נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

14/06/2006 - הרצאת פרופסור אברהם רונן

פרופ' אברהם רונן נולד בירושלים ב- 1935. למד ארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ובצרפת. לאחר קבלת הדוקטורט השתקע בחיפה כדי לקבל את ניהול הסקר הארכיאולוגי של אזור הכרמל, מחקר שעסק בו ביחד עם יעקב עולמי ז"ל בין 1964 ל- 1968.
בשנת 1975, והקים באוניברסיטת חיפה ה את המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן. פרופ' רונן חפר במערת טבון בכרמל ובאתרים נוספים ברחבי הארץ. מחקריו הקיפו את כל תקופת האבן, החל באתר בן שניים וחצי מליון שנה ליד קיבוץ יראון עד ראשית ייצור המזון לפני כעשרת אלפים שנה. לאחרונה מתרכז פרופ' רונן בעדויות הארכיאולוגיות המלמדות על התפתחות התודעה האנושית. 

נושא הרצאתו: הקברים העתיקים ביותר ומשמעותם. האדם הוא יצור יוצא דופן. מהן ההשלכות עלינו מימי הפרהיסטוריה? לראשונה בארץ נמצאו קברים במערות טבון וקבזה. השאלה היא מדוע הקברים דווקא שם? מערת הטבון אשר בכרמל נמצאת על 25 שכבות, מתקופה של מיליון שנה, ובה בשכבה העליונה בת ה 100,000 שנה שבה נמצא קבר של אישה ניאנדרטלית. במערת סחול מצאו 10 קברים של ה"אדם הנבון". במערת קבסה נמצאו כ – 20 שלדים, והוא הקבר הגדול ביותר בעולם מאותה תקופה. נמצא שם גם קבר של ילד ניאנדרטלי בן שנתיים וחצי. ישנן מערות רבות נוספות בכרמל, והשאלה היא מדוע נמצאו קברים רק בקבסה ובטבון. הקבורה קשורה להגנה על גופת המת בפני חיות טורפות. מבחינתם, הקבורה הינה פעולה הכרוכה בבזבוז אנרגיה, שמטרתה לשמור על כבוד המת, ואין  הסבר מדוע הקדמונים עשו זאת - כנראה מדובר ברעיון דתי. כנראה שהיו לבני האדם חרדות מהמוות, שברור היה להם שהוא בלתי נמנע. היה גם קבר בסחול, שלידו היה לוע של חזיר, וקבר אחר בו ליד המת היו קרניים של אייל. נמצאו גם מנחות נוספות בקברים. בקבזה נמצאו סלעים שונים, אשר הובאו ממרחקים. נמצאו אבני צור, שעליהן היו חריטות המעידות על כך שלבני האדם היתה שפה מוכרת ומוסכמת. כמו כן, נמצאו במערה זו צדפים ששמשו בתור תכשיטים. ליד הקברים נמצאו מוקדי אש. האש שימשה כסימן לחיים, בניגוד למוות הקר. האש הופכת את בני האדם לחזקים ביותר בתבל, בעוד שההכרה במוות הופכת אותם לצנועים, חלשים ושבריריים. אחד ממאפייני השבת ביהדות - הוא שביום זה "נלקח מהאדם האש".  אסור להדליק אש, וכן אסור לעסוק בכל הקשור בעצב ובמוות. ניתן לומר שביום השביעי האדם הנבון נלקח חזרה לפרהיסטוריה.
לפרטים נוספים בנושא: http://www.hofesh.org.il/articles/science/tabun/tabun_cave.html
כתב: נפתלי בלבן - אוברהנד

מערת טבון (תנור)
מאת פרופ' אברהם רונן
המחבר הוא פרופסור לפרה-היסטוריה באוניברסיטת חיפה
חלק מרשימת פרסומיו מובא בסוף המאמר
הממצאים שנתגלו בחפירות הארכיאולוגיות בישראל ובירדן הם מן החשובים ביותר שהתגלו בעולם בכל הנוגע להתפתחות הניאנדרטלים וההומו-סאפיינס, כפי שהתפרסם גם באתר חופש, בסדרת הרצאותיו של פרופ' יואל רק. מערת טבון היא מן החשובות שבמערות, ופרופ' אברהם רונן הוא מהחוקרים היותר ידועים ומנוסים בממצאים הפרה-היסטוריים שנתגלו בה. פרופ' רונן נענה להזמנתנו, וערך עבור קוראי אתר חופש את המאמר שכאן. כל הצילומים הם מארכיונו של פרופ' רונן.
מערת טבון נמצאת בנחל המערות בכרמל. זוהי אחת מקבוצה בת שלוש "מערות הכרמל" הידועות בעולם כולו בשל החשיבות העצומה של הממצאים הארכיאולוגיים שנמצאו בהן.
תולדות החפירה:
חפירת מערות הכרמל החלה בראשות פרופ' דורותי גרוד האנגלייה בשנים 1934-1929. חפירות אלה הביאו לידיעת העולם את אוצרות התרבות הכבירים הטמונים במערות הכרמל, ואת חשיבותן של מערות אלה לתולדות האדם הקדמון. מערת טבון היא מערה קרסטית (קרסט=המסה של אבן-גיר וסלע-גיר ע"י מים) המורכבת משלושה חדרים, החיצוני (בצפון), המרכזי והפנימי (בדרום). ברצפתו של כל חדר נמצא בולען. תקרת המערה, פרט לחדר הפנימי, התמוטטה לפני זמן רב. בתקרת החדר הפנימי יש ארובה גדולה, שקוטרה כ-8 מטרים.
בטבון נמצא רצף ארוך מאד של שכבות ארכיאולוגיות בעומק כ-25 מטרים (איור 2), אשר מכיל כ-700,000 שנים של נוכחות אנושית. רצף כה ארוך נמצא רק במערות מעטות בעולם.
היישוב האנושי בטבון:
היישוב האנושי בטבון כולל שני שלבים עיקריים, תקופת הפליאולית התחתון (800,000 - 250,000 שנים לפני ימינו) ותקופת הפליאולית התיכון 250,000 - 100,000 שנים). תקופת הפליאולית התחתון מיוצגת בשתי תרבויות שונות: התרבות האשלית, 800,000 - 400,000 שנה והתרבות היברודית (400,000 - 200,000 שנה). הפליאולית התיכון מיוצג על ידי תרבות אחת, המוסטרית (200,000 - 100,000 שנה). יש לשער שהאדם שהשתמש במערת טבון היה בעיקר הומו-ארקטוס, שחי בתקופה לפני 800,000 שנה עד לפני 200,000, אולם לא נותר ממנו כל שריד במערה.
המערה והכלים שנמצאו בה:
בתקופת הפליאולית התחתון חדר למערה, באמצעות רוח, חול רב משפת הים במערב (איור 4). אנשי הפליאולית התחתון בטבון חיו, אם כן, בסביבה חולית. הסביבה השתנתה עם פתיחת הארובה בחדר הפנימי, לפני כ-130,000 שנה. מאז אותו אירוע הסיעו הגשמים לתוך המערה קרקע טרה-רוסה אדומה, הטיפוסית להר הכרמל, וקרקע זו תפסה את מקומו של החול במערה. מילוי החול תופס את שני השלישים התחתונים בשכבות המערה, ואילו הקרקע האדומה תופסת את השליש העליון (איור 5).
למחיתם צדו האשלים חיות גדולות - פיל, קרנף, סוס יאור, חזיר ומיני אילים, ששרידי עצמותיהם נותרו במערה. מגוון חיות זה מעיד שהאשלים היו ציידים מעולים. האשלים צרכו ללא ספק גם מזון צמחי, אולם סוגי הצמחים שנאכלו אינם ידועים, שכן לא נמצאו בטבון שרידי צמחים.
להפקת נתזים עשו האשלים שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הקרויה לוולואה. באמצעות טכניקה זו ניתן לקבוע מראש את צורת הנתז שעומדים להפיק. שימוש בטכניקת לוולואה מעיד על אינטליגנציה גבוהה והכרה טובה מאד של תכונות האבן (איור 11, גרעין צור ממנו התיזו נתז לווואה).
התרבות האשלית היא תרבות עולמית שניתן למצוא אותה, עם שינויים מועטים בלבד, מדרום אפריקה עד צפון אירופה ועד להודו וסיביר במזרח. התרבות היברודית, לעומת זאת, מוגבלת בתפוצתה לארצות המשתרעות לאורך חופו המזרחי של הים התיכון בלבד.
גם אנשי התרבות היברודית יצרו אבני-יד, כמו קודמיהם האשלים (איור 12, 13, אבני-יד). אולם כלי הנתזים של היברודים שונים לגמרי מן האשלים, הן בטכניקה של עשייתם והן בצורותיהם. מבחינה טכנית, היברודים לא השתמשו בטכניקת לוולואה ובניגוד לקודמיהם, הם מעדיפו נתזים עבים במיוחד (איור 14, 15). היברודים העדיפו מקרצפים רוחביים ונטויים, הקרויים "מקרצפים יברודים".



 
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים