נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

09/09/2009 - הרצאת דר יורם קנטר על הדואר בישראל בתקופה העותומנית

נשיא המועדון לשנת הרוטרי  2009/10 אלברט לינקולן פתח את המפגש וברך את המרצה האורח, חברנו יורם קנטר, ואת האורחות והאורחים הרבים שכיבדו אותנו בנוכחותם. הנשיא ציין את ייחודו של התאריך  של היום, שהוא .09.09.09   ימים יראו אם זהו מספר מבשר מזל או חו"ח  מבשר רעה. נחיה ונראה...

את פסוק השבוע הביא מזכירנו לשעבר יורם נאומן,אשר צטט מדברי שרגא ברוש שנאמרו השבוע "נפילת שער הדולר הוא הלהמן ברודרס" של הכלכלה הישראלת . היום הדולר הולך ונחלש לעומת מה שקרה בחדש ספטמבר 1985 כאשר דווקא השקל נחלש ובנק ישראל קבע שער חדש לשקל = כל 1000 שקל יהיה מהיום  1 ש"ח. בספטמבר 85 הונפק מטבע של שקל חדש שנקרא "ג'וק" ולאחריו  מטבע של שני שקלים, שנקרא"שנקל"   בימים אלה השקל ממשיך להתחזק לעומת הדולר.                     

 אחרי דברי המזכיר לשעבר, הביא את הברכה הבינלאומית חברנו זאב מטר: Rotary Republic of Mauritius - District 9220- Zone 20 - Rotary Club- Port Louis. ההרצאה שלחברנו יורם קנטר היום בנושא הבולאות העלתה בזיכרוני את סדרת הבולים הנדירים אשר הודפסו באי מאוריציוס בשנת 1847 ,-בהם הבול האדום/אורנג' בערך פני אחד והבול הכחול בערך של שני פני אשר עקב טעות דפוס הופיעו בו כיתוב  Post Office במקום Post Paid   . שני בולים נדירים אלה נחשבים ליקרים שבעולם האספנות הבולאית. מכאן שלוחה ברכתי למועדון    Club Port Louis מאזור 9220  ראשון המועדונים באי שהתחיל בפעילותו ב 13  במאי 1964  וקבל את הציארטר  בנובמבר 1964  כאשר באי מאוריציוס 14 מועדונים, המועדון ובו 49  חברים הנפגשים בכל יום רביעי בשעה 12.15  . נשיא המועדון לשנת 2009/10 הוא Ujjval Desai והמזכיר P.Hadley. המועדון מאד פעיל בקהילה ולמען הקהילה. בין תוכניות המועדון כדאי להזכיר הענקת כסאות גלגלים לנכים בשיתוף פעולה עם הרוטרי הבינלאומי כמו איסוף תרומות לאספקת משאבות להזרמת מים נקיים ותמיכה בתלמידי בתי ספר. ומאחר שהברכה היא  למועדון מאוריציוס אני מבקש להזכיר ולזכור את חבר המועדון הנרי ג'פריס, מי שהיה מזכיר הכבוד הראשון של המועדון לשנת הרוטרי 1933-1934 ושירת את המועדון במשך שנתיים. בשנת 1940 עבר ג'פריס להתגורר ביוהנסבורג הצמרף למועדון רוטרי המקומי, ולימים סייע בהקמת מועדון רוטרי מאוריציוס.  אבקש להרים כוסית ברכה למועדון Rotary Club Port Louis וכן לזכרו של חברנו הנרי ג'פריס.

60 שניות במסגרת "חבר מציג חבר" הביאה חברתנו מירה רוזן  דברים על חברנו שלמה מרקל. יליד 1952, סיים את לימודי התיכון בראלי, בטכניון בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים סיים תואר ראשון ושני בהצטיינות, וכן תואר שלישי. כדוקטור למדעים בהנדסת מחשבים בצה"ל שרת כראש מספן ציוד בדרגת תת אלוף בחיל הים. אשתו, אריאלה לבית ליפה, ילידת 1957, התמחתה כמורה למוסיקה בחינוך המיוחד.והיא חברת מלאה ושוות זכויות במועדוננו, וממלאת תפקידים רבים , האחרון- יו"ר אפיק שירותי הקהילה.  לשלמה ואריאל שלושה בנים: גל, העובד כרופא, חן  העובד בהייטק ועמית העומד להתגייס לצה"ל. ולא לשכוח- נכדה חדשה וחמודה  אחת, בת שלושה חודשים... שלמה עוסק בהשקעות ופעילות הי-טק בין-לאומית. פעיל בועדות לאומיות לביטחון, כלכלה וטכנולוגיה, חבר הועד-המנהל של ה"טכניון", הנהלת "ידידי מכון וייצמן", הנהלת מועדון  ה"100", הועד המנהל של ביה"ס "הריאלי" ועוד. חיבר פרסומים רבים במדע, בהנדסה ובניהול, והשתתף בכנסים אסטרטגיים בינלאומיים . מחלק את זמנו בין קליפורניה –ישראל ושאר העולם בתפקידו כסגן נשיא חברת המיליונים העולמית- ברודקום. באיתור הזדמנויות להשקעה ובנושאי רכישות ומיזוגים בתחומי המחקר ...
את ניסיונו וכישוריו בגיוס השקעות ניצל לא פעם להשגת כספים למועדון, במיוחד כספי מצ'ינג לפרויקטים, ושימש עד לאחרונה כיועץ מיוחד לנשיא המועדון. למרות כל ההישגים הבומבסטים- שלמה בחיי היום יום שלו ממלא את סיסמת וצו בוגרי הראלי של "והצנע לכת", חביב הליכות, נעים סבר וחבר אמיתי . מחרה אחריו אריאל אשתו, בנעימות ההליכות ובנועם דרכיה, ובחיוכה המלבב- אכן, אשת חייל מי ימצא...

המרצה האורח היה הפעם חבר מועדוננו ד"ר יורם קנטר, המוכר לחברים ולכן לא הוצג כנהוג לגבי מרצה חוץ. ההרצאה הפעם הייתה בנושא תולדות הדואר בארץ ישראל מ1840 ועד סוף מלחמ"ע ה I .  המרצה, שבין שאר עיסוקיו הרבים ברפואה ומחקר, טיפול בחולים, כתיבת מאמרים ועריכת עיתונות נוספת כעיתון המועדון , ניהול אתרים באינטרנט, וכתיבת ועריכת האתר של מועדוננו, הואו חובב בולים ואוסף בולים נלהב. עיקרי האוסף הם 52 אלבומי בולים של פרחי העולם, בולים בנושא אינסולין וסוכרת, ובולי ארץ ישראל החל מהתקופה של השלטון העותומני , דרך תקופת המנדט הבריטי, ,תקופת הביניים" – 3 החודשים שקדמו ערב הכרזת המדינה והמעבר לבולי מדינת ישראל וכמובן כל בולי ישראל מאז הקמת המדינה  ועד עצם היום הזה. הוא חבר בחברה הפילאטלית האמריקאית, האגודה האמריקאית והאגודה הישראלית לבולאות תמטית ( איסוף בולים לפי נושאים), והאגודה לתולדות הדואר של ארץ ישראל.
בתחילת דבריו התנצל המרצה, על שבגלל תקלות טכניות ואי התאמה בין המחשב הניד (והישן) שלו לכבלי החיבור למקרן במלון, נבצר ממנו להקרין את 92 השקופיות שסרק בעמל רב משכיות החמדה שבין פריטי האוסף שלו, ועליו להסתפק במלל בלבד. (השקופיות תוצגנה בעתיד  בהזדמנות הראשונה).
הדואר העותומני בארץ ישראל:  בשנת 1840 כבשה האימפריה העותומנית את שטחי ארץ ישראל ממוחמד עלי המצרי, באותה תקופה היו בארץ רק 200 אלף תושבים, מהם 700 יהודים בלבד!. לא היה דואר אזרחי, לא היו בתי דואר, רוב האוכלוסייה לא ידע וכתוב, ושירותי העברת מסמכים ומכתבים היה רק בין מוסדות השלטון בין ירושלים ויפו לבירות ודמשק על ידי דואר בלדרים טטרי. סניף דואר עותומני בבירות ראשון נפתח רק ב 1845- אוניה בריטית מלונדון לביירות, שירותי ספנות תורכיים ואחרים אספו את הדואר מבירות לאירופה, וזמן ההגעה של חומר דוארי מירושלים לאירופה היה מעל לחודש ימים.
ב 1846 נחתמו חוזים מקומיים עם  2 סוחרים איטלקים, סנטילי + מיקיארלי להעברת דואר מיפו לירושלים ורמלה. הם ארגנו איסוף ופיזור מכתבים וגלויות, וב 1852-גם בציר  עכו/בירות/חיפה. בשנים הראשונות, עם הופעת הבולים התורכים הראשונים, הם הודבקו רק ביפו, ובין השאר נגזרן לחצאים ולרבעים לפי הסכום שעל הבול.
הסכמי הקפיטולציות- היו הסכמים בין השלטון העותומני למעצמות הזרות, לפיהן ניתנו זכויות לאזרחי מדינות אלו  שהיו נתינים זרים, לקיים עצמאות מסחרית ודתית, ללא תשלום מסים לתורכים, וקבל הגנת הקונסוליות המקומיות, ובין השאר לקיים דואר מהארץ לאירופה וחו"ל, שרות שלא ניתן על ידי התורכים. השירותים הראשונים-על ידי חברות הספנות  שהפעילו אוניות באזור, עד 1865 הדואר של הנתינים הזרים לחו"ל ניתן רק באמצעות השירותים הקונסולרים. ב1865היו רק  10 סוכנויות דואר עותומני בערים ראשיות ושירותי דואר מ1867- קו ירושלים/יפו, קו ירוש'/חברון/עזה וקו טבריה, /נצרת/שפרעם/עכו. עם הקמת ארגון הדואר העולמי 1874- UPU תורכיה מצטרפת.
1880 צפת- אין שירותי דואר זרים, הדואר מגיע אחת לשבוע על ידי דוור רכוב גמל בשבילים ההרריים. לימים, כשמת הגמל – עברו לחמור...
1892  הייתה שנת מפנה –עם פתיחת קו הרכבת יפו/ירושלים.  ההובלה ברכבת הותרה רק לדואר עותומני- לא זר! כמו כן נאסר על האזרחים להוביל דכרי דואר בנסיעה ברכבת. האחים המבורגר- מאיר-חלפן מיפו, הרש- בנקאי בירוש' ניסו להדים שרות עוקף תורכים על ידי איסוף חומר דוארי יהודי בחנויותיהם, ושליחתו ברכבת בסל נצרים ענקי מכוסה בתפוזים.כשניסה מפקח הרכבת התורכי לבדוק את הסל- ניתקל בסרוב כי הוא היה נתין אוסטרי.. – נפתח ברח' היהודים בירוש' סניף של הפאסט תורגמא- המנהל היהודי אליהו הוניג- הכניס לשימוש חותמת חותמת  ירושלם בעברית, בנוסף לאנגלית ולערבית המסורתית.הגלויות בעברית, עם חותמת ירושלם בעברית, עשו רושם רב על יהודי הגולה. כמו כן הציב תיבות, איסוף דואר וארגן חלוקה לבתים במאה שערים. 1900-  כבר היו לתורכים 20 סוכנויות דואר, וס1917 ו 32 סוכניות.30ב  ספטמבר 1914 – סגירת כל סוכ' הדואר ה- צרפתית, אוסטרית, גרמנית, איטלקים ורוסית , והדואר עותומני בלבד.נשאר הארץ ישראל עד הכיבוש הבריטי ב 1918.
 ב 1904 בחיפה חנוכת תחנת והרכבת ופתיחת עבף של קו הרכבת החיג'אזית לעמק, צמח, ולדמשק. הפתיחה ביום ההולדת של השולטן עבדול חמיד הII , כולל הצבת יד זיכרון עבורו. בחותמות על המעטפות צוין באנגלית CAIFFA או HAIFFA .
נסיון לדואר עברי ראשון - בתל-אביב הצעירה לא היו סניפי דואר  תורכי או זרים, אלא תיבות איסוף הדואר הכתומות זהובות של האוסטרים, הכחולות מוזהבות של הגרמנים וכן של התורכים ניצבו זו ליד זו על גבול תל-אביב יפו. קבוצת תלמידים מהגימנסיה הרצליה לקחו יוזמה, והחלו להפעיל חלוקת דואר לבתים , כשהבולים הם בולי קק"ל שהיו אז לצרכים לא דוארים. למעלה משנה, ב 1912/13 הפעילו חלוקת דואר פנימי ובעיקר ברכות לשנה החדשה. אולם משהציבו תיבות דואר כחול-לבן  "עבריות" ליד התיבות ה"חוקיות"-  יצא קצפם של השלטונות העותומנים והם נאלצו לחסל את השרות מיידית תחת איומי קנסות ומאסר, (שזה בבית סוהר תורכי של אז לא היה תענוג גדול עבור תלמידי גימנסיה עבריים...).
TPO -טרבלינג פוסט אופיס – תחנות דואר בקרונות קווי הרכבת. קו יפו/ירוש' Bur Amb , קו דמשק חיפה 1906,ובקו לשכם- 1914 ילום אחד..- אחד הקרונות נשא שקי דואר וישב בו פקיד שקבל מכתבים למשלוח עם חותמת מיוחדת  שציינה  את מקור המשלוח ברכבת.
שרות הדואר הצרפתי: קונסוליות צרפתיות נפתחו ב1842-יפו 1843- ירושלים. בנובמבר 1845- עם פתיחת סניף הדואר  בביירות,  מונה אנטואן לואיס סנטילי כסוכן מטעם סגן הקונסול הצרפתי. נקודת המפנה חלה ביום 20 יולי 1852-  עם עגינת ספינת הקיטור טנקרד של חברת הספנות הצרפתית  "מסג'ר נשיונל" –ביפו. יום עגינתה היה גם יום פתיחת הדואר הצרפתי ביפו- היחיד עם רשיון קפיטולציוני להפעלת.שרותי דואר באותה תקופה לחו"ל.
1857- האחים דמיאני סוכני הקונסול הצרפתי  ארגנו רשת כרכרות-  יפו/רמלהירושלים, פתחו סוכנות דואר צרפתי ב ירוש'.—איסוף דואר, ושליחתו ליפו. הבולים- הודבקו ביפו. הבולים בהם השתמשו- 1857- בולי צרפת רגיל', 1902- בולי Levant . בשנים 1858/79- חותמת הצלב הטמפלרי שהיה סמל ירושלים הצלבנית, מוחתם על הדואר הצרפתי היוצא מירושלים.
1876/97-  הוטבעו על בולי צרפת מספרי זיהוי שציינו את עיר המוצא של המכתב. 3169+5089  = יפו , 5129- פורט סעיד. 1890-נפתח סניף ירוש', וב 1906-נפתח סניף חיפה לדואר הצרפתי. החותמת הטביעה את המילים CAIFFA- SYRIA.
שרות הדואר האוסטרי: חומר הובל תחילה באמצעות משרדי חב' הספנות לויד אוסטריאקו. 1852/54- פתיחת סניפים בירוש'/יפו/חיפה. הופעל שרות כרכרות מיפו לירוש'-12 שעות. בדואר הדיפלומטי הועברו דווחי הקונסול בירוש' לוינה  שהתלונן על השיך של אבו גוש ושני בניו, השודדים את מרכבות הדואר בדרך לירושלים ליד אבו גוש. השלטון בתורכי סרב לספק משמר לכרכרות הדואר האוסטרי. הפתרון – שכירת דוורים גדלי קומה ורחבי גרם,  עם שפם מזרה אימים שהטילו  מורא על כל מי שפגשו בדרך, והפלחים הפשוטים ברחו למראם.. עם שיפור הדרך לירושלים בסוף המאה ה 19 (לרגל ביקור הקיסר הגרמני)  הובל הדואר מיפו לירושלים  רק תוך 7 שעות- כי היה איסור חמור של התורכים להעברתו ברכבת לירושלים.
בהמשך-  תיבות דואר אוסטרי במושבות יהודיות, בית לחם, טבריה,. הבולים בשימוש היו מ 1864-בולי ונציה לומברדיה - בולים אוסטרים שנועדו לשימוש באזורים אלו באיטליה שהיו בכיבוש אוסטרי, ,ומ 1886 – בולי אוסטריה הרגילים של אותה תקופה עם הדפס כסף תורכי- פארה או פיאסטר במקום הסולדי וההלר. מעניין שדוקא בנצרת לא פעלו שרותי הדואר הזרים, אלא העותומנים בלבד.
דואר במושבות היהודיות:  ב1903- נחתם הסכם  בין מנהל הדואר האוסטרי ביפו ונציגי 10המושבות היהודיות, שכלל העברת דואר פנימי- חינם! הדבר לא מנע מהנהלות המושבות למכור בולים מקומיים ולהחתים בחותמות מקומיות דואר זה ולגבות כסף מהתושבים במושבה למרות שהאוסטרים העבירו אותו בין המושבות בחינם...בולים של פתח תקווה 1909- בול מיוחד שלמעשה היווה את הבול העברי הראשון!. והודבק לצד ובנוסף לבול אוסטרי בשליחת דואר לחו"ל.
שרות הדואר הגרמני: אוקטובר 1898- יפו לרגל ביקור הקיסר וילהלם השני ורעייתו, נפתח ביום הביקור סניף דואר גרמני ליד הדואר האוסטרי ביפו. 1 מרץ 1900- סניף ירוש',מנהל הסניף והעובדים בו היו יהודים, והסניף התפרסם בשל יעילותו ואמינותו בהעברת דואר וכספים באמצעות הדואר. בהמשך נפתחו סניפים במושבות הטמפלרים ובראשל"צ. תיבות כחולות תחנות איסוף דואר הגרמני  1905- ראשל"צ ווילהלמה, 1909/10- שרונה  ואמאוס. הבולים - בולי גרמניה עם הדפס רכב, סכומים בפארה ופיאסטר.
דואר איטלקי:  נפתח יחסית מאוחר, רק בתחילת המאה העשרים.1 ביוני 1908- סניף בירוש'. היה  סגור לשנה ב 1911/12 בגלל מצב מלחמה, הבולים היו בולים איטלקים לשימוש בלבנט, והחל מ 1909- בולים עם הדפס רכב "נ'רוסלמו".
 שרות הדואר הרוסי: החב' הרוסית לספנות ומסחר- ROPIT הובילה דברי דואר לרוסיה וממנה בים השחור ומזרח הים התיכון.  פתיחת משרדים ונציגויות מ 1857- יפו עד 1914.בשנת 1859/60-בחיפה שפעלה שנתיים, רק 3 מעטפות שלמות ידועות! ב 1863- קיבלה חב הספנות הרוסית .אישור לתפקד כתואמי שרות הדואר הרוסי., בעקבותיו נפתחו סניפים ב 1868/73 עכו, 1901- ירושלים וב 1908- חיפה מחדש. הבולים- תחילה רוסים רגילים, 1863-בולי רופיט עם הדפס  ערך בכסף תורכי, 1909- הדפסי רכב "יפו" ועל בולים למשלוח מירושלים -"ג'רוזלמו".

הנשיא אלברט לינקולן הודה למרצה,שהצליח למרות העדר השקופיות לרתק את קהל השומעים לנושא מעניין זה – נושא שלרבים היה בלתי מוכר ובלתי ידוע, קשה להאמין שבמהלך כ 170 שנה הפכה ארץ ישראל מארץ שוממת דלת אוכלוסין  (פחות מרבע מיליון ורק 700 יהודים! ), בה היה כמעט בלתי אפשרי לשלוח מכתב מישוב לישוב, לא כל שכן לחו"ל -  למדינה מפותחת עם שירותי דואר וטלפון , אינטרנט ומחשבים הזמינים באופן חופשי  לשבעת מיליוני אזרחיה והיושבים בה. הנשיא העניק  למרצה  תעודת הוקרה ייחודית שעוצבה והוכנה בידי חברנו אריה ברגמן, יושב ראש ועדת התוכניות, המפגש המעניין הסתיים בהקשה על פעמון הנשיאות- בתקווה שהשקופיות היפות תוצגנה במועד מאוחר יותר..
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים