נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

18/05/2016 - אזכרה לבוב סמואלס ז"ל

ט' באייר תשע"ו
17 במאי 2016

                    דברי הספד לרב ראובן (בוב) סמואלס ז"ל

"לא התקווה לשכר ולא יראת העונש יכוונו את מעשינו, אלא מאהבה נעשה את הישר והטוב. גדול העושה מאהבה וכל מה שאתם עושים לא תעשו אלא מאהבה" מדברי הרב ליאו באק.  

אוהב אדם. איש חזון ומעשה. מורה ומחנך. רב ומדריך. מתכנן ואדריכל. בונה, מחדש ויוצר. אב ורע. מתקן עולם. בוב היה כל אלה ועוד. אנחנו תלמידיו וממשיכי דרכו שאבנו ממנו אנרגיות בלתי נדלות ולמדנו ממנו לחלום ולאהוב.

במפעל חייו הציוני במרכז חינוך ליאו באק בנה הרב סמואלס מיקרוקוסמוס לחברת מופת המושתתת על יסודותיה הערכיים של היהדות.  כממשיך דרכו של הרב ד"ר מאיר אלק ז"ל הוא חלם על מדינת ישראל דמוקרטית, ליברלית ופלורליסטית שבה בונה את חייה חברה שוחרת שלום והומאנית. צדק חברתי היה בעיניו ליבת היהדות והחינוך היה הדרך להשגת מטרות אלו.

להיות יהודי במדינה דמוקרטית היה בעיניו לאפשר ולתת גם לאחרים – בני כל הדתות והלאומים, עולים חדשים והמוחלשים חברתית – חיים טובים ואיכותיים.

וכך כותב הוא בספרו שטרם יצא לאור בפרק האחרון שכותרתו:

"Our Ethical Will" –

"Love is generated one person at a time, through empathy, and caring.  Our life might seem pleasant, but in the long run, we cannot have a good life, if others do not. A strong democracy cannot survive when many of its people do not have a good life.

We cannot have two parallel societies, one middle and upper class with enough material wealth and another with not enough to have a basically healthy physical and spiritual life.  Society must give opportunity to all to realize their dreams and have a decent life. It is this value that we must pass to those who follow us.  Never be satisfied that you "have it all".  There is no "all" until all others have a good life too."

בית ספר, מתנ"ס ובית הכנסת היו היישום המלא של מודל ה-
School, Pool and Shul שבוב בנה. החיבור בין המרכיבים יצר קהילה שוקקת חיים, שוחרת אחווה וקיום משותף, רואה בדיאלוג ערך לבנייה ולפתרון קונפליקטים ובהכלת האחר ייעוד.

בוב היה מורה לחיים והמורה הטוב ביותר למקצועות לימוד שטרם נכנסו לתכנית הלימודים. הוא לימד אותנו לחלום ולחשוב חזון. בדרכו, תוך שהוא נותן לכולנו דוגמא אישית, הוא הכשיר דורות רבים של אקטיביסטים חברתיים שהבינו כי יש להם תפקיד לתקן בעולם הזה את המציאות. הוא נטע בתלמידיו ובעמיתיו אמונה חזקה בכוחם להשפיע על המציאות בה הם חיים ותמיד נתן השראה שהאירה לרבים את דרכם. החיוך שלו כבש לבבות של רבבות. בסבר פנים יפות ובכבוד פנה אל כל אדם ותמיד הצליח לגעת בנפש, להושיט יד ולהציע עזרה. ובעזרה היו בעיקר "חכות" ו"כלים" - אלה תמיד היו באמתחתו בשפע.

נחוש ונועז,  היה לאחד ממנהיגיה של התנועה ליהדות מתקדמת ומערכת החינוך בישראל. תפיסת עולמו שביסודה האמונה בחירות, בשוויון זכויות, באדם באשר הוא אדם , היוותה הבסיס לפיתוחה של פדגוגיה חברתית אקטיבית חדשנית בישראל.  הוא היה הראשון ליישמה באופן מקצועי בליאו באק.

המודל הייחודי שבנה בכרמל הצרפתי הפך למרכז מדגים אליו עולים לרגל מכל קצוות הארץ והעולם כדי ללמוד כיצד בונים תרבות ארגונית קהילתית, המצמיחה מנהיגות אופטימית המבוססת על ערכים.

רעיונותיו ותפיסתו מיושמים בכל בתי הספר בישראל באמצעות תכנית תעודת הבגרות החברתית שאימץ משרד החינוך בהמלצת תלמידתו של הרב סמואלס רחל מתוקי, מנהלת מחוז חיפה במשרד.

הוא חלם לתקן את החברה הישראלית ובמקומות רבים הצליח. המלאכה עוד רבה והאתגרים שלנו, דור ממשיכיו מורכבים. הרב סמואלס נמצא בכל אחד ואחת מאיתנו תלמידיו לאורך השנים ובנו יש ממנו, מכוח אמונתו ובערכים שנטע בנו בנה דורות של מתקני עולם.

זכיתי להיות ממשיכו כמנהיג במרכז חינוך ליאו באק. זכיתי בו כמורה, כמנהל, כמנטור, כאב וכרב.

היו לנו שיחות רבות ועל כל נושא אפשרי. בוב היה מקשיב ומתלבט איתי בסוגיות רבות. דיברנו על העתיד, על פיתוח ליאו באק, על המדינה ועל שאלות קיומיות יומיומיות כאן ועכשיו. לא תמיד הסכמנו אבל תמיד זכיתי ממנו לפרגון, להערכה ולאהבה גדולה. ואני בענווה ובאהבתי הגדולה לאיש הענק הזה שמרתי תמיד את המקום המכבד שלו במפעל חייו. הייתה לנו מערכת יחסים מיוחדת במינה הדומה ליחסי אב ובן. 

ביום הזיכרון בשבוע שעבר פגשתי אותו בפעם האחרונה. גם כשהיה על ערש דווי היה קשוב ורצה לשמוע. סיפרתי לו על הטקסים ועל המספר הרב כל כך של הבוגרים שהגיעו להשתתף בטקס. הוא פקח את עיניו ואמר לי: "דני, אתה חייב להגדיל את האודיטוריום ל 1000 איש..." בקול חלש אך בצלילות דעת בימיו האחרונים הוא הביט קדימה. למדתי ממנו כל כך הרבה והוא ייחסר לי מאד.

אנחנו תלמידיו ותלמידי תלמידיו מחויבים לדרכו ובדרכו נצעד. מורשתו חיה ונושמת וממשיכה לנוע בכל אחד מאיתנו ואנו מתחייבים להעביר אותה הלאה.

בוב – אהוב, יקר ונערץ.  אנחנו נפרדים מגופך ומנוכחותך הפיזית בחיינו. אך לנצח תהיה עמנו ועם הבאים אחרינו.


ספד: נ"ל ונג"מ /דני פסלר
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים