הנשיא המכהן יוסי כפירי פתח את ישיבת המועדון ה -24 לשנת הרוטרי הנוכחית ןברך את המרצה האורח, פרופ' יחזקאל טלר נשיא המכללה האקדמית "גורדון" בחיפה, ואת האורחים והנוכחים הרבים במפש.
הטקס הרוטריוני החל בהבאת פסוק השבוע , שהובא על ידי חברנו ר/יורם נאומן:
"זה קרה בדיוק לפני 70 שנה ,בינואר 1945 הגיע הצבא האדום הסובייטי למחנה ההשמדה אושוויץ בפולין שערי המחנה נפתחו ונתגלו מראות זוועה כמוהם לא ראה העולם. העולם כולו התבייש בשתיקתו הארוכה לאסון. הפיגועים נגד יהודים במערב אירופה וההתקפות הציניות על ישראל בכמה מוסדות בינלאומיים מראים שהאנטישמיות שינתה אולי צורה ,אבל נשארה מרושעת ומסוכנת. גם כיום יש מי שמטיפים להשמדת העם היהודי ואיש אינו עוצר בעדם. בימים אלה חשוב שלקח העבר יילמד ושמנהיגי העולם לא יאפשרו לאנטישמיות החדשה-ישנה להרים ראשה המכוער. יום השואה הבינלאומי מציב מראה ממול פניהם של מנהיגי העולם ומחייב אותם לחשבון נפש ולשאלות קשות באשר למתרחש במדינותיהם. חשוב ששחרור אושוויץ יישאר בתודעה האנושית כאקט של מלחמה נגד הרשע המוחלט, כזה שצריך להיאבק בו ."
לאחר השמעת ברכות הרעות, בא תורה של הברכה הבינלאומית אותה הביא יו"ר אפיק השרות הבינלאומי ר/זאב מטר:
הרצאת אורח המועדון פרופ' יחזקאל טלר נשיא המכללה האקדמית "גורדון" בנושא:"השינוי בתפקיד המורה בעידן הדיגיטלי" מחברת אותי מחד למערכת החינוך ומאידך ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה שחל אתמול בה נכחדו רבבות רבבות מתלמידי מערכות החינוך היהודיות הדתיות והחילוניות ביהדות מזרח ומערב מאירופה ועד יהדות מדינות המגרב. ואין כחינוך להזכיר ולהנציח את זכרו של יאנוש קורצ'אק יליד 22 ביולי 1879 מוורשא שהיה רופא, מחנך והוגה חינוכי ,סופר ופובליציסט אשר היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד. קורצ'אק שהיה מחלוצי שיקום ילדים ובני נוער ומחלוצי המחקר בתחום ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד הוא עבורי הסמל לאדם שבחר ללכת למות במחנה ההשמדה בטרבלינקה עם חניכיו והשאיר לנו מורשת וסמל לערכי חינוך. ולנו שנשארנו בין היתר כנרות זיכרון לדורות של העם היהודי שנכחד נשארה מורשת המועברת מאלה הגיבורים ששרדו את השואה ומספרים ומלמדים את חיי הגיהינום אותם עברו בכאב השתיקה. גיבורים בעל כורחם שהשאירו מאחריהם אבות ואימהות אחים ואחיות מפוזרים כעננים של אפר ובכאב אינסופי מעבירים את המסר לדורות הצעירים המחויבים לשאת את הדגל של לא עוד לעולם. ומכאן אני מבקש להזכיר את ,Heinz Salvator Kounio יו"ר קהילת יהודי סלוניקי היא ירושלים של הבלקן אשר 46,091 מבני הקהילה נשלחו לאושוויץ- בירקנאו, בקרונות דחוסים ב 80 איש למסע המוות ממנו שרדו רק 1950 איש ואישה והוא ביניהם. והאוד המהלך עמו שוחחתי לפני חודשים בסלוניקי אינו מפסיק לזכור את ליטרת המרק וששים גרם לחם ליום והמכות וההשפלות ומשפחתו שהלכה לו לעד ואת הזיכרון הטבוע על זרוע יד שמאל הנותן בה סימן 182699 שהיה ונשאר חי את השואה. ומאחר ש Heinz Salvator Kounio נחשב לאחד מותיקי רוטרי בסלוניקי אברך אותו באמצעות מועדונו. מכאן שלוחה ברכתי למועדון Rotary Club of Thessaloniki-East מאזור 2484 שהתחיל פעילותו 1972
המועדון נמנה על 34 מועדונים באזור ובו 696 חברים השיך לאזור 20 ברוטרי הבינלאומי. המועדון ובו 44 חברים נפגש בכל יום חמישי בשעה 21.00 Hotel Macedonia Palace .
אבקש להרים כוסית ברכה למועדון Rotary Club of Thessaloniki-East !
הנשיא הודיע שהחודש מתחילים סבבי מפגשי החברים בבבתי החברים שיארחו השנה בבתיהם במסגרת מפגשי רעים ליד האח" (ערבי פיירסייד). המפגשים יערכו במוצאי השבתות הקרובות של חודשים פברואר ותחילת מרץ. מפגש המועדון בשבוע הבא יהיה בבי"ס "עופר" שבו יעניק המועדון תרומה נבדת לשיקום פינה בבית הספר. השנה בגלל שנת השמיטה לא תתקיימנה נטיעות ונשוב לטעת עצים בשנה הבאה.
את המרצה האורח הציג חברנו, נשיא לשעבר ונגיד מיועד של רוטרי ישראל- דני פסלר:
לכבוד הוא לי להציג את פרופ' יחזקאל טלר, עמית למקצוע וחבר. לפרופ' טלר ביוגרפיה עשירה וארוכה רבת מעשים. איש אקדמיה, חוקר מוצלח ואיש ביצוע מעולה. ממובילי החינוך בישראל, ממקימי אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי כרמל, סגן-יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, נשיא המכללה האקדמית גורדון ומומחה בינלאומי בעבודה סוציאלית ובשיקום.
פרופ' טלר נולד ב 1938 בטרנופול שבפולין. הוא נינו של ר' אהרון מרקוס, מחוקריה של תנועת החסידות, של הספרות העברית ומראשוני התנועה הציונית בגליציה. אמו של טלר. חנה שרדה את השואה לאחר שהסתתרה תקופת-מה בביתו של רופא נאצי, בעלה משה טלר, נרצח בידי הגסטפו בקרקוב בשנת 1942. ילדיה, נחמה ויחזקאל, שרדו את השואה ועלו עם אימם ארצה בשנת 1947.
טלר הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, מוסמך מאוניברסיטת קאנט וכן תואר ד"ר מאוניברסיטת פיטסבורג בייעוץ שיקומי. בשנים 2008-1968 שימש טלר בתפקידי הוראה, מחקר וניהול באוניברסיטת חיפה. בין היתר, היה ראש בית הספר לעבודה סוציאלית וראש החוג לבריאות נפש קהילתית. שימש כחבר פעיל בסנאט האוניברסיטה, כממונה על המשמעת, ובתפקידים נוספים. במקביל היה פעיל בתפקידים ממלכתיים רבים כמומחה לשיקום (נפגעי שואה, נכים וכדומה) וכיו"ר ועדת השופטים של פרס ישראל בשנים 2005 ו-2007. שימש כסיו"ר המועצה להשכלה גבוהה בשנים 2007-2002. בשנים 2011-2008 עמד בראש המרכז האקדמי כרמל שבקמפוס הנמל , והחל מחודש ספטמבר 2011 הוא משמש כנשיאה של מכללת גורדון לחינוך. ב-2013 הוענק לו אות יקיר העיר חיפה" בגין פעילותו הקהילתית והחברתית. פרופ' יחזקאל טלר נשוי לד"ר אביבה טלר. לזוג שני בנים ובת, ועשרות נכדים ונינים כן ירבו.
המרצה פתח בפסוק מספר משלי (כב, ו), "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". על פי דרכו של מי? של הנער או של המחנך? ופשט הדברים, שיש להתחשב באופיו ובנטיותיו המיוחדים של הילד, כאשר מחנכים אותו. כלומר, לא ניתן לקבוע "מודל" קבוע שעל פי יחונכו כל ילדי ישראל, אלא כל ילד וילד יש לו את אופיו וטבעו המיוחדים, ועל פיהם יש לחנכו. רבינו הגר"א הסביר, שכוונת שלמה המלך, שהואיל ויש דברים שהאדם אינו יכול כמעט לשנותם, יש להתחשב בטבע הנער, ולפי טבעו לחנכו כלומר לפי הגר"א יש לקיים גישה אינדיבידואלית לחינוך.
בתי ספר היו כבר במצרים העתיקה , אך ב 200 השנים האחרונות קמו בתי ספר מודרניים יותר. למרות קידמה זו יש עדיין אוכלוסיות רבות שאינן יודעות קרוא וכתוב בעולם השלישי ובאוכלוסיות הנשים . הבערות מהווה כוח במדינות דיקטטוריות כי לשלטון יש כוח לשלוט על הנבערים מדעת. לכן ישננן מדינות בהו שימור הבערות היא תופעה מכוונת מטעם השלטון. במדינות כסין וכהודו יש ירידה קיצונית בבערות, ובסין הם דירגו את 500 האוניברסיטאות הטובות בעולם ומדד זה משמש להם להערכת החינוך האוניברסיטאי שניתן בסין. כל האוניברסיטאות בישראל התברגו בין 500 המובילות, ולאחרונה התבקש הטכניון בחיפה להקים שלוחה שלו בסין. מס' האנאלפביתים בעולם הוא כ 15%, בארה"ב כ5% , בישראל 2.7 בין הגברים ו 6.1% בין הנשים. יש לזכור שלפני כ מאה וחמישים שנה באנגליה, ב 1841, 33% מהגברים ו 43% מהנשים חתמו על תעודות הנשואין שלהם בטביעת אצבע כי היו אנאלפביתים. בארה"ב אחר מלחמת האזרחים, רק מי שידע קרוא וכתוב יכול היה לבחור, דבר שאפשר סלקציה שמנעה מהשחורים הנבערים מלהשפיע בבחירות.
ביהדות המושג של בית ספר מופיע כבר בתלמוד. שמעון בן-שטח שחי במאה הראשונה לפני הספירה התקין שיהיו תינוקות הולכין לביה"ס. בימי יהושע בן גמלא, התקינו שבכל עיר ומדינה יהיו תינוקות לומדין, גם מי שאין לו אב. לפי הרמב"ם- 25 תינוקות יהיו ומדין אצל מלמד אחד, ואם עד 40 מושיבים עימו מסייע אחד ואילו לגבי יותר מ 40 יהיו שני מלמדי תינוקות.
הכנסייה דחפה בימי הביניים ואחריהם ללמוד לקרוא את כתבי הקודש והמהפכה התעשייתית יצרה הגדרות ותנאי למידה להעברת ידע וללמד. החינוך באנגליה הפך לכלי החשוב ביותר ליצירת אליטות חברתיות, ומוסדות החינוך בפנימיות באנגליה לימדו את עובדות החיים כפי שהיו ידועות באותה עת. המורים שהיו פעם היו יותר משכילים עם השכלה רחבה בעוד שכיום אין למורה הממוצע את האופקים הרחבים של פעם. התפקיד של המורה להעביר ידע+לחנך הולך ונעלם. כיום ילד בכיתה יודע לא פעם לא פחות טוב מהמורה, לאור זמינות האינטרנט והמידע הפתוח לכל.
באקדמיה החינוכית ע"ש גורדון נעשים כיום מאמצים לשלב את טכנולוגיות ההוראה באמצעות עולם המחשבים וה- iPad . את לימודי הליבה והבסיס לומדים ומלמדים לפי פרויקטים, המאפשרים לתלמיד לחקור לעומק. היום הידע העולמי מתחדש לא כל דור אלא כל 3-4 שנים וצריך ללמד את התלמידים להגיע לידע גם בכוחו עצמם, וכל מורה חייב כיום להיות חשוף לאפליקציות באיי פונים. כבר בשלב של גני הילדים כיום מלמדים כיצד לתכנת , ולכן תפקיד המורה יהפוך יותר למי שמכוון, מתאם ומדריך בהפעלת פרויקטים באמצעות אפליקציות מאשר מרצה פרונטלי. המטרה היא להחדיר במורים להגיע אל התלמידים באמצעים הטכנולוגים ולאפשר להם להתפתח לפי היכול האישית והקבוצתית. המורה צריך להיות פתוח לחידושים בעולם הדיגיטלי ולסייע ליישמם בהקניית הידע לתלמידים במערך הקבוצתי.
חברתנו ר/טובה גילת הודתה בשם חברי המועדון על ההרצאה המאלפת ועל העניין הרב שעוררה הגישה החדישה לנושאי ההוראה, הקניית הידע המודרני והחינוך. נשיא המועדון יוסי כפירי הודה אף הוא למרצה העניק לו את דגלון המועדון בתודה, וסיים את הישיבה בהקשה על הפעמון הרוטריוני .
--------------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
הטקס הרוטריוני החל בהבאת פסוק השבוע , שהובא על ידי חברנו ר/יורם נאומן:
"זה קרה בדיוק לפני 70 שנה ,בינואר 1945 הגיע הצבא האדום הסובייטי למחנה ההשמדה אושוויץ בפולין שערי המחנה נפתחו ונתגלו מראות זוועה כמוהם לא ראה העולם. העולם כולו התבייש בשתיקתו הארוכה לאסון. הפיגועים נגד יהודים במערב אירופה וההתקפות הציניות על ישראל בכמה מוסדות בינלאומיים מראים שהאנטישמיות שינתה אולי צורה ,אבל נשארה מרושעת ומסוכנת. גם כיום יש מי שמטיפים להשמדת העם היהודי ואיש אינו עוצר בעדם. בימים אלה חשוב שלקח העבר יילמד ושמנהיגי העולם לא יאפשרו לאנטישמיות החדשה-ישנה להרים ראשה המכוער. יום השואה הבינלאומי מציב מראה ממול פניהם של מנהיגי העולם ומחייב אותם לחשבון נפש ולשאלות קשות באשר למתרחש במדינותיהם. חשוב ששחרור אושוויץ יישאר בתודעה האנושית כאקט של מלחמה נגד הרשע המוחלט, כזה שצריך להיאבק בו ."
לאחר השמעת ברכות הרעות, בא תורה של הברכה הבינלאומית אותה הביא יו"ר אפיק השרות הבינלאומי ר/זאב מטר:
הרצאת אורח המועדון פרופ' יחזקאל טלר נשיא המכללה האקדמית "גורדון" בנושא:"השינוי בתפקיד המורה בעידן הדיגיטלי" מחברת אותי מחד למערכת החינוך ומאידך ליום הזיכרון הבינלאומי לשואה שחל אתמול בה נכחדו רבבות רבבות מתלמידי מערכות החינוך היהודיות הדתיות והחילוניות ביהדות מזרח ומערב מאירופה ועד יהדות מדינות המגרב. ואין כחינוך להזכיר ולהנציח את זכרו של יאנוש קורצ'אק יליד 22 ביולי 1879 מוורשא שהיה רופא, מחנך והוגה חינוכי ,סופר ופובליציסט אשר היה ממבשרי הפעילות למען זכויות הילד. קורצ'אק שהיה מחלוצי שיקום ילדים ובני נוער ומחלוצי המחקר בתחום ההתפתחות הפיזית והנפשית של הילד הוא עבורי הסמל לאדם שבחר ללכת למות במחנה ההשמדה בטרבלינקה עם חניכיו והשאיר לנו מורשת וסמל לערכי חינוך. ולנו שנשארנו בין היתר כנרות זיכרון לדורות של העם היהודי שנכחד נשארה מורשת המועברת מאלה הגיבורים ששרדו את השואה ומספרים ומלמדים את חיי הגיהינום אותם עברו בכאב השתיקה. גיבורים בעל כורחם שהשאירו מאחריהם אבות ואימהות אחים ואחיות מפוזרים כעננים של אפר ובכאב אינסופי מעבירים את המסר לדורות הצעירים המחויבים לשאת את הדגל של לא עוד לעולם. ומכאן אני מבקש להזכיר את ,Heinz Salvator Kounio יו"ר קהילת יהודי סלוניקי היא ירושלים של הבלקן אשר 46,091 מבני הקהילה נשלחו לאושוויץ- בירקנאו, בקרונות דחוסים ב 80 איש למסע המוות ממנו שרדו רק 1950 איש ואישה והוא ביניהם. והאוד המהלך עמו שוחחתי לפני חודשים בסלוניקי אינו מפסיק לזכור את ליטרת המרק וששים גרם לחם ליום והמכות וההשפלות ומשפחתו שהלכה לו לעד ואת הזיכרון הטבוע על זרוע יד שמאל הנותן בה סימן 182699 שהיה ונשאר חי את השואה. ומאחר ש Heinz Salvator Kounio נחשב לאחד מותיקי רוטרי בסלוניקי אברך אותו באמצעות מועדונו. מכאן שלוחה ברכתי למועדון Rotary Club of Thessaloniki-East מאזור 2484 שהתחיל פעילותו 1972
המועדון נמנה על 34 מועדונים באזור ובו 696 חברים השיך לאזור 20 ברוטרי הבינלאומי. המועדון ובו 44 חברים נפגש בכל יום חמישי בשעה 21.00 Hotel Macedonia Palace .
אבקש להרים כוסית ברכה למועדון Rotary Club of Thessaloniki-East !
הנשיא הודיע שהחודש מתחילים סבבי מפגשי החברים בבבתי החברים שיארחו השנה בבתיהם במסגרת מפגשי רעים ליד האח" (ערבי פיירסייד). המפגשים יערכו במוצאי השבתות הקרובות של חודשים פברואר ותחילת מרץ. מפגש המועדון בשבוע הבא יהיה בבי"ס "עופר" שבו יעניק המועדון תרומה נבדת לשיקום פינה בבית הספר. השנה בגלל שנת השמיטה לא תתקיימנה נטיעות ונשוב לטעת עצים בשנה הבאה.
את המרצה האורח הציג חברנו, נשיא לשעבר ונגיד מיועד של רוטרי ישראל- דני פסלר:
לכבוד הוא לי להציג את פרופ' יחזקאל טלר, עמית למקצוע וחבר. לפרופ' טלר ביוגרפיה עשירה וארוכה רבת מעשים. איש אקדמיה, חוקר מוצלח ואיש ביצוע מעולה. ממובילי החינוך בישראל, ממקימי אוניברסיטת חיפה והמרכז האקדמי כרמל, סגן-יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, נשיא המכללה האקדמית גורדון ומומחה בינלאומי בעבודה סוציאלית ובשיקום.
פרופ' טלר נולד ב 1938 בטרנופול שבפולין. הוא נינו של ר' אהרון מרקוס, מחוקריה של תנועת החסידות, של הספרות העברית ומראשוני התנועה הציונית בגליציה. אמו של טלר. חנה שרדה את השואה לאחר שהסתתרה תקופת-מה בביתו של רופא נאצי, בעלה משה טלר, נרצח בידי הגסטפו בקרקוב בשנת 1942. ילדיה, נחמה ויחזקאל, שרדו את השואה ועלו עם אימם ארצה בשנת 1947.
טלר הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים, מוסמך מאוניברסיטת קאנט וכן תואר ד"ר מאוניברסיטת פיטסבורג בייעוץ שיקומי. בשנים 2008-1968 שימש טלר בתפקידי הוראה, מחקר וניהול באוניברסיטת חיפה. בין היתר, היה ראש בית הספר לעבודה סוציאלית וראש החוג לבריאות נפש קהילתית. שימש כחבר פעיל בסנאט האוניברסיטה, כממונה על המשמעת, ובתפקידים נוספים. במקביל היה פעיל בתפקידים ממלכתיים רבים כמומחה לשיקום (נפגעי שואה, נכים וכדומה) וכיו"ר ועדת השופטים של פרס ישראל בשנים 2005 ו-2007. שימש כסיו"ר המועצה להשכלה גבוהה בשנים 2007-2002. בשנים 2011-2008 עמד בראש המרכז האקדמי כרמל שבקמפוס הנמל , והחל מחודש ספטמבר 2011 הוא משמש כנשיאה של מכללת גורדון לחינוך. ב-2013 הוענק לו אות יקיר העיר חיפה" בגין פעילותו הקהילתית והחברתית. פרופ' יחזקאל טלר נשוי לד"ר אביבה טלר. לזוג שני בנים ובת, ועשרות נכדים ונינים כן ירבו.
המרצה פתח בפסוק מספר משלי (כב, ו), "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". על פי דרכו של מי? של הנער או של המחנך? ופשט הדברים, שיש להתחשב באופיו ובנטיותיו המיוחדים של הילד, כאשר מחנכים אותו. כלומר, לא ניתן לקבוע "מודל" קבוע שעל פי יחונכו כל ילדי ישראל, אלא כל ילד וילד יש לו את אופיו וטבעו המיוחדים, ועל פיהם יש לחנכו. רבינו הגר"א הסביר, שכוונת שלמה המלך, שהואיל ויש דברים שהאדם אינו יכול כמעט לשנותם, יש להתחשב בטבע הנער, ולפי טבעו לחנכו כלומר לפי הגר"א יש לקיים גישה אינדיבידואלית לחינוך.
בתי ספר היו כבר במצרים העתיקה , אך ב 200 השנים האחרונות קמו בתי ספר מודרניים יותר. למרות קידמה זו יש עדיין אוכלוסיות רבות שאינן יודעות קרוא וכתוב בעולם השלישי ובאוכלוסיות הנשים . הבערות מהווה כוח במדינות דיקטטוריות כי לשלטון יש כוח לשלוט על הנבערים מדעת. לכן ישננן מדינות בהו שימור הבערות היא תופעה מכוונת מטעם השלטון. במדינות כסין וכהודו יש ירידה קיצונית בבערות, ובסין הם דירגו את 500 האוניברסיטאות הטובות בעולם ומדד זה משמש להם להערכת החינוך האוניברסיטאי שניתן בסין. כל האוניברסיטאות בישראל התברגו בין 500 המובילות, ולאחרונה התבקש הטכניון בחיפה להקים שלוחה שלו בסין. מס' האנאלפביתים בעולם הוא כ 15%, בארה"ב כ5% , בישראל 2.7 בין הגברים ו 6.1% בין הנשים. יש לזכור שלפני כ מאה וחמישים שנה באנגליה, ב 1841, 33% מהגברים ו 43% מהנשים חתמו על תעודות הנשואין שלהם בטביעת אצבע כי היו אנאלפביתים. בארה"ב אחר מלחמת האזרחים, רק מי שידע קרוא וכתוב יכול היה לבחור, דבר שאפשר סלקציה שמנעה מהשחורים הנבערים מלהשפיע בבחירות.
ביהדות המושג של בית ספר מופיע כבר בתלמוד. שמעון בן-שטח שחי במאה הראשונה לפני הספירה התקין שיהיו תינוקות הולכין לביה"ס. בימי יהושע בן גמלא, התקינו שבכל עיר ומדינה יהיו תינוקות לומדין, גם מי שאין לו אב. לפי הרמב"ם- 25 תינוקות יהיו ומדין אצל מלמד אחד, ואם עד 40 מושיבים עימו מסייע אחד ואילו לגבי יותר מ 40 יהיו שני מלמדי תינוקות.
הכנסייה דחפה בימי הביניים ואחריהם ללמוד לקרוא את כתבי הקודש והמהפכה התעשייתית יצרה הגדרות ותנאי למידה להעברת ידע וללמד. החינוך באנגליה הפך לכלי החשוב ביותר ליצירת אליטות חברתיות, ומוסדות החינוך בפנימיות באנגליה לימדו את עובדות החיים כפי שהיו ידועות באותה עת. המורים שהיו פעם היו יותר משכילים עם השכלה רחבה בעוד שכיום אין למורה הממוצע את האופקים הרחבים של פעם. התפקיד של המורה להעביר ידע+לחנך הולך ונעלם. כיום ילד בכיתה יודע לא פעם לא פחות טוב מהמורה, לאור זמינות האינטרנט והמידע הפתוח לכל.
באקדמיה החינוכית ע"ש גורדון נעשים כיום מאמצים לשלב את טכנולוגיות ההוראה באמצעות עולם המחשבים וה- iPad . את לימודי הליבה והבסיס לומדים ומלמדים לפי פרויקטים, המאפשרים לתלמיד לחקור לעומק. היום הידע העולמי מתחדש לא כל דור אלא כל 3-4 שנים וצריך ללמד את התלמידים להגיע לידע גם בכוחו עצמם, וכל מורה חייב כיום להיות חשוף לאפליקציות באיי פונים. כבר בשלב של גני הילדים כיום מלמדים כיצד לתכנת , ולכן תפקיד המורה יהפוך יותר למי שמכוון, מתאם ומדריך בהפעלת פרויקטים באמצעות אפליקציות מאשר מרצה פרונטלי. המטרה היא להחדיר במורים להגיע אל התלמידים באמצעים הטכנולוגים ולאפשר להם להתפתח לפי היכול האישית והקבוצתית. המורה צריך להיות פתוח לחידושים בעולם הדיגיטלי ולסייע ליישמם בהקניית הידע לתלמידים במערך הקבוצתי.
חברתנו ר/טובה גילת הודתה בשם חברי המועדון על ההרצאה המאלפת ועל העניין הרב שעוררה הגישה החדישה לנושאי ההוראה, הקניית הידע המודרני והחינוך. נשיא המועדון יוסי כפירי הודה אף הוא למרצה העניק לו את דגלון המועדון בתודה, וסיים את הישיבה בהקשה על הפעמון הרוטריוני .
--------------------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן
