נפגשים כל יום רביעי בשעה 13:00 במלון קראון פלאזה, חיפה
Meeting every Wednesday on 13:00 at CROWNE PLAZA HOTEL, 111 Yefe Nof st., Haifa

01/04/2014 - ישיבה עסקית

הנשיא המכהן משה גן-צבי פתח את הישיבה מס' 23 לשנת הרוטרי 2013-14 , וברך את הנוכחים. בהיות הישיבה ישיבה עסקית, לא נכחו אורחים מבחוץ והישיבה היא לחברי המועדון בלבד. הנשיא ציין בסיפוק כי המועד מהווה מחצית הקדנציה של הנשיאות הנוכחית, ועוד נכונו לה פעילויות במחצית השנייה.

הטכס הרוטריוני המסורתי:
לאחר ברכות הרעות שהובאו על ידי חברנו ר/יורם קנטר, הביא ר/ נפתלי ויטמן את פסוק השבוע:
לפני מאה שנה, ב 1914 פרצה מלחמת העולם הראשונה שנמשכה עד 1918.הייתה זו המלחמה הגדולה ביותר עד אז, השתתפו בה מדינות רבות ובמהלכה איבדו את חייהם למעלה מ 16.5 מיליון בני אדם. המלחמה הייתה בין מעצמות המרכז- הקיסרות הגרמנית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, האימפריה העותומאנית ובולגריה, לבין מדינות ההסכמה-האימפריה הבריטית ומושבותיה בעולם, צרפת, רוסיה, איטליה, וכן ארה"ב שהצטרפה רק ב 1917 ועם הצטרפותה מדינות ההסכמה ניצחו. המלחמה הייתה למעשה מלחמת חפירות סטטית עקובה מדם, לא הוכרעה בעקבות כיבושים מזהירים, אלא בעקבות התשת כוחן של מעצמות המרכז ואבדו תקוותיהם לנצח. תוצאות המלחמה שינו דרמטית את הסדר המדיני בעולם, אימפריות קרסו ובמקומן קמו מדינות חדשות. בתום המלחמה נחתמו "הסכמי ורסאי" שהשפילו את הגרמנים, הטילו עליהם תשלומי פיצויים אדירים שהביאו להתמוטטות כלכלתם והיוו בין הגורמים העיקריים לפרוץ מלחמת העולם השנייה לאחר 214 שנה, בספטמבר 1939 עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין.

את הברכה הבינלאומית הביא שר הטכס של מועדוננו ר/זאב מטר:
לפגישה העסקית הראשונה לשנה האזרחית 2014 ‏היום בתאריך 1/1/2014 ‏בחרתי לברך אחד ממועדוני רוטרי מניו זיילנד, שהיא המדינה הראשונה בגלובוס בה נחגגת תחילת השנה האזרחית. ‏מבמה זאת אני מבקש לברך את כל חברי המועדון לשנת עשייה ברוכה הן בפעילותם המקצועית והעסקית והן בפעילות המועדון למען הקהילה בה אנחנו פועלים ופעילים. כמו כן אברך את חברי המועדון הנוצרים החוגגים היום את חג השנה החדשה ובהזדמנות זאת ברכות ממועדון חיפה לכל מסגרות הרוטרי הפועלות ברחבי עולם.
‏לפגישה זאת בחרתי לברך את מועדון הרוטרי הניו-זיילנדי רוטרי קלוב של וואנהונגה באוקלנד (Rotary Club of Onehunga One Tree Hill – Auckland) ‏ מ 9910 District ‏ ומ 7 Zone ‏כאשר באזור נכללות המדינות New Zealand - Vanuatu - New Caledonia - Norflok Island. ‏המועדון נוסד בשנת '1978 ‏נמנה על 42 ‏ מועדונים באזור ובהם 1341 ‏חברים פעילים. ‏המועדון נפגש ביום שני בשעה 18.00 ‏ב The Orpeus Restaurant ‏וכולל 32 ‏חברים. ‏נשיא המועדון לשנת 2013-14 הואBill Appleton . ‏פעילות המועדון לשנה זאת מייצגת את הנושאים הבאים:
‏- תמיכה ביוזמות למען צעירים בקהילה בתקופת חופשות הקיץ
‏- תמיכה בארגונים התנדבותיים.
‏- תמיכה רפואית בילדים במדינות מתפתחות
‏- תמיכה במיגור מחלת הפוליו.
‏אבקש להרים כוסית ברכה למועדון Rotary Club of Onehunga One Tree Hill ‏ולצרף לברכה זאת את זכרו של נשיא מועדוננו רוטרי חיפה לשנת הרוטרי 1944-1945 ‏ג'ון י'ונל ווטסון , יליד ניו זילנד, שכהן כמהנדס העיר חיפה ‏ונפטר בארץ בשנת 1969.

הודעות המזכיר:
מזכיר הכבוד ר/אלחנן גרינברג פנה לחברים בבקשה לשתלב במערכת האירוח של החברים במפגשי ערבי הפיירסייד וכן דיווח על תכניות מפגשי המוידון הבאים לחודש ינואר. אירוע התרמה משותף וערב הגאלה יתקיים במוצ"ש 15.02.2014 באודיטוריום חיפה. כל ההכנסות תהיינה קודש למען יחדי "גן הילד" ולפעילות המועדון רוטרי חיפה למען הקהילה. בארוע האמנותי של "איזה עולם שמח" יופיע הזמר פבלו רוזנברג במיטב להיטיו מכל התקופות.

חברתנו ר/ חביבה רוגר הביאה המשך לשיח האתיקה:
‏בפינת האתיקה הקודמת, העלינו את מערכת הלחצים והאינטרסים שבה פועל העיתונאי. מהם הפיתויים באי פרסום כתבה או בפרסום ידיעה שנוחה יותר לבעל האינטרס. ואינטרס יכול להיות במקרה זה מפרסם בעיתון, פוליטיקאי בעל השפעה על החלטות שחשובות לבעל העיתון, בעל הון שיכול ל"צ'פר" את העיתונאי בטובות הנאה שונות או במידע בלעדי, ואפילו אדם שנתפס על ידי העיתונאי כמי שיכול לקלוט אותו בעבודה, בעידן של חוסר ביטחון תעסוקתי בעיתונות. ‏עט כל הלחצים ‏הללו, מאתגר במיוחד לבחון את העבודה העיתונאית על פי אמות המידה האתיות של הרוטרי - ארבעת המבחנים:
‏האם ‏זו האמת ?
‏הבה נהיה ברורים: אין אובייקטיביות. כל עיתונאי, כל עורך, מגיע לתפקיד עם מערכת ערכים שמשפיעים על כתיבתו. האתיקה העיתונאית נועדה, בין השאר, להבטיח את מזעור ההשפעה של הערכים והדעות האישיות. כשאתה מדבר על עובדות בלבד, על אמת בלבד: איך אתה מציג את האמת, איך אתה מוודא את העובדות? האם עשית הצלבה עם מקורות שונים? וכל זה במקרה הטוב, שבו הצלחת לנטרל כמיטב יכולתך את האינטרסים שמנינו קודם.
‏האם ‏זה הוגן כלפי כל המעוניינים ?
‏הגינות היא שם המשחק. גם אם יש סיפור עיתונאי המציג אדם או עסק באור לא מחמיא, הוא ודאי יחוש שזה לא הוגן כלפיו, מחובתך להשמיע את הצד שלו. העיקרון המשפטי של יי ישמיע גם הצד השני" תקף במיוחד בעיתונות. מחובת העיתונאי להשמיע את תגובת הצד השני. לא רק בשל איום בתביעה על הוצאת דיבה, אלא כי ההגינות המקצועית מחייבת אותו להשמיע את התגובה, לתת את התמונה המלאה. ובכל זאת, גם כאן עלולים להתגלות חילוקי דעות: האם בסופה של הכתבה מחויבים להשמיע חמישה דפי פוליו שהעביר הצד השני כתגובה? ברור שלטעמי לא, לטעם הקוראים והמאזינים לא, אבל המסוקר חושב שזו הדרך ההגונה כלפיו. מצד שני, העיתונאי מחויב בהגינות של הצגה נאמנה של התגובה. לא להסתפק ברבע משפט. לא להציג את התגובה בנימה של זלזול שצועקת: "אני לא ‏מאמין לאף מילה שלו", וגם בנושא זה, של הצגת התגובה, התחום אפור, והעיתונאי נקרא ליושר ולהוגנות.
‏האט זה מטפח רצון טוב וידידות ?
‏טיפוח רצון טוב וידידות פשוט לא נמצא באג'נדה של העיתונות. כאשר מדובר בחשיפה, ברור שלנחשפים אין שום תחושה של רצון טוב וידידות. האם הסיפור העיתונאי תורם לחברה טובה יותר, שבה יהיה לכל אחד מאיתנו נעים יותר לחיות? נראה לי שזה המבחן האמיתי.
‏האט זה לטובת כל המעוניינים ?
‏וכאן מתכוונת להשתמש בקלישאה של ייכלב השמירה של הדמוקרטיהיי, אלא בצורך של כל אדם לקבל תמונת מצב מל,אה ומפורטת ככל האפשר לצורך קבלת החלטות. תפקידה של העיתונות הוא לספק את המידע הנותן את התמונה. זהו תפקיד ציבורי. לאמור: גם כאשר העיתונות נמצאת בבעלות פרטית, מבחינה ערכית מוטלת על העיתונאי מטלה ציבורית. מרבים להשתמש בביטוי "זכות הציבור לדעת': ואם, כפי שכל עיתונאי שמע, הציבור לא מעוניין לשמוע אמת מטרידה? הייתי משתמשת בביטוי, שמקורו, אם איני טועה, ביוסי שריד: "חובת הציבור לדעת': כדי לקבל החלטות מושכלות, חובת הציבור לדעת, לטובתו, וחובת העיתונאי לתת לו את המידע הזה.
‏נראה כי את האתיקה העיתונאית יש לבחון באמות המידה של הגישה התועלתנית: הערך האתי ייקבע על פי התוצאה: כמה תועלת או כמה נזק הביא המעשה העיתונאי, ולכמה אנשים. התועלת לציבור הרחב עולה כאן על הנזק הנגרם לאדם או לגוף המסוקר, כל עוד נשמרה ההגינות, וכל עוד העיתונאי עשה ככל יכולתו להביא סיפור נכון, מבוסס על עובדות שאומתו, ואיפשר לצד שניזוק להשמיע את עמדתו.
‏כאשר בידי העיתונות מרוכז כוח השפעה אדיר‏, שיכול לקבוע מהלכי מדיניות שישפיעו על כולנו, ויכול לפגוע, או גם לעזור לשמו הטוב ולמצבו הכלכלי של הפרט, ההתנהגות האתית של עיתונים ועיתונאים חשובה במיוחד. רובם לא שומרים על האתיקה. ‏ישנם כללי אתיקה. מועצת העיתונות ניסחה תקנון אתי. בגופים נוספים ישנם תקנוני אתיקה מפורטים. ברשות השידור, למשל, ישנו ספר שלם, הקרוי מסמך נקדי, על שם מחברו, נקדימון רוגל המיתולוגי. יש כללים, אבל אני מרשה לעצמי לומר שרוב העיתונאים אפילו אינם מכירים אותם על בוריים.
‏אם העיתונאים חשופים ללחצים, אם בעלי העיתונים אינם רואים שמירה על האתיקה כמשהו שמועיל לעסק התקשורתי שלהם, הם ואנחנו נחשפים לסכנה גדולה הרבה יותר: כאשר יש ואקום, כאשר אין שמירה מרצון על כללים, זה מזמין את כניסת המחוקק. ‏רק בימים אלה המליצה ועדת שחם לבחינת שידורי הרשות השנייה להסדיר תוכן שיווקי בחקיקה.
‏תוכן שיווקי הוא מילה מכובסת לפרסום סמוי בתכנים שאינם פרסומיים. לא היה צריך להזמין את התערבות המחוקק אם הכללים האתיים נגד פרסום סמוי היו נשמרים. וכאשר המחוקק נכנס לשיקולים מערכתיים - איפה זה ייגמר? זו סכנה גדולה לחופש העיתונות ולדמוקרטיה.
‏ולסיכום: כיצד אנחנו, צרכני התקשורת מן השורה, יכולים לתרום להתנהלות אתית יותר בתקשורת?
‏לגבי ההיבט האקטיבי - אשמח לשמוע הצעות, לפתוח ולפתח דיון בנושא. ‏אבל ישנו גם ההיבט הפסיבי: כאשר כל אחד מאיתנו צורך תקשורת, קורא עיתון או באתר אינטרנטי, שומע רדיו או צופה בטלוויזיה, שיזכור את כל מערכת האינטרסים המורכבת, העומדת מאחורי המסר שמעבירים לו, ויהיה צרכן ביקורתי, צרכן תקשורת נבון.

את פינת המורשת של המועדון הביא נ"ל כרמל הכהן:
הוא פתח באמרו שדברי שר הטכס זאב מטר באשר לנשיא מועדוננו יליד ניו זיילנד ליונל ווטסון נגעו לליבו, ושיש לו הזכות לגור ברחוב בחיפה שנקרא על שמו של ליונל ווטסון. בעת עזיבת הבריטים את הארץ ותום המנדט, הוא היה מהנדס העיר חיפה. הוא בחר להישאר בארץ, התחתן בשנית עם יהודיה והתגורר בחיפה עד מותו. בין השאר הותיר קרן על שמו במועדוננו.
הנשיא הראשון של מועדוננו , בשנת הרוטרי 1931-32 היה מנהל הרכבת, הבריטי ריצ'ארד נוב. הפעם מועלה בפינת המורשת זכרו של נ"ל נפתלי וידרא, נשיא המועדון בשנת יובל החמישים להווסדו. ד"ר נפתלי וידרא נולד בלייפציג שבגרמניה בשנת 1909. למד בהיידלברג וסיים כד"ר לכלכלה ולמשפט. באותה שנה נישא ליוכבד לבית קפלן ולהם שני ילדים ראובן ויעל. ב 133 בהיותו בן 24 עלה ארצה. ב1949 בהיותו בן 40 הצטרף כחבר למועדון רוטרי חיפה, וכיהן כנשיא המועדון בשנת הרוטרי 1982-83 שהייתה שנת יובל החמישים למועדון. הוא נפטר בגיל 78 בשנת 1987. ד"ר נפתלי וידרא היה ממקימי מחלקת הדייג בסוכנות היהודית, ממייסדי ביה"ס לקציני ים בתקופת המנדט הבריטי וממקימי הצי העברי ומנכ"ל חברת "צים" חרת השייט הישראלית אז. כבר ב 1949 הצטרף למועדוננו, מועדון רוטרי חיפה. באותה תקופה המועדון קיים את פגישותיו השבועיות במסעדת ספינס ברחוב יפו בעיר התחתית והמפגשים התנהלו בשפה האנגלית. 30 שנה לאחר הצטרפותו, נבחר ד"ר וידרא לנשיא המועדון בשנת הרוטרי 1982-83, שמה שהייתה גם שנת יובל החמישים להקמת מועדוננו. הוא ניהל את המועדון ביד רמה בשיתוף חברי הנהלתו-דוד דרנגר, שמעון כליפה, סולי פרידמן, מיקי קירשטיין, אברהם אוריאל, ראובן ארנון, מנחם חכים, הרי מילנר ומאיר מנדלמן.
הוא דאג לפיתוח הספנות הישראלית ומקומות עבודה לאנשי הים. כמנכ"ל צים החברה הפעילה מעל ל 150 אניות נוסעים, מטען, מיכליות ואניות צובר, ואזת ביותר מ 50 קווים פרושים בין ישראל והעולם הגדול. לאחר פרישתו מצים הוא ניסה להקים חברת ספנות בשיתוף ובסיוע של ראובן הכט ידידו הקרוב מיסד ובעל ממגורות דגון, אף הוא חבר המועדון. יחד עם חברי מועדון נוספים כנ"ל מנחם חכים ואריה מהולל הוא היה חבר במועצת המנהלים של "דגון", ולאחר מכן יו"ר רשות הנמלים בישראל.
הוא הקים את המגמה לספנות ותחבורה באוניברסיטת חיפה והקדיש מזמנו וממרצו לפיתוח ההשכלה האקדמית עם דגש על תחבורה ימית וספנות, ומונה לפרופסור באוניברסיטה.
אין כל ספק שניסיונו הרב בניהול אחת מחברות הספנות המתקדמות בעולם היה לעזר רב למועדון שלנו- בניהול המפגשים, הגאלה וסיורים על העניות שמילאו באותה תקופה חלק חשוב בפעילויות המועדון. כשעיינתי במסמכי הרוטרי של שנת יובל החמישים למועדון, נתקלתי במכתב אישי של מנחם בגין שהיה אז ראש הממשלה אל פרופסור נפתלי וידרא , במברך אותו ואת כל חברי מועדוננו מועדון רוטרי חיפה על פעילותנו הציבורית המיוחדת והברוכה.
נ"ל נפתלי וידרא נפטר בשנת 1987 כשהוא בן 78 שנים והשאיר למשפחתו, לידידיו ולכל חברי המועדון זיכרונות נפלאים של עשייה למען הציבור והקהילה ברוח תנועת הרוטרי.

ועדת התקנון:
נ"ל עודד פלר דיווח על פעילות ועדת התקנון של המועדון. התקנון הקובע בתנועת הרוטרי הוא הקנון הבינלאומי, אך לכל מועדון נשמרת הזכות לקיים תקנון המהווה מורה דרך בענייני נוהל. ועדת התקנון של המועדון, בה חברים נ"ל עודד פלר, נ"ל אלברט לינקולן, נ"ל נחום לדר, ר/דן ביין, ר/רוני כהן ונ"מ משה גן-צבי דנו והתאימו נושאים שוליים שונים וכן הפכו לנוהל החלטות שהתקבלו במהלך 3 השנים האחרונות. הנושא היחיד שיושם בו שינוי מהותי הוא נושא קבלת חברים למועדון, לאור הצורך לקצר הליכים לקבלת חברים חדשים. 90% מהמועמדים מתקבלים ללא עוררין, ורק במספר מקרים חריגים המועמדים לא התקבלו. יש ליעל את התהליכים לקבלת חברים חדשים, לתת יותר סמכויות לוועדת סיווג שמבררת היטב האם המועמד/ת נמצאו מתאימים, מעבירים אותם למועדון שם יושבים גם חברי הנשיאות וההנהלה הנוכחית, והמועמדות עוברת לאישור. ניתן לדלג על השלב בו המועמד היה עובר תחילה לדיון בהנהלה, מוחזר לועדת הסיווג טרק אז מוצג להחלטת החברים כולם. אם ועדת הסיווג אינה מקבלת את המועמד כמתאים, ניתן לערער על כך בפני ההנהלה, ובאם גם ההלה לא מוצאת אותו או אותה כמתאימים זו סוף הדרך עבור המועמד/ת הנ"ל. בשלב הצגת המועמד/ת בפני כלל המועדון, די במתנגד אחד לעצירת ההליך והעברתו אז לדיון בהנהלה. נושאים נוספים הקשורים בנוהל המועדון ותקנוני הרוטרי יועלו לדיון במפגשים הקרובים.
----------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
2019 © כל הזכויות שמורות למועדון רוטרי חיפה | בניית אתריםבניית אתרים