזאיקה. עד היום גילו למעלה מ-1,200 יצירות בבתי כנסת עתיקים", הוא מלמד. לא הייתה שום כוונה או תכנון מוקדם לעצב בית כנסת שכולו מוזאיקה, אך כמו שבדש אומר "התיאבון בא עם האכילה". וכך נוצר בית כנסת ייחודי שלא קיים בעולם כולו, אחד המרהיבים בעולם, והוא נוצר ללא תכנון מוקדם של אדריכל או מעצב, אלא פרי חזונו ורעיונותיו של בדש. ליופי הזה יש כמובן גם צד כלכלי. הכסף ליצירות השונות שבבית הכנסת מגיעות מתרומות בלבד, וכבר עשרות שניחם שהוא משמש את כל עדות ישראל, על אף שהוא ממשיך להיקרא "התוניסאי", ויש המכנים אותו ה"ג'ריבה" על שם בית הכנסת המפואר באי ג'רבה בתוניסיה.
בית הכנסת בנוי לפי הקבלה וההלכה ויש בו ארון קודש, במה מרכזית ושלוש כניסות כנגד שלושה אבות. קומה מעל נמצאת "עזרת הנשים היפה בעולם" ובחלל המדרגות המוביל אל היציאה לגג יש מתחם המוקדש כולו לשואה והוא גם היצירה הגדולה ביותר. בכלל, 11 מהיצירות שבבית הכנסת מוקדשות לנושא השואה.  לא ידענו שהנאצים כבר הכינו את השמדת יהדות צפון אפריקה והמשרפות שבנו היו מוכנות, ורק פלישת צבאות בנות הברית  ויציאת רומל מנעו זאת .
אחד הדברים הבולטים הוא מוזאיקת המטבעות. יש מוזאיקה לכל מטבע ישראלי – מטבעות מבית המקדש הראשון שנתגלו בגמלא, מטבעות שבהן קנה אברהם אבינו את חברון, מטבעות מתקופת המנדט ועד המטבע האחרון. התיעוד של המטבעות יעורר בכל אחד זיכרונות מתוקים מתקופה זו או אחרת, כשבגרוש היה חור, כשהאגורה הייתה עם גימור גלי ודוגמה של שיבולים, וכשבשווקים מכרו "הכל בלירה ". 
בית הכנסת נבנה כבר יותר מ-50 שנה, ועדיין מתחדש. כבר קרוב ל-40 שנה עובדים על פרויקט אחד מרכזי – שבעת ההיכלות. ארון הקודש, כידוע נקרא היכל, ובית כנסת מכיל לרוב היכל אחד. אז למה אצל בדש שבעה היכלות? לדבריו יש ביהדות משמעות למספר שבע-  שבעה ימים ושבעה רקיעים לפי הקבלה. שבעת ההיכלות נמצאים ברקיע השביעי. לכל היכל יש תפקיד ולכל ארון שם ההיכל המקביל לו. דלתות הארון מקושטות, מכילות טקסטים רבים ועשויות כולן מכסף טהור.  בביקורנו ראינו 2 דלתות חדשות שהגיעו, כל אחת לדברי בדש עולה מעל ל 30אלף דולר (לכל ארון ארבע דלתוח כאלו )..
ומ מסמלים היכלות?- היכל אחד לכלל ישראל בעולם, השני לצה"ל, היכל שלישי לשואה, היכל רביעי עדיין בעבודה ומוקדש לגיבורי ישראל מאז ומעולם: 10 הרוגי מלכות – גדולי המקובלים התנאים, שנהרגו בעינויים על ידי הרומאים; כל עולי הגרדום, חטיבת כרמלי ששחררה את עכו והגליל ולאלי כהן גיבור ישראל. היכל חמישי מוקדש לגירוש ספרד והאינקביזיציה, השישי מוקדש לירושלים והשביעי עדיין בתכנון. פתחנו את הארון והצצנו, - מלא ספרי תורה מונחים, ולא הופתענו לגלות שהארון מבפנים מצופה כולו יצירות מוזאיקה . 
התפלאנו לראות שאין שמירה במקום- ספרי התורה העתיקים והיקרים, דלתות הכסף ועוד ששווים אלפי דולרים אך בדש לא מודאג – "השכנים הערבים שומרים עלינו", הוא אומר .
לי אישית זה הביקור השני במקום- בראשון בילינו עם משפחת ברגמן שלוש שעות בלעדיות עם בדש וסיפוריו – ולמרות זאת גילינו עשרות ציורים ופריטים חדשים, מהמסד ועד עזרת הנשים "היפה בעולם" לדברי בדש שהגיע זה מכבר לגבורות ועוד ידו נטויה ..
משם נסענו לאתר הגנים הבאהאיים  צפונה לעכו. בשער המתין לנו הנשיא אלברט לינקולן שהוא גם יו"ר מועצה הבאהאית העליונה בעולם. לאחר שהתרשמנו ממבנה הגנים שנועדו להאציל ולהוסיף קדושה למקום,  והם מרהיבים ביופים, התקבלנו בכיבוד קל ושתיה מרעננת נפש,  בחיוך ובסימפטיה על ידי המתנדבות במקום משם המשכנו  בדרך חצץ מבהיקה ישרה וארוכה אל סביבות הבנין המקודש..
הגנים הבהאים בעכו מהווים את המרכז הבהאי הקדוש ביותר בעולם לדת הבהאית. כאן חי ונקבר ה"בהא-אללה" מייסד הדת הבאהית. ראשיתה של הדת הבהאית חלה בשנת 1844. מבשר הדת היה אדם בשם סייד עלי מוחמד שיראזי שהכריז על עצמו, על רקע חילוקי דעות בתנועה שיעית שנקראה "שייכיזם", כעל "באב" המקשר בין האימאם הנסתר (האימאם ה-12 בדת השיעית שהוא צאצא ישיר של הנביא מוחמד) לבני האדם. בשנת 1850 הוציאו השלטונות הפרסים להורג את ה"באב" וכן רבים מחסידיו. בין מנהיגי הדת הבהאית ששרדו היו שני אחים למחצה מירזה חוסיין עלי נורי, שזכה לכינוי "בהא-אללה", ומירזה יחיה נורי, שכונה "סהא א-אזאל". בשנת 1852 גורשו האחים לבגדאד לאחר ניסיון התנקשות שלא צלח בשאה של פרס. בבגדאד החלו האחים להתפתח לכיוונים שונים. בעוד ש "סהא א-אזאל" ותומכיו שנקראו "באבים", ביקשו להחזיק בעיקרי הדת הקיימת, גרסו "בהא-אללה" ותומכיו שנקראו "בהאים", כי יש לערוך בעיקרי הדת החדשה רפורמות מרחיקות לכת. בשלב מסוים הלך ה"בהא-אללה" צעד נוסף קדימה והכריז על עצמו כנביא. השלטונות שחששו מהתחזקותה של הדת הבהאית בבגדאד, הגלו את שתי הסיעות לעיר אדירנה שבתורכיה. באדירנה חל קרע של ממש בין מאמיני שתי הסיעות ובשל כך הגלו השלטונות את "סהא א-אזאל" ותומכיו לקפריסין ואילו "בהא-אללה" ותומכיו הוגלו לעיר עכו.שהייתה למעשה בתפקוד של מושבת עונשין.  כך למעשה הפכה ארץ ישראל ובעיקר המרכזים שנוסדו בחיפה ובעכו למרכזי הדת הבהאית העולמית. תחילה הושמו ה"בהא-אללה" ותומכיו במצודה העתיקה בעיר עכו ששימשה כבית כלא, ובשלב מסוים התירו השלטונות ל"בהא-אללה" ולחסידיו לצאת מהכלא ולהתגורר בעיר. לאחר שעבר מספר מקומות בעיר התמקם ה"בהא-אללה" באחוזה יפה בצפונה של עכו הנקראת בפי הבהאים "בהג`י" (הגן הקטן). כאן חי עד יום מותו בשנת 1892. לאחר מותו של ה"בהא-אללה" ירש אותו בנו הבכור עבאס אפנדי אשר קיבל את הכינוי 'עבדול-בהא' (1844-1921). עם מותו של 'עבדול-בהא' ירש את מקומו נכדו שוגי אפנדי .
שוגי אפנדי מת באופן פתאומי משפעת שהסתבכה בשנת 1957, ומאחר ולא מינה בצוואתו יורש, עברה הנהגת הדת הבהאית למועצה המונה תשעה אנשים, היושבת בחיפה, בבית הצדק העולמי.
לאחרונה ב- 08.07.2008 נבחרו הגנים הבהאים בעכו לאתר מורשת עולמית במסגרת המקומות הבהאים הקדושים בחיפה והגליל המערבי.
כל המידע הזה הועבר אלינו במצגת וידאו שהועברה לכולנו באולם ההקרנות שבביתן המבקרים. לכולנו לאחר שסיירנו בגן., צפינו במסמכים התלויים במסגרות בביתן המבקרים וצפינו במבנה המקודש  בפאתי הגן מבחוץ.

בשל החום הרב ששרר הוחלט לוותר על חלקו השלישי של הטיול שהיה אמור לכלול זלילת חומוס ושמנוני וטחינה במסעדות עכו השונות, ושמחנו לחזור הביתה למנוחה לקראת ארוחת השבת. תודה למארגן הפעיל והדינמי שלנו אריה ברגמן שיזם ארגן וליווה את הטיול ותרם להצלחתו הרבה.
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים