הצגת המרצה על ידי גדי כהן: פרופ' אהרון צ'חנובר נולד 1947, בישראל, למד ביה'ס חוגים, גמר באוניברסיטה העברית בירושלים, בשנת 1971 כמוסמך למדעי הטבע, ובשנת 1973 קבל תואר דוקטור לרפואה. משנת 73 עד 76 שרת כרופא צבאי בחיל הים במלחמת יום כיפור, וביחידת המחקר והפיתוח של חיל הרפואה. לאחר השרות הצטרף למח' הביוכימית של הטכניון, וקבל תואר דר' למדעים בהנחיתו של פרו'פ הרשקו אברהם, אשר יותר מעשרים שנה מאוחרות, יחד איתו ועם דר' אירווין רוז מפלדלפיה ובעקבות מחקרם המשותף, קבלו את פרס נובל לכימיה לשנת 2004. על מחקריו עוד נשמע, אך פרט מסוים יש לומר שלמחקריו יש השלכות מרחיקות לכת בהבנת מחלת הסרטן ובפיתוח שיטות חדשות לריפוי. בשנת 1987 מונה לפרופסור חבר, וב-1992 מונה לפרו'פ מן המניין. היה מנהל מכון רפפורט למחקר, ובשנת 2002 מונה לפרו'פ מחקר. פרו'פ צ'חנובר הוא חתן פרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת 2003 , פרס אשר לדבריו גאה בו יותר מפרס נובל. פרו'פ צ'חנובר מחזיק בפרסים ובאותות הוקרה, ד'ר לשם כבוד ועוד, התחלתי לספור אותם מכל הפירסומים אבל לאחר מספר רב של פרסים לא המשכתי, תאמינו לי הם רבים, פרס מיוחד הוא פרס לסקר, השני בחשיבותו לאחר פרס נובל. פירסם יותר מ-140 מאמרים מקוריים, ערך שני ספרים ועוד ידו נטויה. פרו'פ צ'חנובר מטיף נלהב לחינוך, כערך לאומי, וכמרכיב בחוסן הלאומי הפנימי שלנו.
לשאלת עיתונאית ששאלה " על מה אתה מצטער" ענה פרו'פ צ'חנובר – שלא אחיה במאה ה-22 , אני סקרן לדעת איך יורכבו התרופות של העתיד, איפוא פיקששתי את הנבואה שלי, אני מאמין שבגיל 80 אחזה בחלק מהמהפכה. פרו'פ צ'חנובר נשוי למנוחה, רופאה ומנהלת מח' גריאטריה בבי"ח כרמל, וחובבת בעלי חיים, ולהם בן אחד, יצחק. פרו'פ צחנובר הוא מרצה מבוקש מאד בעולם, ואני שמח שהוא נענה לבקשתינו ומופיע היום במועדון. פרו'פ אהרון צ'חנובר המועדון לרשותך.
ההרצאה כללה שני חלקים: האחד – נושא ישראלי שהוא משנתו החינוכית, והשני – נושא אוניברסאלי, בו הסביר מה בצעו הזוכים בפרס, ומדוע קיבלו את הנובל.
לדבריו, הקהל הרחב מתעניין בדרך כלל מה הזוכים יעשו עם הכסף... משנתו החינוכית: לדעתו בעיית החינוך מורכבת מאוד. בדרך כלל מזכירים את הקיצוצים בתקציב, את האלימות בבתי הספר, ועוד. אך יש להבין את שורשי המחלה. לטענתו, לחינוך החשיבות הרבה ביותר, מאחר וחינוך מביא בריאות, שכן אוכלוסיה מחונכת הרבה יותר בריאה. כמו כן, אוכלוסיה מחונכת הרבה יותר תדאג לביטחון. לחינוך ישנם רבדים באספקטים שונים, כגון : היסטוריים, ארכיאולוגיים ועוד.
במהלך 15-20 השנה האחרונות, הממשלה הסירה מעצמה את הדאגה לנושא החינוך. זה כביכול אינו מורגש, כמו לחץ דם ש"קצת" עולה. לפוליטיקאים אין ראייה ארוכת טווח.
מערכות החינוך הינן לאורך זמן – בית ספר יסודי, תיכון, אוניברסיטה. מה שנעשה היום – התוצאות תהיינה ניכרות בעוד שנים. פרופ' צ'חנובר סיפר ששוחח לפני מספר שנים עם מדען יהודי שוודי, ניצול שואה, בנושא מספרם של מדענים יהודים שזכו בפרסי נובל, והתברר שמספרם גדול יחסית, רבע מהזוכים, אם כי אוכלוסיית היהודים בעולם מונה רק 15 מיליון, שהוא אחוז קטן מאוכלוסיית העולם. מחצית מהיהודים בעולם חיים במדינת ישראל. לטענתו, המדינה "קלקלה" את היהודים שחיו בגולה, וזאת מאחר וליהודי הגולה הייתה רק הלמדנות. היהודים שם עסקו בראש שלהם, אותו יכלו לקחת עמם ממקום אחד למשנהו. (מוזכר בספר "רקווים גרמני" מאת עמוס אילון). מדובר היה הן בלמדנות חילונית, והן בלמדנות תיאולוגית. הלמדנות הפכה אצלם לאתוס.
עם קום המדינה, היהודים בארץ החלו לשבת על זרי הדפנה, והפכו להיות כאחד העמים. בתחילת הדרך, המנהיגים התנהגו באופן אירופאי. בן גוריון היה בעל הערכה עצומה לידע ולאינטלקטואליה. לדוגמא, הוא נכח בפתיחת הפקולטה לכימיה בקמפוס הטכניון בנוה שאנן.
היום אנחנו עשירים ונינוחים פי כמה, ומכרסמים באיטיות במערכת שהמייסדים הביאו עימם מאירופה. אין לנו מחצבים, ואנחנו כורתים את הענף היחיד עליו אנו יושבים.
אנחנו מייצרים מוצרי חינוך, ומייצאים אותם. בוגרים המצטיינים בלימודיהם בארץ, עוזבים בתום לימודיהם, ואין בכוחנו להחזירם. ואין מדובר כאן על "נפולת של נמושות".
ישנה ירידה ברמת הידע. לדעתו, ב"רפורמת דוברת" היה ניסיון לשפר את מערכת החינוך, אולם השלטון במדינת ישראל הינו כה קצר טווח, שלא ניתן ליישם החלטה כלשהי. מדובר במנהיגות שלא אכפת לה. המצב דומה גם בתחום הבריאות. אנחנו משלמים מסים גבוהים מאוד, ומצפים לתמורה. מנהיגים שהיו בעבר כמו לוי אשכול, פנחס ספיר ועוד הבינו את חשיבותו של החינוך, והשקיעו את מלוא מרצם בעניין זה. על המערכת שהם ייסדו, אנחנו חיים. אויבינו נעשו חכמים, וקיימת סכנה שיגברו עלינו. במדעים נערכות אולימפיאדות שונות, והאיראנים טובים מאיתנו. אנחנו במקום קרוב לאחרון בתחומים שונים. כל זה דורש התעשתות מערכתית בקנה מידה לאומי.
על קבלת פרס נובל: פרופ' צ'חנובר טוען שהוא אינו ממציא, אלא מגלה מערכת ביולוגית קיימת. מצאו שכתוצאה מהפרעות באותה מערכת, נגרמות בעיות. הוא אינו חוקר סרטן, אלא חוקר תהליך ביולוגי. צוות המדענים גילה תהליך בו הגוף מחדש את עצמו. הוא הורס חלקים שאינם תקינים. תהליך התיקון קיים במערכות שונות כמו מערכת הנשימה, הראייה ועוד. הכל מבוסס על החלבונים המרכיבים מערכות אלה. תהליכי התיקון הללו אופייניים לגוף החי, והם מתרחשים בטמפרטורת הגוף, שהיא 37 מעלות.
פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר התעניינו במנגנון ההרס והחידוש. שאלתם הייתה מה קורה כאשר לא ניתן לסלק את החלבונים המקולקלים. למשל –במחלת האלצהיימר, ישנה פגיעה ברקמת המוח הנורמנית. לפתע אדם מתרוקן מתוכן, ולא נותרת בו נפש או רוח.
ההסבר לכך תקף גם במחלות פסיכיאטריות שונות וכן במחלת הסרטן. התהליך בו חלבון אמור להיות מסולק אינו מתבצע. במקרה של גידול ממאיר, תאים מתחלקים בקצב הרבה יותר מהיר מכפי שהם נהרסים. מדובר בתהליך "תופס מקום" – "Space Occupying Lesion " .פרופ' צ'חנובר השווה את התאים ופעילותם למכונית, וטען שבאמצעות חלבונים מסוימים נשלטים בגוף בריא תהליכי ההרס והבנייה, כמו הברקס והגז במכונית, אך במקרה של מחלה, ההרס אינו פועל בזמן. לאחר שהמדענים גילו את ההפרעה הגורמת לכך, חברת תרופות פיתחה מספר תרופות, הפועלות לריפוי סוגים מסוימים של מחלת הסרטן.
למדענים זוכי פרס הנובל, הצטרפו מדענים נוספים, וקיים מעין "בית חרושת", הפועל לטובת האנושות.
לסיום ההרצאה המאלפת, פרופ' צ'חנובר תאר גם את טקס חלוקת הפרס ב10.12.2004. (יום השנה לפטירתו של אלפרד נובל). האירוע המרגש מבחינתו היה כאשר אזרח שבדי, לא יהודי, אשר חלה בלאוקמיה והיה ממש שכיב מרע, קיבל מהרופאים את התרופה שפותחה על ידי הצוות, לניסיון. האיש החלים, ובא להודות למדענים זוכי הפרס . פרופ' צ'חנובר מתאר תחושת סיפוק עצומה להבחין בכך שבקצה הדרך עומד חולה, איש משפחה.
בתום ההרצאה, נשאלו מספר שאלות:
1. כאשר מדובר על חינוך, האם מדובר בהשכלה?
פרופ' צ'חנובר סיפר שהוא מרצה בפני תלמידים באופן ספוראדי, ומלמד אותם כיצד לחשוב. הרעיון הוא ליצור סקרנות אצל צעירים. הוא שיבח את מוריו בבית הספר התיכון. יש לשפר את מעמד המורה, וכמובן שיידרשו תקציבים לשם כך.
2. מה כן ניתן לעשות כדי לפתור את בעיית החינוך?
פרופ' צ'חנובר – די אובד עצות בעניין זה. ערך השוואה לשכנינו, אשר יוצאים לרחובות כדי למחות. לטענתו, אין בישראל אופוזיציה. אחרי מלחמת לבנון השנייה, שהייתה כה איומה, המנהיגים עדיין במלוא אונם, יושבים על כיסאותיהם.
3. מה דעתו של המרצה לגבי ההשפעות השליליות של המחשב והאינטרנט?
פרופ' צ'חנובר – המהפכה הגדולה ברפואה תהיה כאשר הרופאים יוכלו לדעת איזה חולה יגיב לטיפול מסוים, ואיזה לא. ללא מחשב לא ניתן היה להגיע לכך. האינטרנט, לדעתו, הינו כמו טלפון. האינפורמציה השלילית שבני נוער מקבלים באינטרנט הינה המחיר שיש לשלם, כמו בתחומים אחרים של הקידמה – התפתחות התעשייה הגבירה את זיהום האוויר, ועוד.
4. האם ניתן לחנך למצוינות על בסיס עסקי, כמו המכללות הפרטיות בנוסף לאוניברסיטאות?
פרופ' צ'חנובר – טוב שישנה מעורבות של הסקטור הפרטי, אך אין לתת לו בלעדיות. יש לספק לאנשים את הבסיס הרחב ביותר, ולספק להם אפשרות בחירה.
הודתה למרצה - חביבה רוגר: "האורח שלנו בצניעותו, כינה את עצמו תייר בעולמו של הקדוש ברוך הוא. הוא פתח את שעריו של מיגדל השן, והזמין אותנו, ועל כך תודתנו".
נכתב ע"י: יעל בלבן – "האופן הפנימי", רוטרי חיפה
לשאלת עיתונאית ששאלה " על מה אתה מצטער" ענה פרו'פ צ'חנובר – שלא אחיה במאה ה-22 , אני סקרן לדעת איך יורכבו התרופות של העתיד, איפוא פיקששתי את הנבואה שלי, אני מאמין שבגיל 80 אחזה בחלק מהמהפכה. פרו'פ צ'חנובר נשוי למנוחה, רופאה ומנהלת מח' גריאטריה בבי"ח כרמל, וחובבת בעלי חיים, ולהם בן אחד, יצחק. פרו'פ צחנובר הוא מרצה מבוקש מאד בעולם, ואני שמח שהוא נענה לבקשתינו ומופיע היום במועדון. פרו'פ אהרון צ'חנובר המועדון לרשותך.
ההרצאה כללה שני חלקים: האחד – נושא ישראלי שהוא משנתו החינוכית, והשני – נושא אוניברסאלי, בו הסביר מה בצעו הזוכים בפרס, ומדוע קיבלו את הנובל.
לדבריו, הקהל הרחב מתעניין בדרך כלל מה הזוכים יעשו עם הכסף... משנתו החינוכית: לדעתו בעיית החינוך מורכבת מאוד. בדרך כלל מזכירים את הקיצוצים בתקציב, את האלימות בבתי הספר, ועוד. אך יש להבין את שורשי המחלה. לטענתו, לחינוך החשיבות הרבה ביותר, מאחר וחינוך מביא בריאות, שכן אוכלוסיה מחונכת הרבה יותר בריאה. כמו כן, אוכלוסיה מחונכת הרבה יותר תדאג לביטחון. לחינוך ישנם רבדים באספקטים שונים, כגון : היסטוריים, ארכיאולוגיים ועוד.
במהלך 15-20 השנה האחרונות, הממשלה הסירה מעצמה את הדאגה לנושא החינוך. זה כביכול אינו מורגש, כמו לחץ דם ש"קצת" עולה. לפוליטיקאים אין ראייה ארוכת טווח.
מערכות החינוך הינן לאורך זמן – בית ספר יסודי, תיכון, אוניברסיטה. מה שנעשה היום – התוצאות תהיינה ניכרות בעוד שנים. פרופ' צ'חנובר סיפר ששוחח לפני מספר שנים עם מדען יהודי שוודי, ניצול שואה, בנושא מספרם של מדענים יהודים שזכו בפרסי נובל, והתברר שמספרם גדול יחסית, רבע מהזוכים, אם כי אוכלוסיית היהודים בעולם מונה רק 15 מיליון, שהוא אחוז קטן מאוכלוסיית העולם. מחצית מהיהודים בעולם חיים במדינת ישראל. לטענתו, המדינה "קלקלה" את היהודים שחיו בגולה, וזאת מאחר וליהודי הגולה הייתה רק הלמדנות. היהודים שם עסקו בראש שלהם, אותו יכלו לקחת עמם ממקום אחד למשנהו. (מוזכר בספר "רקווים גרמני" מאת עמוס אילון). מדובר היה הן בלמדנות חילונית, והן בלמדנות תיאולוגית. הלמדנות הפכה אצלם לאתוס.
עם קום המדינה, היהודים בארץ החלו לשבת על זרי הדפנה, והפכו להיות כאחד העמים. בתחילת הדרך, המנהיגים התנהגו באופן אירופאי. בן גוריון היה בעל הערכה עצומה לידע ולאינטלקטואליה. לדוגמא, הוא נכח בפתיחת הפקולטה לכימיה בקמפוס הטכניון בנוה שאנן.
היום אנחנו עשירים ונינוחים פי כמה, ומכרסמים באיטיות במערכת שהמייסדים הביאו עימם מאירופה. אין לנו מחצבים, ואנחנו כורתים את הענף היחיד עליו אנו יושבים.
אנחנו מייצרים מוצרי חינוך, ומייצאים אותם. בוגרים המצטיינים בלימודיהם בארץ, עוזבים בתום לימודיהם, ואין בכוחנו להחזירם. ואין מדובר כאן על "נפולת של נמושות".
ישנה ירידה ברמת הידע. לדעתו, ב"רפורמת דוברת" היה ניסיון לשפר את מערכת החינוך, אולם השלטון במדינת ישראל הינו כה קצר טווח, שלא ניתן ליישם החלטה כלשהי. מדובר במנהיגות שלא אכפת לה. המצב דומה גם בתחום הבריאות. אנחנו משלמים מסים גבוהים מאוד, ומצפים לתמורה. מנהיגים שהיו בעבר כמו לוי אשכול, פנחס ספיר ועוד הבינו את חשיבותו של החינוך, והשקיעו את מלוא מרצם בעניין זה. על המערכת שהם ייסדו, אנחנו חיים. אויבינו נעשו חכמים, וקיימת סכנה שיגברו עלינו. במדעים נערכות אולימפיאדות שונות, והאיראנים טובים מאיתנו. אנחנו במקום קרוב לאחרון בתחומים שונים. כל זה דורש התעשתות מערכתית בקנה מידה לאומי.
על קבלת פרס נובל: פרופ' צ'חנובר טוען שהוא אינו ממציא, אלא מגלה מערכת ביולוגית קיימת. מצאו שכתוצאה מהפרעות באותה מערכת, נגרמות בעיות. הוא אינו חוקר סרטן, אלא חוקר תהליך ביולוגי. צוות המדענים גילה תהליך בו הגוף מחדש את עצמו. הוא הורס חלקים שאינם תקינים. תהליך התיקון קיים במערכות שונות כמו מערכת הנשימה, הראייה ועוד. הכל מבוסס על החלבונים המרכיבים מערכות אלה. תהליכי התיקון הללו אופייניים לגוף החי, והם מתרחשים בטמפרטורת הגוף, שהיא 37 מעלות.
פרופ' הרשקו ופרופ' צ'חנובר התעניינו במנגנון ההרס והחידוש. שאלתם הייתה מה קורה כאשר לא ניתן לסלק את החלבונים המקולקלים. למשל –במחלת האלצהיימר, ישנה פגיעה ברקמת המוח הנורמנית. לפתע אדם מתרוקן מתוכן, ולא נותרת בו נפש או רוח.
ההסבר לכך תקף גם במחלות פסיכיאטריות שונות וכן במחלת הסרטן. התהליך בו חלבון אמור להיות מסולק אינו מתבצע. במקרה של גידול ממאיר, תאים מתחלקים בקצב הרבה יותר מהיר מכפי שהם נהרסים. מדובר בתהליך "תופס מקום" – "Space Occupying Lesion " .פרופ' צ'חנובר השווה את התאים ופעילותם למכונית, וטען שבאמצעות חלבונים מסוימים נשלטים בגוף בריא תהליכי ההרס והבנייה, כמו הברקס והגז במכונית, אך במקרה של מחלה, ההרס אינו פועל בזמן. לאחר שהמדענים גילו את ההפרעה הגורמת לכך, חברת תרופות פיתחה מספר תרופות, הפועלות לריפוי סוגים מסוימים של מחלת הסרטן.
למדענים זוכי פרס הנובל, הצטרפו מדענים נוספים, וקיים מעין "בית חרושת", הפועל לטובת האנושות.
לסיום ההרצאה המאלפת, פרופ' צ'חנובר תאר גם את טקס חלוקת הפרס ב10.12.2004. (יום השנה לפטירתו של אלפרד נובל). האירוע המרגש מבחינתו היה כאשר אזרח שבדי, לא יהודי, אשר חלה בלאוקמיה והיה ממש שכיב מרע, קיבל מהרופאים את התרופה שפותחה על ידי הצוות, לניסיון. האיש החלים, ובא להודות למדענים זוכי הפרס . פרופ' צ'חנובר מתאר תחושת סיפוק עצומה להבחין בכך שבקצה הדרך עומד חולה, איש משפחה.
בתום ההרצאה, נשאלו מספר שאלות:
1. כאשר מדובר על חינוך, האם מדובר בהשכלה?
פרופ' צ'חנובר סיפר שהוא מרצה בפני תלמידים באופן ספוראדי, ומלמד אותם כיצד לחשוב. הרעיון הוא ליצור סקרנות אצל צעירים. הוא שיבח את מוריו בבית הספר התיכון. יש לשפר את מעמד המורה, וכמובן שיידרשו תקציבים לשם כך.
2. מה כן ניתן לעשות כדי לפתור את בעיית החינוך?
פרופ' צ'חנובר – די אובד עצות בעניין זה. ערך השוואה לשכנינו, אשר יוצאים לרחובות כדי למחות. לטענתו, אין בישראל אופוזיציה. אחרי מלחמת לבנון השנייה, שהייתה כה איומה, המנהיגים עדיין במלוא אונם, יושבים על כיסאותיהם.
3. מה דעתו של המרצה לגבי ההשפעות השליליות של המחשב והאינטרנט?
פרופ' צ'חנובר – המהפכה הגדולה ברפואה תהיה כאשר הרופאים יוכלו לדעת איזה חולה יגיב לטיפול מסוים, ואיזה לא. ללא מחשב לא ניתן היה להגיע לכך. האינטרנט, לדעתו, הינו כמו טלפון. האינפורמציה השלילית שבני נוער מקבלים באינטרנט הינה המחיר שיש לשלם, כמו בתחומים אחרים של הקידמה – התפתחות התעשייה הגבירה את זיהום האוויר, ועוד.
4. האם ניתן לחנך למצוינות על בסיס עסקי, כמו המכללות הפרטיות בנוסף לאוניברסיטאות?
פרופ' צ'חנובר – טוב שישנה מעורבות של הסקטור הפרטי, אך אין לתת לו בלעדיות. יש לספק לאנשים את הבסיס הרחב ביותר, ולספק להם אפשרות בחירה.
הודתה למרצה - חביבה רוגר: "האורח שלנו בצניעותו, כינה את עצמו תייר בעולמו של הקדוש ברוך הוא. הוא פתח את שעריו של מיגדל השן, והזמין אותנו, ועל כך תודתנו".
נכתב ע"י: יעל בלבן – "האופן הפנימי", רוטרי חיפה
