23/04/2014 - דר' יצחק שורץ

 מפגש מועדון 23 לאפריל 2014 מרצה אורח: ד"ר יצחק שוורץ על דיוקן הרמב"ם

הנשיא המכהן משה גן- צבי פתח את המפגש ה-32 של המועדון ובירך את המרצה האורח ד"ר יצחק שוורץ מרמב"ם העוסק בחקר דיוקנו של הרמב"ם, וכן את החברים הנוכחים. את פסוק השבוע הביא נל/ אריה מהולל שהתייחס בדבריו על האפשרות שפרופסור דן שכטמן יהיה מעומד לנשיאות המדינה ועל החשיבות שהנשיא יבוא מהעולם האקדמי והמדע.

הברכה הבינלאומית הובאה ע"י חברנו ר/ד"ר יורם קנטר:  עם איומו של אבו מאזן לבטל את הסכמי אוסלו החלטתי לברך הפעם את מועדון הרוטרי קלוב באוסלו נורבגיה. (. (Oslo Rotary Clubלרוטרי יש יותר מ 300 מועדונים בנורבגיה וכ 12 אלף חברים. אולאף אולסון, אמריקאי מממוצא נורבגי שהיה סנטור במדינת איווה וחבר הרוטרי בעיר פורט דודג' שם,השתתף בועידת הרוטרי הראשונה באירופה שהייתה ב 1921 באדינבורו. לאחר הועידה הוא נסע לנורבגיה ויחד עם חברים וקרוב משפחתו אולה פייב שהיה קצין המשמר המלכותי הנורבגי, ערכו מפגש רוטריוני ראשון על אדמת סקנדינביה וקיבלו את הצ'רטר   ביוני 1921. כמועדון הרוטרי של קריסטיאנה. ב  1925כששם הבירה של נורבגיה שונה מקריסטיאנה לאוסלו שונה גם שם המועדון, ומועדון הרוטרי של מיניאפוליס נתן להם במתנה את הפעמון הרוטריוני הנשיאותי שמשמש עד היום. חוקר הקוטב המפורסם רולאד אמונדסן מונה כחבר כבוד  ב 1925 וכן המלכים הנורבגים המלך אולאב החמישי והמלך הרלד החמישי היו חברי כבוד של המועדון. נסיך הכתר האקון הוא חבר כבוד כיום.ב 1932 ביקר במועדון מייסד הרוטרי העולמי פאול האריס, ובזמן מלחמת העולם השניה ירד המועדון למחתרת.  כיום אוסלו רוטרי קלוב הוא הגדול בסקנדינביה, שייך לאור 2310 וחברים בו 220 רוטריונים. חגג את שנת התשעים להיווסדו החברים נפגשים  כל יום חמישי לצהרים בגראנד הוטל באוסלו.

את המרצה האורח  ד"ר יצחק שוורץ הציג חברנו ר/שלום וואנו:
ד"ר שוורץ הוא רופא ילדים ורופא מומחה, במחלקת קרדיולוגית ילדים ומומי לב מולדים במבוגרים, בקריה הרפואית רמב"ם. עוסק בתחום הייחודי של מומים מבניים ותפקודיים של הלב, בכל הגילאים. שותף להקמה והפעלה של שירות המרפאה הניידת "לב הילד" בכל רחבי הצפון. בוגר הפקולטה לרפואה בטכניון, חיפה. התמחה בקרדיולוגיות ילדים, בקריה הרפואית רמב"ם. תחומי מחקר עיקריים: דימות לבבי ואבחון מדויק לא-פולשני וכן, הנחיית צינתורים טיפוליים בזמן-אמת. בנוסף עיסוקיו הרפואיים הוא מתעניין בנושאים של זכויות יוצרים וכן עוסק "עבודה בלשית" לתהות על ולגלות את המקורות לדמותו של הרמב"ם כפי שהיא מופיעה בתמונות ובציורים ועל בולים בכל רחבי העולם.

המרצה פתח בדבריו וסיפר שלפני אלפי שנים רק שליטים עשירים יכלו להרשות לעצמם פורטרטים על עץ או על מטבעות. כיום כל אחד יכול בקלות ליצור דיוקן עצמי "סלפי" ע"י הסמארטפון. שהסלפי המפורסם האחרון הוא של הנשיא אובמה עם הגברת היפה המכהנת כראש ממשלת דנמרק. אפילו האפיפיור הוא אחד מאלופי הסלפיז. דמותו של הרמב"ם המפורסמת ביותר המופיעה בתבליט נחושת על קיר המבוא לבנין הראשי בקריה הרפואית רמב"ם מופיעה כיום כמעט על כל ספר העוסק ברמב"ם, ודמויותיו השונות האחרות מופיעות על שטרות, על מטבעות, ועל בולים. באומנות אפילו מנורת הכנסת של שבעת הקנים בגן הורדים בירושלים המעוטרת בתבליטים של תולדות עם ישראל משקפת באחד התבליטים את דמותו של הרמב"ם יחד עם שני ספרים- ספרו של אריסטו וינשוף (סמל לאמת שבשכל) וספרו של הרמב"ם היד החזקה ודמות של יונה. ולידו דמותו של רבי יהודה הלוי.    המניע למחקרו הבלשי בנושא מקור דמותו של הרמב"ם צץ ועלה מהעיסוק שלו בזכויות יוצרים. המשפט על זכויות יוצרים של השימוש בדמותו של אלברט איינשטיין, שופט בקליפורניה קבע שזכויות היוצרים פגות לאחר חמישים שנה. במלאת 800 שנה למותו , הזמינה עירית טבריה שם נמצא קבר הרמב"ם פסל של עמותו בגובה אשם, אך משהתחלפה העיריה ועברה לש"ס,  נמסר הפסל למשמרת במוזיאון מחוץ לטבריה. הדיוקן המפורסם ביותר של הרמב"ם מופיע בשתי גרסאות בשחור לבן ובצבע. הוא נמצא באוסף גרינג'ר בניו יורק. מקורו של הציור הוא יצירתו של ארתור פרוסט, צייר אמריקאי שהיה עיוור צבעים ושנים רבות היה אנימטור של המגזינים "לייף" ו"הארפר מגזין". מערכת הלייף ביקשה ציור למאמר על גדולי הפילוסופים בעולם והוא צייר אותו לפי מיטב דמיונו. זוהי הדמות הכי מפורסמת שחוזרת על בולים של הרבה מדינות בעולם. החתימה של הרמב"ם שמלווה את הציור דומה מאד לחתימת כתב ידו שנמצאה בגניזה הקהירית. ציורו כנראה התבסס על ציור המופיע באינציקלופדיה שנכתבה בונציה ע"י בלזוס , יהודי מומר שחי כקתולי, בין השנים 1744- 1769, ושמה "תזארוס אנטקוטטון סקרדום" כלומר "האוצר של העתיקות הקדושות" היא פורסמה בלטינית וכוללת מידע של אז לגבי הדמויות החשובות ביהדות ושם מופיע ציור דיוקן הרמב"ם. עותק שלה נמצא בספרייה בייל ובשולי הציור מצויין שהוא "הועתק מטבלה עתיקה". אגוליניוס היה יהודי מומר מונציה ותירגם ללטינית את דברי הרמב"ם. ובונציה היה נהוג להוסיף ציור לטקסטים.
יצחק שמואל רג'יו שחי בין השנים 1784-1856 מגוריצה נהג לצייר אנשים שפגש. הוא היה מתמטיקאי שזכות מחקריו על משפט פיתאגורס זכה להיות חבר באקדמיה למדעים. במכתב ששלח לידיד בגרמניה בדצמבר 1843 , מופיע ציורו המיוחס לרמב"ם, ובמכתבו הוא מציין שהציור הוא מעשה אצבעותיו. לאחר מותו נתגלו כ 300 ציורים  שלו של דמויות מובילות מתקופתו בהן פגש. משה מרגליות היה יהודי מומר שחי בין השנים 1820- 1881 הוא סייר בארץ הקודש ובספרו המתאר את הרפתקאותיו מופיע ציור של דמותו  ליד פסל שנפלט מהים בקיסריה של הרמב"ם. דמות נוספת הסתובבה באירופה ב 1884 בציור המלווה בתעודת הכשר עם תולדות הרמב"ם בשתי שפות בניסיון לחפש ציורים מוקדמים יותר, הוא נתקל בציור מ1558 "משתה הרופאים" על פפירוס וצבעי מים שנמצא במוזיאון המקרא בירושלים. מופיעים בתמונה שני רופאים – רופא זקן ומנוסה ומתחזה לרופא צעיר. הטקסט מדגיש את חשיבות הידע והניסיון של הרופא הזקן, שדמותו בציור מיוחסת לרמב"ם. במקורות אחרים מופיעות שתי תמונות של של דמותו של שבתאי צבי , כאשר לגבי אחת מצוין שצוירה לפי עד ראיה. דמות זו דומה מאוד לזו של הרמב"ם. בציורי ההגדה לפסח של אמסטרדם מ1665  דמות הרשע כחייל רומאי ודמות החכם דומה לרמב"ם אך דומה לדמותו של חניבעל בציורים מפורסמים כגון ציורים של חניבעל מ1731, גם בציורים של מאתיוס מריאן צייר דמויות התנ"ך וגם בציוריו של פלגריני האיטלקי חניבעל מזכיר את הרמב"ם.
בידיעה סתמית שהופיעה בעיתון "פלסטין פוסט" ב1935 מופיעה תמונתו של פרופסור משה דוד קאסוטו מהאוניברסיטה העברית בירושלים כשהוא רוכן ומעיין ב"ציור חדש בצבע של הרמב"ם בלבוש מזרחי" מהמאה ה-15 מבלי שמראים את הציור בעיתון. המרצה לא הצליח למצוא את הדיוקן המדובר שפרופסור קאסוטו עליו נכתב בעיתון גילה ולא נמצא גם זכר לדמות הרמב"ם בספריית הוותיקן, ופרופסור קאסוטו היה החוקר היחיד שהורשה לקטלג את הכתבים היהודיים בוותיקן.
ב1769 נמצאה תמונה שונה לגמרי של הרמב"ם שנמצאת כיום בבית הספרים הלאומי ביחד עם כתבי יד של הרמב"ם. הדמות הצבעונית הלא מוכרת לבושה במלבוש אוריינטלי ומחזיקה איזשהו חפץ עגול ביד שנראה כקונכיה של נאוטילוס. קונכיית הייצור הימי הקדמון נאוטילוס נחשבת להדגמה של האסתטיקה של הטבע וקשור למספר פי במתמטיקה (1.618..עד אין סוף).הרכיכה גודלת ועוברת ממדור למדור בקונכיצה כשכל מדור מתייחס לקודמו לפי המספר הזה. התופעה נקראת "חיתוך הזהב" ומשמשת בסיס ליחסים אידאלים בין האברים בציורים כמו המונה ליזה, וגם מוזיאון גןגנהים בניו יורק בנוי לפי עקרון זה. יש כמה תמונות אחרות מהולנד באותה תקופה של דמויות האוחזות בנאוטילוס ומדגישות את הקשר לאדם.
הרמב"ם עצמו התבטא על ציור דיוקנאות וטען שאסור לעשות צורות לנוי של דמות אדם והוא התנגד לציורים או פסלים או תבליטים של אדם. בהקשר לפסוק "לא תעשה לך פסל ותמונה". אולם מאידך, תבע הרמב"ם שמותר לחרוט על לוחות או לצייר על לוחות. כלומר, ניתן לייצר "טבלה עתיקה" כך שאילו חרט מישהו את דמותו על טבלה עתיקה הוא ודאי היה מאשר זאת. אחת השאלות שנשאלו הן "איפה הפאות?". הפאות הגיעו לעולם רק במאה ה-16, 17.  וקרוב לודאי שלדוד המלך לא היו לו פאות. הרמב"ם עצמו דיבר כנגד גילוח הראש אך מאידך קבע  שישראל הקרוב למלכות (והוא היה הרי רופאו של המלך בקהיר) מור לו ללבוש את מלבושם ולגלח את זקנם כפי שהם עושים וכך והיה אדם שנראה כמו חכם דת מוסלמי מושלם.דמות אחרת של הרמב"ם היא הפסל בקורדובה ששם הוא מופיע שדוף עם פאות וזקן מחודד. שם האומן הושפע מדמותו של אבן סינא שהיה הרופא המוסלמי הכי מפורסם בתקופת הרמב"ם. ב CT של גופתו החנוטה של אבן סינא מופיעים הקווים החדים של הפסל מקורדובה. אחד הדברים הבולטים בדמות הנפוצה הוא הטורבן והקישוטים השונים. עדות שנות קשרו את  הטורבנים לראשים צורות שונות. בציורים מ1567 זוהו סוחרים יהודים מתורכיה עם טורבן .במצרים בה פעל וי הרמב"ם המצרים הכריחו את היהודים להסתובב עם טורבן כתום צהוב, כמופיע בתמונה הצבעונית. הקישוטים שעל האדרת ו 12 האבנים הטובות מהווים אולי רמז לאבני החושן של הכהן הגדול, והמדליה שענודה לצווארו הייתה סמל שהרופאים היו לובשים באותה תקופה. או אולי הכוונה לקמע. אמנם הרמב"ם היה נגד קמעות אך מאידך מקובל שקמע ש"עובד" הופך לתרופה.   קימות עוד דמויות מובילות בין חכמי היהדות שדמותם בציורים ה,מקובלים" אינה מוכחת, ואפילו אצל הגויים עד היום לא ברורה דמותו האמיתית של שיקספיר.

הנשיא המכהן משה גן-צבי הודה בחום למרצה על הרצאתו המופלאה והעניק לו תעודת הוקרה ודגלון המועדון למזכרת, ונעל את הישיבה בהקשה על הפעמון הרוטריוני המיתולוגי.
-----------------------------------------

כתב וערך: ר/יורם קנטר

צילומים: ר/יורם נאומן

סיוע הדפסה: מאיה לבנשטיין