נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

09/03/2016 - הרצאת דר חיים קאופמן על המשחקים האולימפים בברלין בשנת

הנשיאה המכהנת יוכי פלר פתחה את המפגש מס' 30 של המועדון בשנת הרוטרי 2015/16 . היא ברכה את האורחים, במיוחד את המרצה האורח ד"ר חים קופמן ואת כלל החברים הנוכחים.

    חברנו ר/שלום וואנו הביא את פסוק השבוע שהוקדש הפעם לנושא הנתינה: - ‏אסופה גדולה מאד מצאתי בחיפושי אחר הערך: נתינה. עולם ומלואו מדברי חכמים ,פילוסופים, מתרבויות וזמנים שונים, קשה היה לבחור, כי בכל אחת מהאמרות טמון עולם ומלואו של הקשר החשוב ביותר - קשרי אנוש. ‏מה' נתינה?: לתת מעצמנו- בצורה פשוטה, אנושית, לא מתחסדת, רק מתוך תחושה טבעית של טוב לב ורצון טוב. ‏אין אדם שאין לו מה לתת, ורבים הם שזקוקים לעזרה. ‏הנתינה לא חייבת להיות חומרית- חיוך של סימפטיה יכול להציל יום קשה בעבודה. על זה נאמר: החיוך הוא הקו הקצר ביותר ביו שכי בני אדם. ‏אשתף אתכם במספר אמרות שמצאתי בהן ניצוץ מיוחד:

1 ‏. אם לא מחייכים אליך- הייה נדיב, ותן אתה חיוך· אין אדם הזקוק לחיוך ‏יותר מהאדם שאינו מסוגל לחייך  לאחר (הדלאי למה)                                                                                                          2 ‏.  יותר ממה שאנחנו אוהבים אנשים על הטוב אשר עשו לנו, אנו אוהבים ‏אותם על הטוב שאנחנו עשינו להם. (לב טולסטוי.)   3 . טוב לתת כשנשאלים, אך טוב יותר לתת מבלי להישאל- לתת מתוך הבנה. (ג'ו‏בראן חליל ג'ובראן).                                    4 ‏. ידיים המושיטות עזרה קדושות משפתיים הדובבות תפילה. (רוברט אינגרסול).  5 ‏. מה שעשינו למען עצמנו בלבד, מת איתנו, מה שעשינו למען אחרים ‏ולמען העולם , חי לנצח . (אלברט פוך).                                                  6 ‏. צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואןו נרו שלו כנר חברו, ואין איש שאין לו נר, וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות את אור הנר ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר את העולם כולו. ‏(הרב קוק).

   ‏עשו לכם מנהג- להביט כל ערב לפני השינה על היום שחלף ושאלו את עצמכם: מה נתתי היום למישהו אחר? איך זה גרם לי להרגיש? ‏אני בטוח שימים שיש בהם נתינה הם תמיד בהירים וזוהרים יותר.

לאחר ברכות הרעות אותם הקריאה ר/חנה צוריאל, בא תורה של הברכה הבינלאומית הרוטריונית שהובאה על ידי חברנו ר/צבי פרידמן. במלאת 80 שנה לאולימפיאדת ברלין- הברכה מוקדשת היום למועדון רוטרי קלוב הבינלאומי של ברלין (Rotary Club of Berlin International) שהוא מועדון הרוטרי היחיד בברלין המוקדש לקהילייה הבינלאומית. חברים בו 46 רוטריונים המייצגים 14 מדינות שונות, והוא באזור 2640. המפגשים נערכים בשפה האנגלית, מה שמאפשר הן למומחים זרים החיים בברלין והן למבקרים רוטריונים לקחת חלק פעיל בישיבות המועדון. המועדון קיבל את הצ'רטר  בנובמבר 2009 , והמפגשים הם בימי ששי בגלריה/בר מייסטר שולר בפרידריך שטראסה 1056 בברלין. המפגשים נערכים בבוקר ב 0800 למשכימי קום ומוגשת ארוחת בוקר, ובנוסף כל יום ששי שני יש מפגש  של Happy Hour"" בשעה 17:00 אחה"צ  עיקר הפרויקטים במועדון הם בתחום הסיוע למוגבלים ולנכים. הבה נרימה כוסית של ברכה למועדון הרוטרי קלוב ברלין אינטרנשיונל!

קבלת חברה חדשה למועדון- רונית רזניק:

גזבר הכבוד ר/שחר שבו הציג את החברה החדשה שהוא הספוסר שלה עו"ד רונית רזניק. לרונית תואר ראשון במישור המשפטי ותואר שני בלימודי מקרקעין  מהטכניון. שדתה בצבא באגף המחקר במודיעין. עבדה מספר שנים במשרד עו"ד גדול בתחום המקרקעין והנדל"ן, ולאחרונה פתחה משרד עצמאי משלה נ+3 , לבעל מהנדס בטכניון.הנשיאה המכהנת יוכי פלר הצמידה לה את סיכת הרוטרי, העניקה לה את חבילת ההסברים והמדריכים על תנועת הרוטרי, וכולנו מאחלים לה הצלחה.

                              *     *     *    *     *

   את המרצה האורח הציג ר/ערן דובובי: המרצה מוכר לו אישית מתקופות בהן היה פעיל במחנך ומורה ספורט בליאו בק . ד"ר קאופמן עשה את תואר הב.א. באוניברסיטת חיפה בנושאי מקרא, היסטוריה של עם-ישראל. ב 1975 סיים לימודיו לתעודת הוראה וב 1979 השלים לתואר מ.א. באוניברסיטת חיפה: היסטוריה של עם ישראל.  ב 1993 סיים וקיבל את הדוקטורט באוניברסיטת חיפה: היסטוריה של עם ישראל (העת החדשה(. שימש כמרצה במכללת מכון וינגייט בין 1994-2003, בתחום תולדות הספורט וידע העם ותרבות ישראל. בין 2001-1997 היה מנהל המכינה הקדם-אקדמית ובין 2002-1998 כיהן בתפקיד ראש המרכז לחינוך הגופני והספורט בישראל. במסגרת פעילותיו במכללת מכון וינגיט העביר קורסים בנושאים רבים, ביניהם בנושאי התפתחותו של הספורט הארצישראלי לפני הקמת המדינה, התפתחות ההיסטורית של תרבות הגוף והמשחקים האולימפיים, היבטים מסורתיים ומודרניים של חגי ישראל, היהדות בין פלורליזם לנורמטיביות, תולדות התרבות הגופנית בעם ישראל ובעמים, התהליכים המרכזיים בהיסטוריה של עם ישראל במאה ה-20, ההתפתחות ההיסטורית של המשחקים האולימפיים, היסטוריה של הספורט וידע העם ותרבות ישראל.  פרסם וערך כשבעה ספרים, ומספר רב של מאמרים בכתבי עת וקבצים מדעיים.

        המרצה פתח בדבריו והזכיר לכולנו שהשנה מלאו 8 שנים לאולימפיאדת ברלין.התנועה האולימפית הוקמה ב 1894 בצרפת ע"י הברון קוברמן, ושקפה בתחילה השקפת עולם- אולימפיזם. המשחקים האולימפים הראשונים בעת החדשה היו ב 1896 . טבעות הדגל האולימפי מסמלות את שילוב כל צבעי דגלי העולם. עולה השאלה למה הנאצים ארגנו משחקים אולימפים הסותרים את השקפת עולמם, ולמה אף מדינה לא החרימה את המשחקים  בארגונם של הנאצים על אדמת גרמניה הנאצית?המשחקים שהיו צריכים להתקיים ב 1931  התקיימו רק ב 1936 כשהנאצים הגיעו מקנה שרצוי להם שיבואו עיתונאים מכל רחבי העולם וידווחו על "גרמניה האחרת". כמו כן הם רצו להפגין את "עליונות הגזע" הלבן ואכן הם הוכיחו עליונות מוחלטת אולימפית בתחרויות למרות האפיזודות פה ושם של ניצחונות הספורטאים השחורים. באותה תקופה שמרלינג הגרמני הלבן ניצח את אלוף העולם השחור באיגרוף ג'ו לואיס. קיום האולימפיאדה בברלין איפשר להם מימד טכסי פולחני גדול שהיה אהוד על הנאצים שאהבו טכסים גדולים ומרובי משתתפים.

למה לא הוחרמו המשחקים? רוסיה לא השתתפה משום שהייתה מחוץ לתנועה האולימפית, ועמדה בראש תחרויות ספורט הפועלים. המדינה השניה האירופית שלא השתתפה הייתה ספרד כח התחוללה בה באותה עת מלחמת אזרחים. באותה תקופה הייתה פשיזציה של אירופה עם עלית הפשיזם בעיקר באיטליה וכן בצרפת פורטוגל ורומניה. לא היה ייצוג אולימפי למדינות אפריקה ואסיה, כך שהמשתפות היו מדינות אירופה ואמריקה.  העמדה האמריקאית נבעה בין השאר מכך שהרבה אמריקאים ראו בגרמניה  מדינה הבולמת את הקומוניזם. הייתה עדיין אפליה קשה כנגד כושים אך האמריקאים דרשו לאפשר לספורטאים השחורים וכן לספורטאים יהודים להשתתף .

 הגרמנים ערכו "מחנה אימונים" כביכול ל21 ספורטאים יהודים ממוצא גרמני, אך לדבריהם אף ספורטאי יהודי גרמני "לא נמצא מתאים" לרמה האולימפית. כן השתתפו 3 ספורטאיות מפורסמות, בינהן רודי ואל בנבחרת ההוקי, הלנה מאייר שהייתה סייפת מצטיינת טקיבלה מדלית כסף, וכן גרטל ברגמן שקפצה לגובה.                                                                                                                                   ג'סי אוואנס השחור היה גיבור משחקי ברלין 1936 , שבהם זכה בארבע מדליות זהב: ריצת 100 מ' (10.3 ש'), ריצת 200 מ' (20.7 ש'), קפיצה לרוחק (8.06 מ') והיה גם הרץ הפותח של רביעיית ארה"ב שניצחה בשליחים 4X100 מ' (39.8 ש'). הסיפור על היטלר שסירב ללחוץ את ידו הפך לאחד מהסיפורים המפורסמים של משחקים אלה אך הוא מוטעה ביסודו.

ביום הראשון לתחרויות האתלטיקה התקיימו ארבעה מקצועות גמר: הדיפת כדור ברזל לגברים, ריצת 10,000 מטר לגברים, הטלת כידון לנשים וקפיצה לגובה גברים. היטלר  הזמין לתאו באצטדיון את  המדליסטים בשלושת המקצועות הראשונים. אלה היו: כדור ברזל: הנס וולקה (גרמניה), סולו ברלונד (פינלנד) גרהרד שטוק (גרמניה); 10,000 – אילמארי סלמינן, ארבו אסקולה, וולמארי איזו-הולו (כולם מפינלנד); כידון נשים: טילי פליישר (גרמניה), לואיז קרוגר (גרמניה), מריה קואסנייבסקה (פולין). הקפיצה לגובה לגברים נגמרה יותר מאוחר והערב החשיך. היטלר עזב את האצטדיון לפני שהסתיימה התחרות. אפשר לפרש את עזיבתו בשתי צורות: או שהשעה הייתה מאוחרת והיו לו תכניות אחרות; או שנראה היה כי במקומות הראשונים עומדים לסיים שני נציגים שחורים של ארה"ב: קורנליוס ג'ונסון ודיויד אולבריטון (שזכו בשני המקומות הראשונים) והיטלר לא רצה ללחוץ את ידיהם ולהצטלם איתם.

האמת היא שהרוזן באיה לאטור, נשיא הוועד האולימפי הודיע להיטלר כי הוא רק אורח כבוד במשחקים ולפיכך עליו לברך את כולם או לא לברך כלל מנצחים. בעקבות זאת היטלר לא זימן אליו יותר ספורטאים באופן פומבי לתאו. ג'סי אוואנס ניצח למחרת היום (3 באוגוסט) בריצת 100 מ' ומכיוון שהיה הראשון מבין רבים אחרים שלא "זכו" לברכתו של היטלר הדבר נתפס בהמשך כרצונו של היטלר להעליב את הרץ השחור.

 ראוי לציין עם זאת כי אחרי הישגיו בברלין נערכו לכבודו של אוונס מצעדי ניצחון בניו יורק ובקליבלנד אך הוא לא זכה להיות מוזמן לבית הלבן ונשיא ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, אף לא שלח לו אגרת ברכה. אוואנס אפילו לא זכה בעיטור השנתי המוענק לספורטאי החובב הטוב בארה"ב. בשנת 1935, השנה בה שבר מספר שיאי עולם

 

למה לא השתתפו ספורטאי ארץ ישראל באולימפיאדת ברלין? ב - 1936 התקיימו המשחקים האולימפיים בברלין וארץ ישראל הוזמנה להשתתף במשחקים. ההזמנה העמידה את הוועד האולימפי הארץ-ישראלי בפני דילמה. היענות לה הייתה עשויה לפגוע במאמצים הבינלאומיים להחרמת המשחקים ואי הענות לה הייתה עלולה לפגוע בספורטאים היהודים בגרמניה. בסופו של דבר החליט הוועד שלא להשתתף במשחקים. קולונל קיש נשיא הוועד נימק זאת בתירוץ "דיפלומטי" שעל פיו אין ספורטאים מתאימים לאירוע. עמדה זו לא הייתה מקובלת על יוסף יקותיאלי מראשי מכבי והוגה רעיון המכבייה, שטען שהסירוב היה צריך להיות נחרץ יותר וצריך להגיד בפירוש כי הסירוב נובע מיחס הממשלה הנאצית כלפי היהודים. מכבי העולמי נקט עמדה חד משמעית יותר וקרא ליהודים להימנע מלהתחרות במשחקים – אך עמדה זו לא זכתה להיענות סוחפת ויהודים רבים נטלו חלק במשחקים. הספורטאים היהודים (או לפחות יהודים למחצה) שזכו במדליות במשחקי הקיץ והחורף של 1936 היו:

סמואל בטלר, ארה"ב, כדורסל, זהב. גיאורגי ברודי, הונגריה, כדור מים, זהב. מיקלוש סרקני, הונגריה, כדורמים, זהב, קרולי קרפטי, הונגריה, האבקות חופשית, זהב. אנדרה קובוס, הונגריה, סיוף בחרב, זהב הן בתחרות האישית וזהב בתחרות הקבוצתית.

 

הסרט אולימפיה של הבמאית הנאצית לוני רייפנשטאל כלל צילומים פורצי דרך בעולם צילומי ספורט בפעולה. היא תעדה את המשחקים במלוא הדרם, את הדלקת הלפיד האולימפי ואת הטכסים ההמוניים .

האירוע הפך להצלחה  של הפרופגנדה הנאצית. 4066 ספורטאים השתתפו, מתוך 49 מדינות, 328 היו נשים. האירוע העניק לגיטמיזציה ל"גרמניה החדשה" , על הסדר והארגון המושלם. גרמניה זכתה ב 89 מדליות מהן 33 זהב, לעומת ארה"ב שזכתה רק ב 56 מדליות מהן 24 זהב, ועליונות גרמניה בספורט ושל הגזע הלבן הודגמה לעיני העולם כולו.

 

  הנשיאה יוכי פלר הודתה למרצה על ההרצאה ועל שפתח לנו צוהר לעולם שהיה ונעלם, והעיקה לו בתודה את דגלון  המועדון ותעודת הוקרה על הרצאתו המאלפת.

 

------------------------------------------

 

כתב וערך: ר/ד"ר יורם קנטר

צילומים:   ר/יורם נאומן
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים