23/07/2014 - הרצאה עמי אילון

 מפגש 23 ביולי, 2014 : ערב בינמועדוני , מרצה אורח- אלוף (מיל.) עמי איילון

המפגש הרביעי לשנת הרוטרי 2014/15 של מועדוננו התקיים בשעות הערב, באולם ע"ש לורי  לוקי במרכז החינוכי ליאו בק,  כערב בינמועדוני אליו הוזמנו חברי כל מועדוני הרוטרי באשכול חיפה. ליד שולחן הנשיאות ישבו נשיא מועדון דליה-פריד באשה, נשיא מועדון הוד הכרמל-יחזקאל רובין, נשיא מועדון כרמל-דוד בסן, נשיא מועדון נשר- גבי באהם, נשיא מועדון קישון- אייל בר , נשיא מועדון חיפה-יוסי כפירי ועוזר הנגידה לאשכול חיפה נ"ל ירון מטר. במרכז השולחן- הפעמון המיתולוגי עם סמל הרוטרי בראשו.

הנשיא המכהן של המועדון המארח מועדון רוטרי חיפה, יוסי כפירי, פתח את הערב מול אולם מלא מפה לפה. הוא ברך את המרצה האורח, האלוף (במיל.) עמי איילון, את נשיאי מועדוני הרוטרי של אשכול חיפה, את האורחים נג"ל אברהם שלזינגר ונג"ל יעל לצרוס, ואת כלל החברים מהמועדונים השונים ואורחיהם כולל כמה חברים מחוץ לאשכול- ממועדון רוטרי  כפר יאסיף.

שלב הטכס הרוטריוני:
את פסוק השבוע הביא נ"ל אדי חי: ‏בשמי ובשם תנועת הרוטרי אני מבקש להעביר מכאן את תנחומינו למשפחות שאיבדו אה יקיריהם במבצע צוק איתן, לשלוח החלמה מהירה לפצועים ולכל החיילים שיחזרו בשלום הביתה.
אנו נמצאים בימי בין המצרים - שהם שלושת השבועות שבין שבעה עשר בתמוז ­היום בו הובקעה חומת ירושלים לתשעה באב היום בו חרב בית המקדש . הימים האלו מציינים את ימי הצרה והמצוקה הקשורים לחורבן בתי המקדש הראשון והשני . ‏בשלוש השבתות של ימי בין המצרים קוראים שלוש ‏הפטרות העוסקות בפורענויות ובעונשים על חטאי העם. הפטרות אלו מכונות "תלתא דפורענותא" . ‏ב שבעת ‏השבתות לאחר מכן קוראים הפטרות המכונות "שבע דנחמתא" - המבשרות על ימים טובים שיגיעו. ‏ולימינו אנו - אנו נמצאים במלחמה שנכפתה עלינו ,מלחמה שלא רצינו בה, מלחמת אין ברירה, מלחמה בה ננצח כי אנו מוכנים להגן על עמנו ועל מדינתנו . בפרק קמ"ד בתהילים כתוב: "ברוך אלוקים צורי המלמד ידי לקרב, אצבעותיי למלחמה", ובהמשך באותו פרק "פצני והצילני מיד בני ניכר אשר פיהם דיבר שווא וימינם ימין שקר" . כמה נכון גם בימינו אלה. ‏  אנו מקוים שיגיעו הימים הטובים יותר ואחרי הפורענות תבוא הנחמה ונצא מהמערכה הזאת מחוזקים ומאוחדים יותר ואו אז תתקיים בנו נבואת הנביא ישעיהו האומר "וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא יישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" . ‏אותו פסוק באותן המילים בדיוק כותב גם הנביא מיכה ומוסיף "וישבו איש תחת ‏גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד" אמן ואמן. 

את הברכה הבינלאומית הביא חברנו ר/גידי ינאי:
בימים קשים אלה, כאשר חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון האחרים נלחמים ברצועת עזה להגן על המדינה ולהסיר את האיומים כנגד ישראל, ליבנו כמובן עם ‏כל הלוחמים ואנו שולחים ניחומים למשפחות החללים ואיחולי החלמה לפצועים. ‏הברכה הבינלאומית הערב מוקדשת למועדון רוטרי WESTMOUNT  ‏בקוויבק אשר בקנדה ולא במקרה. ( (Westmount Rotary Club. לפני כמעט 20 ‏שנה הייתי במונטריאול עם משלחת של נכי צה"ל שהתארחה אצל הקהילה היהודית במקום.‏עם מספר חברים מהמשפחות המארחות, שחלקם הוא חברי רוטרי ,אני נמצא בקשר עד היום כולל ביקורים הדדיים במונטריאול ובארץ. ‏ממועד תחילת המבצע אני מקבל שיחות טלפון ומיילים מאותם חברים ממונטריאול וכולם מביעים דאגה, הזדהות, ותמיכה בישראל. ‏ולכן, את הברכה בחרתי להקדיש היום למועדון - RC of Westmount ‏מאזור 7040 ‏. המועדון הוקם בתאריך     24 ‏באוקטובר  1930 ‏וחבריו נפגשים כל יום רביעי בשעה12:30 ‏באולם ויקטוריה ברחי שרברוק4646 ‏מערב. הבה ‏נרים כוס של ברכה  ‏למועדון WESTMOUNT ‏ שבקוויבק קנדה! 

את המרצה האורח, האלוף במיל. עמי איילון, הציג נ"ל צבי ענר, (שמכיר את המרצה עוד מימי קורס החובלים אותו עברו במשותף):
‏עמי איילון, נולד בטבריה ביוני 1945 וגדל בקיבוץ מעגן. נשוי + 3 ילדים,וארבעה נכדים. מתגורר כיום במושב כרם מהר"ל. בעל רקע אקדמי עשיר כולל המכללה לביטחון לאומי של הצי האמריקאי בניו-פורט רוד איילנד בארה"ב, ,תואר ראשון בכלכלה ומדעי המדינה מאוניברסיטת בר-אילן,  תואר שני  במינהל ציבורי מאוניברסיטת הארוורד, ולאחרונה סיים תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. עמי איש חיל הים, בו צמח כלוחם בשייטת 13,  התקדם עד לפיקוד על השייטת ב 1979, ולאחר מכן  ב 1992 על חיל הים כולו. השתחרר בדרגת אלוף ובמסגרת פעילותו הצבאית זכה במספר עיטורים שהבולט בהם הוא אות הגבורה, העיטור הגבוה ביותר המוענק בצה"ל על חלקו בפשיטה על האי גרין במלחמת ההתשה. לאחר שהשתחרר מתפקיד מפקד חיל הים, מונה לראש השב"כ, שם בין השאר הנהיג את "הקוד האתי" וקידם את חוק השב"כ, ועבור שרותו זה זכה בשנת 2000 בתואר אביר איכות השלטון, עת פרש מהשרות כראש השב"כ. עם פרישתו משרותי הביטחון התפנה לפעילות ציבורית לקידום יזמת השלום, והקים עם סרי נוסייבה תנועה ציבורית לקידום היזמה  של הצהרת העקרונות להסכם שלום עם הפלסטינאים. בהמשך הצטרף לפעילות פוליטית בה כיהן בתפקידים רבים בכנסת כחבר בוועדות רבות וחשובות, ויו"ר הוועדה לבדיקת מוכנות העורף . לאחר מלחמת לבנון השנייה מונה כשר במשרד ראש הממשלה ושר הממונה על השרות האזרחי לאומי בישראל. ב 2008 התפטר מחברותו בממשלה ולאחר מכן הודיע על פרישתו מהחיים הפוליטים. כיום ממשיך עמי בפעילות הציבורית המגוונת ומכהן כחוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה ועומד בראש תכנית המחקר "התמודדות דמוקרטיות ליברליות עם עימותים אסימטריים". עמי נמנה על המייסדים של עמותת עתיד כחול-לבן,  מכהן כיו"ר הועד המנהל של אוניברסיטת חיפה וכן כיו"ר "אקי"ם" בישראל.

המרצה פתח בסיפור, שביותו קצין צעיר, הגיע למכללת הצי האמריקאי בניופורט רוד איילנד שבארה"ב. בסמינר בנושא צוללות הציג להם  המנחה 3 תמונות של ים- מבט אופקי רגיל, בצילום מגבוה ובצילום של הים מחללית, ואמר שיש של צוללות. כמובן שאיש לא ראה אותן בצילומים הרגילים. אולם בשימוש באמצעים מיוחדים כסונר, רדאר ועיבודי מחשב כן ניתן היה לראותן. מסקנתו היא שיש להתבונן על המציאות מזוית אחרת, תוך שימוש באמצעים אחרים לזהות את המסתתר בה. המציאות משתקפת בצורות שונות בעיתונים שונים  (ישראל היום מול הארץ , מוצגת בצורות שונות בתחנות טלביזיה שונות- כלומר המציאות נתפסת בצורות שונות בהתאם לאמצעים בהם משתמשים. כל אחד מאיתנו מעבד את המציאות בצורה שונה ובהתאם לאמצעים בהם הוא משתמש להבנתה.
המרצה הודה שבחלק מהרצאותיו הוא מרגיז חלקים מקהל השומעים, אך המחלוקות שעולות הן לא כתוצאה מהעובדות בשטח אלא בשל הסנסורים השונים או התדר השונה  או עיבוד הנתונים השונה בינו לבין קהל השומעים.
"המלחמה החדשה" היא חלק מהרכב תופעות אלימות צבאיות, במערכת של דמוקרטיה ליברלית עם עימות א-סימטרי. האם ניתן ללחום בטרור, לנצח ולמגר אותו מבלי לאבד את הערכים הדמוקרטים? הנושא מעסיק את האנשים בארה"ב, ואילו אירופה נמצאת לקראת מצב התמודדות עם אלימות אסלמית.
אנחו נלחמים כיום מלחמה אחרת- משהו השתנה בתחומי הטכנולוגיה, ובתחום התרבותי של הבנה של מה מותר ומה אסור. בניגוד לעבר, קיימת כיום מהפכת מידע-הטלפנים, הטאבלטים והאינטרנטים. כל מידע עובר מיידית ובזמן אמיתי לכל מקום בעולם, הן בכתב, הן קולית והן ויזואלית, תוך הצגת תמונות אימה אמיתיות משדה הקרב. המדינה איבדה את היכולת לשלוט במידע  ברשתות השונות ובתמונות.
בלחמת עיראק, גנרל שורצקופף היה מקור המידע היחיד 0למעט כמה כתבי CNN ששהו בבגדד). כל המידע שנמסר היה בשליטתו ובשליטת המדינה. כיום המדינות איבדו את היכולת לשלוט בתמונות, בנושאים המדגשים ובמידע  השוטף והמיידי. הגלובליזציה גרמה לשינוי תרבותי- משנה את כל צורת חיינו, כשהמדינה כמדינה נחלשת, המנהיגות הפוליטית נחלשת. מי שקובע את חלון ההשתקפות של העולם לטוב או לרע זה הציבור ולא השלטון. לכן ארגונים שונים נוהגים באלימות עד טרור על מנת להשיג מטרות פוליטיות.
בדין הבינלאומי רק למדינה מותר להפעיל כוח ולא לארגון או קבוצה שרוצה הגדרה עצמית. אם ארגון או קבוצה מפעילים אלימות וכוח זה טרור וזה לא לגאלי. כיום יש פחות מלחמות בין מדינות מוגדרות אלא המלחמות הן בין ארגונים וקבוצות כנגד המדינות. מלחמות אלו הן א-סימטריות ובחשיפה תקשורתית מרובה. כל ארוע או קרב הופך לאירוע בתפוצה גלובלית ובזמן אמיתי.
כיום לכל חיל ולכל אזרח יש פלפונים עם מצלמות. לחיילים שלנו החרימו את המצלמות עם הכניסה לעזה, בעוד שלפלשתינאים לא וכך התמונות שמגיעות לכל העולם הן מצד אחד בלבד ומציגות את נקודת המבט שלהם ללא תשובה ואיזון משלנו. הניצחון במלחמה החדשה לא נקבע בשדה הקרב אלא במה שמקבל חשיפה ופרסום אינטרנטי.  והשאלה היא אם אנו נהיה מסוגלים לתרגם את ההצלחה בשדה הקרב לתמונת הניצחון.
יתכן וננצח בשדה הקרב אך נוגדר גלובלית כמדינה מצורעת. היכולת שלנו לשרוד תלך ותצטמצם, ויופעלו נגדנו חרמות למינהם כחרם כלכלי, חרם אקדמי ועוד.עלינו כמדינה להתגבר ולהתמודד בארבעה מישורים:
א.      שדה הקרב-ar fare  חדירות מחבלים, מנהרות תקיפה, רקטות וטילים וכ'.
ב.      השדה התקשורתי- Image fare התמונות הקשות של אזרחים פגועים והרס מסיבי.
ג.       השדה המשפטי- Law fare  בית הדין הבינלאומי, דוחות כדו"ח גולדסטון שהיה שקרי אך מזיק
ד.      השדה הדיפלומטי-Diplomatic fare תמיכה מול גינוי בינלאומי, לחץ להפסקת אש או נסיגה.
כל השדות הללו משפיעים אחד על השני וצריך להתחשב בעובדה ששדה הקרב הופך פרובלמאטי למושג "ניצחון".  כיום לא ניתן להפעיל את על הכוח בשל המציאות שבה אנו חיים, ולכן חשוב לצאת "צודק" ולא די בניצחון בקרב. העולם מקבל שכל מה שנעשה בגבולות 67' , כל תמונה  תתפרש כהגנה עצמית של ישראל על אזרחיה.מאידך כאשר אנו נתפשים בתודעת העולם כ"כובשים" וכמתנחלים בשטחים כבושים,הם מתייחסים לפלסטינאים כלוחמי חופש וכל תמונה תתפרש כנגדנו.
צדק במלחמה לא נקבע לפי מס' האבדות , ולא מגדירים איזה צד צודק לפי מספרי הגוויות. אנחנו צודקים במבצע בעזה כי לכל מדינה יש את הזכות להגן על אזרחיה מפני תקיפות רקטות ואיום קיומי לפגיעה באוכלוסיה אזרחית מכוונת על ידי החמאס. האם הדרך שבה אנו נלחמים היא צודקת? לפי הדין הבינלאומי –כן, ואנו עושים כל מאמץ להימנע מפגיעה באזרחים, בעוד הצד השני משתמש בהם כמגן אנושי וגורם לרצח של בני עמם. השימוש באזרחים כמגן אנושי הוא אסטרטגיה שלהם, בעוד שאצלנו תופעה שכזו תביא להעמדה לדין של המבצעים. אנחנו פועלים מעבר לכללים של הדין הבינלאומי. לדעתו לא יהיה לנו בטחון באם להם לא תהיה תקווה. יש לייצר מדיניות נכונה ולהגיע להסכם לצד ניצחון.
מי שמסתכל על החברה שלנו בסופו של יום, ובהניה שדמוקרטיה מצטיינת ביכולת לומר כל דעה ושמירת זכויות היחיד, אנו רואים ממה שמתרחש בחברה שלנו שאנו בדרך מדמוקרטיה לשלטון טוטליטרי. החמס רוצה ליצור פחד באוכלוסיה, והשלטון גם הוא רוצה ליצור פחד שלא נהיה מסוגלים לדבר זה עם זה והיכולת לשמור על הדמוקרטיה שלנו נפגעת. המלחמה  כיום צודקת, הפעולות בשדה הקרב נכונות  אך השאלה היא לאן אנו הולכים. יש לייצר תמונת יציאה מהמצב, עזה היא לא  בשטחים שלנו ואין שום סיבה שהקהילה הבינלאומית לא תהיה מעורבת  בניסיון להשגת הסדר. יש לזכור שאבו מאזן השלים ים העובדה שלעיר הולדתו, צפת, הוא יבוא רק כתייר, ולנסות להגיע להסדר עימו.
בתשובה לשאלתו של חברנו ר/אריה ברגמן למה שרותי הביטחון לא שמו לב לנושא המנהרות אמר המרצה כי לדעתו נושא המנהרות הוא כשל אסטרטגי , בכך שהמערכת לא השכילה להכיר במשמעותן האמיתית של מנהרות התקיפה , וודאי שיהא על כך דיון רציני וחקירה לאחר תום המבצע בעזה.
נ"ל שלמה אסיף (גם הוא לוחם השייטת לשעבר)  הודה למרצה על ההרצאה המקיפה והמעניינת. המרצה הזכיר בחיוך כיצד בעבר שלמה טרטר אותו כמדריך בהפעלת ה"חזירים" בשייטת, ובתגובה הוא טרטר אותו לאחר מכן כמפקדו.

הנשיא המכהן של מועדון רוטרי חיפה, יוסי כפירי, העניק למרצה את דגלון המועדון וכן תעודת הוקרה של נטעית עץ על שמו ביער השלום ע"ש פול האריס שבצפת.
 -------------------------------

כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים: ר/יורם נאומן