נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

11/06/2014 - חלוקת מלגות שנתית

הנשיא המכהן משה גן- צבי פתח את הישיבה של חלוקת המלגות השנתית של המועדון. הוא בירך את האורחים- גברת אורה הדסי אשתו של חברנו צבי הדסי ז"ל ואת בתו רלי כץ, את גב' צביה ריבן אימו של הנער אלעד ריבן ז"ל, את נל/ יצחק גולדפינגר ורעייתו אנקה, את עו"ד יעקב סלע וברכה מיוחדת לזוגתו לחיים אורנה גן- צבי, וכן את כל המילגאים הרבים המשתתפים בטקס חלוקת וקבלת המלגות.






          חברנו ר/רפי דנטס מביא את ברכות הרעות

לאחר ברכות הרעות שהובאו ע"י חברנו ר/רפי דנטס, הביא חברנו ר/צבי פורר את פסוק השבוע. פסוק השבוע דן בנושא: "ההתחשבות מיטיבה לכולם". זהו רעיון יפה של הרב חיים שמואלביץ' בעניין של בין אדם לחברו. כיצד התחשבות באחר- הדאגה לזולת מביאה לכך שלכולם יהיה טוב גם כשזה לא נראה הגיוני. הגמרא מביאה אמרה של חז"ל על הלמידה מתוך עניות וכך מובא שם: "אמרו שהיו שישה תלמידים מתכסין בטלית אחת ועוסקין בתורה. שואל הרב שמואלביץ': הרי ברור לכולם מה גודלה הסטנדרטי של שמיכה, ואילו גודלה לא היה כפי שאנו מכירים בוודאי שחז"ל היו מציינים זאת. אם כן, איך יתכן שאנחנו בקושי מצליחים להתכסות בטלית אחת והם הסתדרו שישה בטלית אחת! והוא משיב: שהדבר אפשרי רק בתנאי אחד אילו כל אחד מהם היה דואג לעצמו שהוא יהיה מכוסה באמת אף אחד לא היה מכוסה כדיבעי. אבל כאשר כל אחד דואג שהשני יהיה מכוסה- ממילא כולם מכוסים. זו הגדלות של הדאגה לזולת שכאשר כל אחד דואג לחברו כולם נהנים מזה. ואין יותר מתאים מציטוט זה למפגש העוסק בחלוקת מלגות.


 חברנו ר/צבי פורר מביא את פסוק השבוע

הברכה הבינלאומית הובאה ע"י חברנו ר/יורם קנטר: - לרגל יובל 70 השנה ל D DAY- יום הפלישה של בנות הברית בנורמנדי, בחרתי לברך את מועדון הרוטרי של העיר אוורה או איברא (צרפתית:.Évreux;  היא עיר תעשייה במחוז אורה, בחבל נורמנדי עילית שבצפון-מערב צרפת. העיר ממוקמת על גדות נהר האיטון. לא רחוק מנמל לה האבר שהפך לנמל המרכזי לאספקה בעת הפלישה לנורמנדי. בלטיניתף  Mediolanum Aulercorum , כלומר העיר המרכזית של שבט האולרקי-מהשבטים הגאליים ששלטו באיזור במאה ה 4 לספירה.  איוורה נוסדה לפני כ-1500 שנים. מאז הייתה העיר מעורבת מלחמות רבות, ולפחות חמש פעמים נשרפה העיר כליל. בתקופת מלחמת העולם השנייה ספגה העיר הפצצות כבדות מידי הכוחות הגרמניים. הקתדרלה הראשונה בעיר נבנתה על ידי הקדוש טאורין בסוף המאה הרביעית לספירה, ומאז נהרסה ושבה ונבנתה במהלך ימי הביניים  ומציגה מספר סגנונות, שהבולט בהן הוא הסגנון הגותי. לאיוורה היסטוריה יהודית חשובה:במאה ה-13 לספירה הייתה העיר מרכז רבני חשוב של בעלי התוספות. ״גדולי איוורה״ או ״רבותינו מאיוורה״ הוא כינויים של שלושה אחים מבעלי התוספות אשר חיו בעיר, ואשר משכו אל בית מדרשם חכמים מרחבי העולם התורני היהודי, ובכללם כאלו מספרד. שמותיהם של השלושה מצוטטים רבות בפירוש התוספות המופיע בדפוס התלמוד המקובל. גדולי איוורא היו:   רבי משה בר שניאור, רבי שמואל בן שנאור (שכינויו היה ״הנסיך מאיוורה״) ורבי יצחק מקורביל בשנת 1306, בעקבות גירוש יהודי צרפת על ידי פיליפ הרביעי מלך צרפת, פסקה הקהילה היהודית במקום מלהתקיים. חידוש הנוכחות היהודית במקום קרה בשנת 1950 על ידי הגירת יהודים אפריקאיים שבאו למקום. כיום מתגוררים באוורה פחות מ-1000 יהודים. מועדון הרוטרי באיוורה נוסד ב 1938 , כיום יש בו 43 חברים הנפגשים גל יום ששי ב 1830 בערב לארוחת ערב במלון בסט ווסטרן שבארמון הקונגרסים בבולוארד נורמנדי 100 בעיר. הוא אחד מארבעה מועדוני רוטרי בסביבה ומשתייך לאיזור 1640



        חברנו ר/יורם קנטר מביא את פסוק השבוע

.                                  *    *    *


            המילגאית  נעמי קרן מציגה את עצמה

   הודעות מזכיר הכבוד ר/אלחנן (חורחה) גרינברג:- מזכיר הכבוד, הנשיא המכהן וחברי המועדון מביעים את השתתפותם בצערם של חברינו הנגיד שאול ליאנג'לי ור\יוסי דקל היושבים שבעה על מותם של אבות המשפחה. טקס חילופי הנשיאים של מועדוננו יתקיים ביום רביעי 25.06.14 בשעה שבע במלון "גארדן" במתחם מרכז הקונגרסים שבחיפה. במסגרת הטקס תתקיים הכתרה חגיגית של הנשיא הנכנס יוסי כפירי וכן הכתרת נשיאת האינרוויל תקווה פרלסון. כל החברים מוזמנים להשתתף.

ב30.6 יתקיים טקס חילופי הנגידים של רוטרי ישראל הנגיד היוצא חברנו שאול דיאנג'לי יתחלף עם הנגידה המיועדת מלי לוי.

                                      *  *    *  *   *  *

 טכס חלוקת המילגות

לאחר תום הטקס הרוטריוני וההודעות העביר הנשיא המכהן משה גן- צבי את שרביט הניהול של המפגש לחברנו הפעלתן ר/שלום וואנו שמזה שנים מארגן ומנהל את חלוקות המלגות של מועדוננו. הנשיא גם שלח ברכה לחברי ועדת המלגות על תרומתם ופעילותם.

מקבלת המילגה הראשונה היא נעמי קרן, שבחרה להציג את עצמה אישית. היא אמן של חי ונשואה למיכאל, לומדת באוניברסיטת חיפה בתכנית משולבת של לימוד ועשייה חברתית. עוסקת בהדרכה במכינות יחודיות , במכינת גל על לימודי מנהיגות, זהות ועשייה חברתית . המלגה נמסרה ע"י מזכיר הכבוד ר/אלחנן גרינברג.


 אשר על הטכס ר/שלום וואנו, המילגאית נעמי קרן ומזכיר הכבוד ר/אלחנן גרינברג

 המילגאי הבא הוא יעקב סידס: ‏יעקב סידס, בו  52 ‏הינו מורה בביה"ס ליאו בק, ב 12- ‏השנים האחרונות. ‏לפני היותו מורה, כעסק ברפואה טבעית. ‏מתוך הכרה את הרפואה הטבעית בערה בו ‏האש לנסות  ו‏להנחיל לבני הנוער שלנו, דרך, כיצד להתמודד עם אלימות. ‏דרך אחת, לומדים : זן שיאצו, אשר דורש עבודה תוך כדי מגע נכוו עם הזולת. ‏דרך אחרת היא: הצ'י קונג, תורת תנועה סינית, דרכה לומד האדם להכיר את עצמו. זהו ענף של הרפואה הסינית המחייבת את התלמידים ללמוד את הפילוסופיה של הרפואה הסינית. ‏את תורת הציי קונג למד במכון וינגייט והוא היחידי שמורה אותה הלאה. ‏מבין התלמידים התגובות הן שונות, מכאלה המגלים התנגדות מוחלטת, עד כאלה שמצליחים להוציא מעצמם יכולות אישיות שלא הכירו. ‏חרף גילו, החליט יעקב לסיים את לימודיו. ויתר על חלק ממשרתו, כדי שיהיה לו תואר "מורה מוסמך", ואז יוכל להעביר את תורתו למורים אחרים. לכך נזקק הוא למלגה. ‏בנוסף לכך, הקים ,ביוזמתו ובהתנדבות, חממה טיפולית וגינת ירק מקסימה, המאפשרת מרחב טיפולי אחר, ונוסף, עבור תלמידי ביה"ס, הן מהחינוך הרגיל והו מהחינוך המיוחד. ‏הרצון להקנות לדורות הבאים דרכים טובות יותר, הוא שמנחה את צעדיו של יעקב. המלגה הוענקה לו על ידי ר/שלום וואנו.



                   ר/שלום וואנו מעניק את המילגה ליעקב סידס

  מקבלת המילגה השלישית היא לירון קלייט. לירון קלייט בת 23. שנה שנייה באוניברסיטת חיפה, לומדת סטטיסטיקה ושירותי אנוש.ההתנדבות והנתינה הם חלק מהותי בחייה וחרף גילה הצעיר הספיקה לא מעט. היא התחילה במסגרת "בית מילר", בתכנית : נמ"ל- נוער משדר לקהילה. ביחד עם חברים הפיקו תכנית חודשית העוסקת בנושאים אזרחיים חשובים, והיו מעין מדריך לנוער על התנהגות, התנדבות ועוד.

במקביל הייתה במועצת התלמידים של בית ספרה, אבל רצתה להשפיע יותר ומצאה את עצמה במועצת הנוער העירונית, בה פעלה 3 שנים , מהם שנה אחת כדוברת המועצה. היא קבלה את "אות הזהב" של ההתנדבות בקהילה. יש 3 דרגות של פרס: ארד, כסף וזהב המוענקים בהתאם למכסת שעות ההתנדבות, ולירון  זכתה ב"זהב". אתם תסיקו את האמור בכך. במסגרת הצבאית שירתה ביחידה שקלטה מתנדבים, מכל הגילאים שבאו מחו"ל, וכדרכה הובילה רבים מהם להתנדבות במסגרת של "לתת", בתי אבות וכ'.

כיום פועלת לירון ב"פורום הנוער הישראלי" שם מעבירים לבני הנוער סדנאות מנהיגות ותרומה לקהילה. השנה, לדוגמא, לקראת פורום של "יריד תחפושות", נאספו תחפושות מכל אזור מרכז הכרמל, ואנשים שהגיעו ליריד, יכלו לקחת תחפושת בחינם\ ואם כיסם אפשר להם, שילמו עד סך של 20 ₪, לתחפושת. הדרישה הייתה עצומה. ידה של לירון עוד נטויה, והקהילה תהנה ממנה גם בעתיד. את המילגה שנתרמה על ידי חברנו ר/צבי הדסי ז"ל העניקה ללירון אלמנתו אורה הדסי. המלגה משקפת את המטרות  שצבי הדסי עצמו הגדיר בהקמת קרן המלגות במועדון על שמו ושם אשתו.





ר/שלום וואנו, גב' אורה הדסי אלמנתו של חברנו ר/צבי הדסי ז"ל והמילגאית לירון קילט

 

בשלב \זה של הטקס עברנו לקטע מוזיקלי- ניצן דהן ונתיב לוי תלמידי תיכון ליאובק התנדבו להנעים לנו את הטקס ע"י שירתה של ניצן וליוויו של נתיב על הפסנתר. הקטעים המוזיקליים הוסיפו נופך של חגיגיות לטקס חלוקת המלגות. 


         ר/שלום וואנו מציג את המילגאי ג'ורג' ג'רוס





 קהל הנוכחים ומימין שולחן המילגאים אורחי המועדון.

  המלגאי הרביעי הוא ‏ג'רוס ‏ג'ורג'. הוא בן 22 ‏, סטודנט בטכניון בחיפה, במסלול הנדסה כימית.  ‏בהיותו בן 18 ‏התנדב במשך שנה במסגרת השרות הלאומי ל"גן הילד" בחיפה. ‏עם סיום שנת ההתנדבות נתבקש ע"י "גן הילד", לעבוד בשכר ועשה זאת בהצלחה כמדריך בעיקר של ילדים בוגרים. ‏הכניסה לטכניון הגבילה מאד את זמנו הפנוי ו"גן הילד" ,עשה כל מאמץ כדי לשמור על הקשר המיוחד שלו עם הילדים, וכך הוא מוצא את עצמו ממשיך לעבוד עם הגדולים פעם בשבוע , 3 ‏שעות אחה"צ. ‏לדבריו, אותן שלוש  ‏השעות ב"גן הילד", מהוות עבורו מעין תרפיה להמשך. אני מצטט את דבריו כלשונם: ‏"שם אני מקבל א‏ת המשוב החיובי שנותן לי כוח לעוד שבוע. אני מקבל הרבה יותר מאשר- אני נותן. הזמן עם הנערים מתדלק אותי, וממלא אותי, כי הם יודעים להעריך אהבה והם גם יודעים לתת אותה. לפעמים יש לי חשק להפסיק את לימודי בטכניון  ולשנות כיוון ללימודי החינוך המיוחד". ‏לגו'רג' שני אחים קטנים בעלי צרכים מיוחדים שמשתתפים בפעילויות ב"גן הילד". 

 מלגאית החמישית היא ‏אמרצ' (יפית) מלקיה, בת 24 ‏, עלתה לארץ מאתיופיה עם משפחתה, בהיותה בת .9 ‏ מתגוררת מאז עם אחיה ואחיותיה, בס"ה 11 ‏נפשות בחטיבת כרמלי , בשכונת שיקום השכונה. מתחילת דרכה בארץ השקיעה מאמצים, הן בלימודים, והן בעזרה למשפחתה. לצד לימודי התיכון והבגרות, חרף התנאים הקשים, עבדה בכל עבודה מזדמנת, ואת הכסף המועט שהרוויחה, נתנה להוריה. ‏כיום, היא סטודנטית לסיעוד ומתקשה למצוא זמן לעבודה, אך נחושה בהחלטתה לסיים את לימודיה כי היא מבינה שהשכלה היא ערך חשוב ביותר. ‏את התובנה הזאת היא החליטה לנסות בכל כוחה להעביר לבנות עדתה הגרות בסביבתה. בתחילה פנתה ל"בית מגל", אך לא מצאה מקומה שם, היא לא ויתרה. ‏הקושי לראות בשכונתה הרבה מבנות עדתה מתדרדרות, הביא ‏אותה להחלטה שהיא חייבת להשקיע בןו עד כמה שאפשר. ‏אמרצ' אספה שמונה ‏נערות בנות 15 ‏. עם הזמן הקבוצה גדלה ל   שתים עשרה ‏נערות, והיא החליטה להראות להן מהו הכיוון הנכון ע"י דוגמא אישית שלה. ‏היא פוגשת אותן פעם בשבוע ומחדירה להן את האמונה ביכולתן לבחור את אותו נתיב שהיא בחרה, נתיב שיוביל אותו לדרך של השכלה ובגרות חיובית. ‏ציטוט של אמרצ': ‏"בסה"כ אני מוצאת אצלן ‏אוזן I ‏קשבת .הבנות מוכיחות שמבחינה אישית יש בהן פוטנציאל חיובי והן בוחרות להשתלב בפעילויות חברתיות כמו הצופים. מספר הטלפון שלי נמצא אצלן.מילה טובה, דיבור קל ברגעים קשים- בשביל זה אני איתן. המלגה הוענקה על ידי הוענקה על ידי נל/אריה מהולל. 

 המלגאי השישי והאחרון הוא  ‏מישל אליאס חווא בן 14. ‏מעון "הלב הקדוש" ,ברחוב אלנבי בחיפה, הינו מסגרת פנימייתית ליהודים וערבים, מגיל שנה ועד גיל  21, הסובלים ממוגבלות שכלית קשה ,נכים סיעודיים מורכבים קשים לכל חייהם. מעון ‏"הלב הקדוש" נותן שירותים בתחומי: בריאות,חינוך ומשפחה. הצרכים הרבים והמורכבים של הדיירים דורשים רמה גבוהה של מסירות, קבלת השונה, נתינה אין קץ,יצירתיות וגמישות.         ‏מישל, בן 14 ‏, תלמיד בכיתה טי, בביה"ס "כרמל", מתנדב במעון "הלב הקדוש" 3 ‏ימים בשבוע למשך 3 ‏שעות ביום, מזה כשנתיים, מרצונו החופשי וללא אף גוף פורמאלי שמחייב אותו. ‏עיקר עבודתו ההתנדבותית הינה עם הצעירים. הוא מגיע כדי לתת מעצמו ומזמנו במטרה לעזור ולסייע לצוות המעון בתחומים שונים, לשמח את הילדים דרך הפעלות שונות המותאמות לצורכיהם. ‏מישל עושה את עבודתו ההתנדבותית באהבה, והיא ממלאת אותו בסיפוק רב. ‏הילדים אוהבים אותו במיוחד, מחכים ומצפים לבואו. הוא מכיר אחד אחד את כולם, ומרגיש בליבו שכל אחד מהם - כאילו הוא אחיו. ‏ישנם מקרים שהוא יודע שיש צורך בעזרה לילדים בבריכה הטיפולית, אזי הוא מגיע למעון ישר מביה"ס‏', ומצליח בכל זאת לשמור על רמת ציונים גבוהה. ‏‏לשאלתי ,כמה זמן תתמיד בקצב הזה ובמסירות הזאת ?ענה לי מישל בתום ‏לב: "כל החיים". 

המלגה שהוענקה למישל היא לזכרו של הנער מתנדב הכבאות אלעד ריבן ז"ל שנספה בעת שסייע לניסיונות כיבוי השריפה הנוראה בכרמל, אימו צביה העניקה למישל את המלגה. את קרן המלגות להנצחת אלעד ריבן ז"ל יזמה אורנה גן-צבי שהייתה נשיאת האינרוויל באותה תקופה  שהצטרפה לטקס ההענקה.

עם תום טקס חלוקת המלגות שנוהל על ידי חברנו הנמרץ ר/שלום וואנו ביד רמה הודה לו הנשיא המכהן משה גן צבי על הזמן והמרץ שהקדיש בראיונות אישים וביקורי בית אצל מבקשי המלגות השונים ועל הניהול של הטקס השנתי של חלוקת המלגות המסורתית של מועדוננו- מועדון רוטרי חיפה.




----------------------------------------

הכותב והעורך:  ר/יורם קנטר

צילומי תמונות:   ר/יורם נאומן

סיוע בהדפסה: מאיה לבנשטין
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים