נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

10/08/2011 - שאול קרמר

מפגש המועדון  10 באוגוסט 2011- מרצה אורח מר שאול קרמר על "הקשר עם אוכלוסייה מתנדבת"  הנשיא צבי ענר פתח את מפגשנו מספר שש לשנת הרוטרי 2012-2011, וקידם בברכה את אורח הכבוד מר שאול קרמר מנכ"ל עמותת פרויקט "צהלה".
הנשיא צבי ענר פנה אל אח חברנו עמוס לבנשטיין  וחזר והביא את השתתפות כל חברי המועדון בצערו של עמוס ובני משפחתו עלח פטירתה של אימו מרוסיה לבנשטיין שהלכה לעולמה בגיל גבורות של למעלה מ 100 שנה. מרוסיה הייתה אשתו של הנשיא האגדי של מועדוננו ופעיל אקטיבי שנים רבות לושה לבנשטיין ז"ל, ואילו מרוסיה היי,ה ממיסדי אילנשיל פוליו ואיל"ן. 
הטקס הרוטריוני נפתח בברכות הרעות שהובאו ע"י נשיא הכבוד זאב מטר. את פסוק השבוע ששב ותפס את מקומו כראוי וכיאות במסגרת הטקס הרוטריוני של ישיבות המועדון הביא נ"ל אדי חי. אתמול ציין העם היהודי את יום תשעה באב- יום חורבן בתי המקדש הראשון ושני. חורבן הבית השני קרה בגלל שנאת חינם. אני רוצה לקשר בין אהבת-שנאת חינם לבין צדק חברתי.
השבת הקודמת נקראת אצלנו "שבת חזון" על שם ההפטרה בספר ישעיהו פרק א' ~מתחילה בפסוק "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים." במקביל - נוכחנו במוצאי השבת האחרונה בהפגנת המחאה ההמונית בדרישה לצדק חברתי . האם הדרישה היא מציאותית או חזון לעתיד לבוא?  התנ"ך שלנו מלא בשפע חוקים ומצוות על צדק בחרתי. אני מבקש להביא כמה  תזכורות בבספר דברים - החומש שהתחלנו לקרוא בבתי הכנסת בשבת הקודמת בפרק ט"ו   כתוב :" אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך השם בארץ אשר השם אלוהיך נותן לך נחלה לרשתה" ומבהיר החומש ביודעו היטב כי קיומם של העניים משבש את החיים החברתיים והמדיניים. בכדי להבטיח זאת קיים למשל החוק על חלוקת האדמות בין השבטים המתבססת על גודלם הדדי (במדבר כ"ו, נ"ה-נ"ו). כדי להבטיח חלוקה צודקת של המשאבים הכלכליים אמורה להתבצע אחת לחמישים שנה חלוקה מחודשת של הנחלות. ויש עוד הרבה דוגמאות.. בתנ"ך לא מדובר בסתם עזרה לעני, בנדיבות לב. מדובר במחויבות של החברה כולה למי שאין לו. הדבר בולט למשל במצוות המעשר במסגרתה מצווים להפריש מעשר מהיבולים אחת לשלוש שנים, ולהניח את החלק לעני במקום גלוי (בשעריך), כדי שכל אחד יוכל לבוא לקחת ולשבוע. מצווה נוספת היא מצוות "לקט ופאה". ברור כי הנתינה אינה עניין של נדבה או חסד, היא נובעת מהתפיסה כי היבולים בעצם הם חלק מנחלת הכלל - אחת מעשרת הדברות האר הדיבר "אל תחמוד" וההדגשה היא שהרצון להשתלט על רכושו של הזולת מתפתח לתאווה בלתי  מרוסנת המלווה ברמיסה ובהפרה בוטה של חוקי האנושות. ולסיכום התורה כולה מתמצת במשפטו של הלל הזקן "ואהבת לרעך כמוך". אני תקווה שהמאורעות האחרונים בארץ יניעו את מנהיגנו ללכת בדרך הנכונה לטובת כל תושבי הארץ הזאת.

את הברכה הבינלאומית הביא חברנו דב מעיין: במהלך המאה ה17 הפכה שבדיה לאחת המדינות החשובות בזירה המדינית באירופה. ובין השנים 1611 עד 1718 הייתה שבדיה אחת המעצמות החזקות בים הבלטי.שבדיה הייתה מסובכת במלחמה עם פולין, והשקיפה בדאגה על התפתחותה של מלחמה בגרמניה.אי לכך, על מנת לעמוד בתוכניותיו של מלך שבדיה גוסטב אדולף ולשם הבטחת האינטרסים של שבדיה היה צורך בקיום צי מלחמה חזק בים הבלטי. בין השנים 1625 ו1627 טבעו עשר אוניות שבדיות לאחר שעלו על שרטון ליד מפרץ ריגה כתוצאה מסערה, והצי השבדי שנותר נחל מפלה ע"י הצי הפולני בקרב אוליבה. הצי השבדי באותה תקופה כלל אוניות מלחמה קטנות בעלות תותחים קלים ולכן היו חלשים יותר מהצי הפולני. אי לכך, המלך גוסטב אדולף השאפתן הזמין בנייה של סדרת אוניות מלחמה גדולות בעלות יותר מסיפון אחד ובעלות שתי שורות תותחים כבדים. האונייה הראשונה בסדרה ה"ואזה" החלה להבנות במספנה בשטוקהולם ע"י שני אחים ממוצא הולנדי שהיו בעלי המספנה.
תוך שנתיים, באביב 1627 הושלמה בניית גוף האונייה בעלת סיפונים כפולים עם פיתוחי עץ יפים ביותר. בשלב זה האונייה הושקה על מנת לבדוק את יציבותה בים. מבחן היציבות באותם ימים נעשה ע"י הרצה הלוך ושוב של שלושה מלחים מצד אחד של האונייה ומהצד השני, כדי לגרום לאוניה להיטלטל ולצפות כיצד היא חוזרת ומתייצבת במצב זקוף. בזמן המבחן, לאחר שלוש ריצות בלבד, החלה האונייה להיטלטל במידה כה חזקה, שהאדמירל פלמינג אמר לאחר המבחן הקצר: "לו המשיכו לרוץ האונייה הייתה מתהפכת".
לכל האמור לעל הייתה לאונייה בעיית יציבות חמורה, אך כולם התעלמו ממנה היות והמלך לחץ לבנות את הבנייה מהר ככל האפשר. בעשרה באוגוסט בשנת 1628 יצאה ה"ואזה" להפלגת בכורה. האונייה נגררה לאורך החוף לצידו הדרומי של נמל שוטקהולם, מזג האוויר היה נאה, הניפו שלושה מפרשים, והאונייה הפליגה מזרחה. פתחי התותחים הפונים לים, היו פתוחים על מנת לאפשר יריות מטח כבוד. עם היציאה בשטוקהולם אל הים, הופיע לפתח משב רוח חזק, והאונייה נטתה על צידה השמאלי. המפרשים שוחררו ולאט לאט האונייה שבה והתייצבה, זמן קצר לאחר מכן הופיע משב רוח שני והאונייה נטתה על צידה השמאלי דבר שאפשר לחדירת מים לתוך האונייה דרך שורת פתחי התותחים הפעורה. האונייה טבעה במרחק 120 מטר ובעומק של 32 מטר לעיניהם של קהל הצופים הרב, שחזה בהפלגת הבכורה של הואזה. 30 עד 50 מלחים אבדו, והמלך ציווה להכניס את רב החובל לכלא. והואזה נעלמה כלא הייתה. בשנות החמישים של המאה הקודמת נתפסה חכתו של דייג שבדי והעלתה פריט של הואזה. הצוללנים גילו את האונייה על קרקעית הים כשחלק גדול מגופה שלם, במבצע נרחב הועלתה בשנת 1961 הואזה על פני הים והועברה למבדוק מקורה. ב1988 הועברה האונייה למוזיאון שנבנה במיוחד במבדוק הישן של הצי על אי "יורגורדן". המקום הפך לאתר תיירות פופולארי בו מוצגת הואזה כמעט בשלמותה, עם פרטים רבים שנמצאו עליה. עד שנת 2007, ביקרו במקום למעלה מ25 מיליון איש (ביניהם עורך האתר וחברי רוטרי אחרים,ובאמת מראה האונייה המחוטבת על תותחיה -מדהים!). אי לכך, ברצוני לברך בברכה הבינלאומית את מועדון הרטורי של ואזה- שטוקהולם.ׁ ( Stockholm- Vasa Rotary Clubהשייך לאזור 2350). המועדון נוסד בשנת 1973 ומונה 53 חברים הנפגשים כל יום שישי בצהרים במלון "גראנד". התאריך היום הוא 10 באוגוסט, וטביעת הואזה הייתה גם היא ב10 באוגוסט לפני 383 שנה. הרימו כוסית ברכה למועדון ואזה שטוקהולם!

המרצה האורח הוצג ע"י חברתנו אילאיל ענר: המרצה האורח שאול קרמר יליד קריית חיים (1952), נשוי, אב לשני בנים ובת, וסבא לנכד אחד. למד אלקטרוניקה בתיכון מקצועי "שוב" בחיפה. שירת חמש שנים בחיל האוויר במערך הבקרה, ולאחר מכן עבד ברפא"ל בתחום מחקר אלקטרו-מגנטיות ואנטנות. למד מנהל עסקים ושיווק, וניהל עסק עצמאי בתחום אנטנות ותקשורת. פיתח תוכניות ייחודיות לבתי ספר המשלבות יצירה והמחשת הנושא הנלמד. מזה חמש עשרה שנים הוא מתנדב פעיל בפרויקט ידידות "צהלה" ובתשע השנים האחרונות מתפקד כמנכ"ל הפרויקט.

המרצה מר שאול קרמר פתח את הרצאתו בנושא "הקשר עם אוכלוסייה מתנדבת". פרויקט צהלה נוסד ע"י תא"ל רן פקר, שהיה מבכירי הטייסים והמפקדים בחיל האוויר. מטרות פרויקט "צהלה" הן חינוך לערכים, ציונות ואהבת הארץ, טיפוח סובלנות ומעורבות חברתית, חינוך לאזרחות טובה ותרומה למדינה וטיפוח מנהיגות. רויקט "צהלה" מבוסס על חזונו של דוד בן גוריון על עתיד הנוער בישראל:
"היעוד ההיסטורי הגדול של הטיפול בנוער הוא לחנך נוער זה, בין שזה נוער לומד, או נוער עובד, או נוער הרחוב, המופקר לבטלה ולבערות ואולי גם לחיי פשע, ולעשותו מנוף מרכזי לתמורה המוסרית, התרבותית, החברתית, שיש לחולל בישוב מנומר ורב קרעים, על מנת לצרפו ולמזגו ולהפכו לעם. צריך שטובי הנוער שלנו, אנשי המעלה מבחינה מוסרית, חלוצית, ובעלי הכושר האינטלקטואלי הגבוה ביותר, יקדישו כל זמנם, כישרונם וחייהם, לתפקידי בטחון המדינה." בני הנוער כיום בפרט המתבגרים שביניהם אשר יוצאים למפגשים חברתיים ולבילויים, מוצאים את עצמם במציאות שהיא כמו בשדה הקרב. תאונות דרכים קשות, אלימות במועדונים, אלימות מילולית ופיזית על מגרשי הכדורגל, בחופי הים וכדומה.. תנועות הנוער שבעבר אפשרו מפגשים שבועיים, הדרכה והכוונה לפרויקטים לאומיים ולגיבוש חברתי נעלמו מעל המפה. בפרויקט "צהלה" פעילים מתנדבים בוגרים אשר כל אחד מהם מרכז קבוצה של כ-15 חניכים, מתקיימים מפגשים אחת לשבוע בהם המדריך מלווה אותם עד לגיוסם. בנוסף, קיימות פעילויות קבוצתיות נוספות, למשל פרויקט "סובב כינרת" שכלל סיורים בכינרת, דגניה, ומורדות רמת הגולן. החניכים קיבלו משימה לקום מוקדם בבוקר ולפרוץ שביל בסבך השיחים על שפת הכינרת, כאות הזדהות עם כובשי השממה ופורצי הדרך של פעם. פרוייקטים נוספים הינם פרויקט ניקוי החופים המשולב בא"ש לילה, וכן התנדבויות במחנות צה"ל ששם הם מסייעים לפעולות שונות באפסנאות, בנשקייה, ולמרבית הפלא גם כמתנדבים במטבח- מקום שם התגלו כמכיני סלטים מעולים. החניכים הם תושבי עיירות ושכונות שלא פעם מתקשים בהשתלבות בחברה. חלקם מקבל לעיתים פטור משירות בלשכות הגיוס שהם פונים בגיל 16 ללשכות ובסיוע ההדרכה והגיבוש במסגרת הפרויקט ובהמלצת המדריכים, צה"ל חוזר בו ומגייסם לשרות צבאי בו הם חפצים. פרויקט נוסף אחר שהמרצה פעיל בו אישית הוא "בית לילך"- הוסטל לנערות אסופות שהופנו לשם בצו בית המשפט. בביקורו במקום הוא נחשף לאוכלוסייה זו ששבתה את ליבו, ומשמש מאז כמדריך פעיל. הנערות אשר לעיתים בורחות מהמקום ואינן חוזרות ממשיכות לשמור עימו על קשר. גם הן מצטרפות לפעילויות החוץ כמו כל שאר החניכים.
הוא הזמין את אוריאל, צעירה חביבה המשתתפת כחניכה מזה שלוש שנים ועומדת לפני גיוס לצבא, לקחת את המיקרופון והיא סיפרה מידע אישי על החשיבות שהיא מייחסת למפגשים השבועיים לתרומה לקהילה ולאיכות הסביבה בפרוייקטים השונים, ועל השתתפות מעשית במבצעי חלוקת מזון לנזקקים אשר מסופקים ע"י אגודות סעד שונות, כאשר החניכים הם שליחי המצווה המביאים את המזון למשפחות במצוקה.
הנשיא צבי ענר הביע תודה והערכה למרצה, העניק לו את דגלון המועדון ושי אלבום תמונות העיר חיפה ותיק נאה של האגודה לפיתוח תיירות חיפה, בו יוכל לשאת את האלבום לכל מקום.
הנשיא הודיע שהמועדון יוצא לחופשת קיץ ומפגשנו הבא מספר שבע יהיה מפגש עסקי ביום רביעי השביעי לספטמבר. ובהקשת דינג-דונג על פעמון המועדון הסתיימה הישיבה והחופשה החלה.
--------------------

כתב וערך: יורם קנטר

צילומים: יורם נאומן

סיוע בהדפסה: מאיה לבנשטיין
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים