נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

09/02/2011 - הרצאת ד"ר ברוך חזן על הספורט כמכשיר תעמולה

כתב וערך : יורם קנטר
צילומים: יורם נאומן

הנשיא המכהן דני פסלר ששב אלינו לאחר ניתוח מוצלח בצאוורו, פתח את הישיבה, וברך את המרצה כן ברך את האורח כבוד הרב קפלן, רבה של בת גלים והמרכז הרפואי רמב"ם,  ואת נשות החברים: קוטי ברגמן, שולמית קנטר ונחמה וואנו- שתי האחרונות  נכחו בהרצאות  המרצה באוניברסיטת חיפה בשנה החולפת.

הנשיא ברך את אלחנן גרינברג על פעילותו בקליטת עליה,  והשגת עזרה וסיוע לאולפן עציון לעולים צעירים עד 35. אלחנן הודה לחברים שסייעו לאחרונה והביאו בין השאר לתרומת מכונת תפירה, טלויזיה וכן 25 כרטיסים לתזמורת הסימפונית. כה לחי !

את פסוק השבוע הביא נפתלי ויטמן: פסוק השבוע מתייחס לפרשת השבוע- פרשת תרומה  בספר שמות.

הפסוק הראשון בפרק כ"ה : "וידבר יהוה אל משה לאמר: דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי". התרומה מיועדת לבנית בית המקדש.

היופי שבפסוק זה טמון במלים "ידבנו לבו", אין כאן חובה או כפיה -כל אחד לפי יכולתו ורצון לבו.

מדובר לא רק בתרומה חומרית אלא גם בתרומה של כשרון, מרץ וזמן לטובת הפרויקט. אי אפשר לקיים חברה רק על בסיס של מערכת חוקים מחייבים ואנו זקוקים גם לרוח ההתנדבות. הנתינה הינה גורם חשוב לקידומה של האנושות, ומעבר לתועלת של מקבל התרומה היא תורמת

רבות גם לנותן. ומה מתאים יותר לעקרונות הרוטרי ?!

ואסיים בקטע משירו של בועז שרבעי "לתת":

         לתת את הנשמה ואת הלב לתת

         לתת כשאתה אוהב

         ואיך מוצאים את ההבדל

         שביו לקחת ולקבל

         עוד תלמד לתת לתת ...

 

 כבוד הרב קפלן העיר בהמשך שבפרשת השבוע יש לשים לב לפסוק נוסף-
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה", -לא יתנו לי אלא יקחו.


את ברכות הרעות הביאה מרים שזיפי, ואילו את הברכה הבינלאומית הביאה אריאל מרקל,

שהפכה אמש לסבתא בריבוע עם הולד הנכד השני במז"ט.

הברכה הבינלאומית שלוחה היום למועדון רוטרי פאארל שבדרום אפריקה

לפני  21 שנה, בדיוק ב 10 לפברואר, הודיע נשיא דרום אפריקה דה-קלרק כי למחרת, בתאריך  11 פברואר  1990 ישוחרר נלסון מנדלה מבית האסורים, לאחר שריצה 27  שנם בכלא השמור ביותר. ואכן ביום זה, שוחרר נלסון מנדלה, שאמר "צעדנו לעבר החופש הוא בלתי הפיך", ויצא לחופשי מבית הכלא "ויקטור-ווסטאר" שבעיר פאארל.

העיר פארל שוכנת בעמק פארל, ונקראת על שם צוק הגרניט השני בגדלו בעולם שגובל עם העמק. מקור השם פאארל הוא  פרל =פנינה בהולנדית, כמראה צוק הגרניט לאחר הגשם.

לאחר שנפתחו שערי הכלא,הוא נסע מרחק כ 57- ק"מ לעיר המרכזית קיפטאון ובכך החלה למעשה התקופה החדשה בדרום אפריקה, תקופה ללא שלטון האפרטהייד.

ברצוני לברך היום את מועדון "רוטרי פאאלר" שמoפרו 17500 , באזור  9350 "קייפטאון ." המועדון הוקם 27.6.  ב  1940 ויש בו   42 חברים .

המועדון מתכנס בימי שלישי בשעה 12:30 בצהרים במרכז הספורט לילדים בפאארל.

המועדון פעיל ב 4 תחומים:
א. פרויקט תזונה לילדים בסיכון, אשר במסגרתו מטופלים 2868 ילדים. .
ב. סיוע ב"תרפיה באמצעות רכיבה על סוסים" לילדים עם מוגבלויות. .
ג. תמיכה בילדים בעלי חסרים תזונתיים וחברתיים..
ד . עזרה למובטלים נזקקים בקהילה .

נרים כוס ברכה למועדון רוטרי פאארל שבדרום אפריקה -  Paarl rotary  Club S.A
את המרצה האורח ד"ר ברוך חזן, הציג היו"ר הנמרץ ש/ל ועדת התכניות שלנו- שלום וואנו. שלום פגש את ברוך חזן עוד בצעירותו, עת היה שוער מחליף במכבי יפו, ושלום היה שחקן צעיר בקבוצה.

 ד"ר ברור חזן הוא יליד בולגריה. את הדוקטורט בסובייטולוגיה עשה באוניברסיטת סירקיוז בארה"ב, ולאחר מכן ,כיהן כמרצה באותה אוניברסיטה. בשנת 1976 , בהיותו בן 34 , היה ד"ר חזן, בשנת שבתון, וחיפש לעצמו תעסוקה. הוא פנה למספר  מקומות,  ולפתע הוזמן  לראיון עבודה בוינה. כשהגיע הסתבר לו שהמעסיקה היא השגרירות האמריקאית בוינה ., שהציעה לו עבודה זמנית, וכך הוא מצא את עצמו, כעובד זמני בשירות אחד מתת הארגונים של ה- CIA , "זמניות" שנמשכה לאורך 31 שנה עד לפרישתו כגמלאי של ה CIA בשנת 2007. כשבמקביל הוא מכהן כמרצה באוניברסיטה האמריקאית בווינה.

כיום, ד"ר ברוך חזן הינו מרצה בחוגים לתקשורת באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב, בנושא: תעמולה בינלאומית,  קורס הזוכה לביקוש רב אצל הסטודנטים תואר שני ושלישי. ד"ר חזן נשוי לאלן, אב לשלוש בנות וסב ל- 7 נכדים. נושא הרצאתו היום הוא הספורט כמכשיר תעמולה

המרצה פתח ואמר שנושא התעמולה (בישראל  מזוהה כ"הסברה"), אינו  נושא חדש. כבר משה רבנו בבואו לפני פרעה , בלוית אחיו אהרן "שהיה לו לפה" (משה היה כבד פה) ערך מסע הסברה תעמולתי לפני פרעה על מצב היהודים במצרים, וכך נולד התועמלן הראשון בהיסטוריה.בימי הביניים, ב 1662, שלח האפיפיור גריגוריוס ה 15 שליחי הסברה ותעמולה  שיסבירו את העמדה הקתולית בקרב הפרוטסטנטים בעולם.

תעמולה אימפרקנטיבית-תעמולה המנסה לפתח יחס חיובי, הערכה והערצה למקור התעמולה. על מנת שתעמולה אופרטיבית פוליטית  תעבוד- יש לעודד הערכה וחיבה למקור  התעמולה.

המכשירים לשרות התעמולה- ציור, מוזיקה, בלט, וספורט. בכוחו וביכולתו של הספורט לעורר רגשות קיצוניים. על ידי ניווט רגשות אלה לכיוון הערצת המדינה, המסוגלת לייצר ספורטאי צמרת, עשוי להפוך לנשק תעמולה יעיל, המשפיע יותר משעושים זאת אמצעי התעמולה הקונבנציונליים.

 היקף הקהל, מעורבותו, ההזדהות הטוטאלית עם אחד הצדדים ("אנחנו" מול ההם) או עם הספורטאי עצמו והתשובה המיידית עם תום המשחק (מי ניצח ומי הפסיד) - הם אותם המאפיינים ההופכים את הספורט למכשיר תעמולה כה חשוב. אם ניקח כדוגמה את הסופרבול האמריקאי האחרון שצפו בו למעלה מ 110 מיליון צופים !, נבין את היקף החשיפה האפשרי לתעמולה.

העיקר בכל התהליך היא הניצחון. אין לספורט שום ערך כמכשיר תעמולתי, אלא אם עוסקים  בספורט מנצח. ערכו התעמולתי של הספורט הוא בניצחון, כיוון שהמסר פשוט וברור: כל מערכות המשטר קשורות זו לזו ועל כן מדינה שיש לה  מערכת ספורט מנצחת ועדיפה על זו של מדינות אחרות - מפגינה עליונות גם בשאר המערכות החברתיות והפוליטיות שלה (כגון מדע, חינוך, אומנות, ואפילו צבא). הניצחון במגרש הספורט הוא המסר, ש "אנחנו טובים מכם לא רק  במגרש אלא בכל , משום שהמשטר שלנו טוב יותר".

ברית המועצות, יחד עם שאר המדינות הקומוניסטיות, היו הראשונות לתפוס את חשיבותו העצומה של הניצחון בספורט,  כמכשיר תעמולה המפגין את עליונות המשטר. בברה"מ, גרמניה המזרחית, סין קוריאה וקובה הקימו מערכות חינוך נוקשות של ילדים וילדות מגיל צעיר שהוכשרו והתאמנו על מנת שיגיעו להישגים- נאדיה קומנצ'י הרומנייה היא דוגמה לכך.

בחיפוש הדרכים להגיע לניצחון בכל מחיר הוקמו מכונים שלמים בהם שקדו המדענים על פיתוח סמים וזריקות מרץ אשר נועדו לפתח שרירים ולחזק את הכוחות המנטליים. בכך ניסו למעשה המשטרים הטוטליטריים להפגין כי הסיסמה האולימפית ("מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר") מתייחסת גם למשטרן. ניצחונות הספורטאים שלהם הוכיחו שהמשטר עצמו חזק יותר, טוב יותר, ויעיל יותר. ובכך היה ערכו הגדול של הספורט כמכשיר תעמולה.

עם תחילת  הבדיקות לסמים שהיו בתחילה בדיקות שתן , הומצאו כל מיני שיטות להונאה  ולזיופים במתן הדגימות, תופעה שלאחרונה  אינה ברת ביצוע חי נלקחות גם דגימות דם ורוק, ומיכשור  הבדיקה  הינו מתקדם ויכול לזהות מרכיבים וסוגי ממריצים רבים מבעבר.

זאטופק, שכונה ה"קטר הצ'כי", השיג שתי מדליות זהב בריצות למרחקים ארוכים באולימפיאדת הלסינקי, מעולם לא רץ מרתון.  והנה הגיעה הוראה של הפוליטביורו שחובה עליו להשתתף במירוץ זה ושחובה עליו לנצח (וכך היה בסופו של דבר)ׂ.

המאבקים להשיג את הזכויות למשחקים בינלאומיים, אולימפיאדות ואליפויות עולמיות שונות הנם עד היום קשים ומרים. בכך נחשפת הארץ המארחת כעליונה ויש לה יכולת טובה יותר להפצת המסרים התעמולתיים. אולימפיאדת ביג'ין האחרונה היא דוגמא מצוינת לכך.

אם ברה"מ הייתה הראשונה אשר הבינה את חשיבות הניצחון, הרי שגרמניה הנאצית הייתה זו אשר הבינה את חשיבותו העליונה של אירוע ספורט גדול כמכשיר תעמולה (במקרה שלה - נסיון להוכחת עליונות  הגזע הארי ומעלותיו של המשטר). מבחינה זו אירוח המשחקים האולימפיים בשנת 1936 הפך לנכס תעמולתי שלא יסולא בפז. נותרה רק בעיה אחת - הספורטאים היהודים והשחורים  שניצחונותיהם המצופים היו פוגעים קשות בתורת עליונות הגזע הארי. המשטר הנאצי עשה הכל בתקופת המשחקים  להראות שאין אנטישמיות בגרמניה.סולקו השלטים  כנגד היהודים מהחנויות בתקופת המשחקים ולעיתונים נאמר להימנע מפרסום חומר אנטישמי. סילוק הספורטאים היהודים, לעומת זאת, אשר החל שנים לפני תחילת המשחקים בסילוקם ממועדוני הספורט וביטול כל אפשרות להתאמן בצורה נאותה, היווה בעיה מורכבת יותר.

חלקם של הספורטאים היגרו מגרמניה, ואחרים סולקו מהנבחרת. ניסיונות נעשו "לרמוז" למדינות המשתתפות להימנע ככל האפשר מהכללת יהודים במשלחותיהן. כמה ספורטאים יהודים אמריקנים החרימו מצידם את המשחקים וסרבו להצטרף למשלחת האמריקנית. גרמניה דאגה ל"ייצוג יהודי סמלי" בקרב ספורטאיה, וזאת כדי לנטרל את הביקורת על סילוק הספורטאים היהודים. הם שיכנעו את הסייפת הלנה מאייר, שהייתה יהודיה למחצה, ולהשתתף במשחקים כנציגתם. מאייר זכתה במדליית הכסף. מעל לדוכן המנצחים, כמו כל הספורטאים הגרמנים, היא הצדיעה במועל יד.

הנאצים זכו להישג תעמולתי גדול: 49 מדינות השתתפו במשחקים - יותר מאשר בכל אולימפיאדה אחרת עד אז. 348 ספורטאים - ובהם חצי יהודיה אחת - יצגו את גרמניה, אשר זכתה במקום הראשון בדירוג המדליות. יתרה מזה, גרמניה אף הצליחה לרמות את העולם: הניו יורק טיימס בירך על "שובה של גרמניה אל חיק אומות העולם", ועיתונים אמריקנים אחרים אף ראו במשחקים זיק של תיקווה לגבי העתיד.

 על מנת להעביר את המסר למה שיותר צופים, הפעיל (כבר אז) היטלר שידורי טלוויזיה ששודרו במקומות ציבוריים (עוד לא היו טלביזיות בבתים) וזאת בנוסף ליומני קולנוע  רבים.

 מעל לכל זה - השם הבולט בזיכרון כאשר מדברים על אולימפיאדת ברלין, הוא ג'סי אוונס. האתלט האמריקני השחור שזכה בארבע מדליות זהב - בריצות 100 ו-200 מטר, קפיצה לרוחק ומרוץ שליחים (4X 100 מ') - וגרם להיטלר לעזוב בכעס את האצטדיון. מה שהיטלר כן הנהיג זה נושא המרוץ הלפיד האולימפי, שמתקיים מאז לפני כל אוליפיאדה. אנטישמים היו גם במשלחת האמריקנית, ובראשם ראש המשלחת ברונדייג', לימים נשיא הוועד האולימפי הבינלאומי (אשר גם התעקש על המשך משחקי מינכן 1972 על אף טבח הספורטאים הישראלים). שעות לפני ריצת הגמר במרוץ שליחים, שבה ברור היה לכל כי הנבחרת האמריקנית צריכה רק לעלות על המסלול כדי לנצח - הוא שיכנע את המאמן להוציא מהנבחרת את שני היהודים שבה, כדי לא להביך את הפיהרר בכך שיראה במו עיניו איך יהודים מנצחים את הנאצים. חברנו שחר שבו הודה למרצה הן על תוכן ההרצאה המאלפת והן על יכולתו לעמוד ולרתק את קהל המאזינים. נשיא המועדון דני פסלר העניק בתודה למרצה את דגלון המועדון כמזכרת, וכן את ספר רחובות חיפה שיסייע לו להכיר ולהתמצא בנבכי הסמטאות בשונות. עם הקשת הגונג המסורתית - הסתיים המפגש המעניין.

המרצה פתח ואמר שנושא התעמולה (בישראל  מזוהה כ"הסברה"), אינו  נושא חדש. כבר משה רבנו בבואו לפני פרעה , בלוית אחיו אהרן "שהיה לו לפה" (משה היה כבד פה) ערך מסע הסברה תעמולתי לפני פרעה על מצב היהודים במצרים, וכך נולד התועמלן הראשון בהיסטוריה.
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים