מפגש מועדון 6 בנובמבר- מפגש עסקית ואסיפה כללית
הנשיא המכהן משה גן-צבי פתח את הישיבה הראשונה לחודש נובמבר כלומר ישיבה עסקית, וציין שזהו המפגש מס' 14 לשנת הרוטרי הנוכחית של 2013/14, והוא חל ב ג' בכסלו ה'תשע"ד. בהמשך המפגש יהפוך לאסיפה הכללית כנדרש על פי חוק.
לאחר הודעות המזכיר הנשיא העניק לחברתנו ר/מירה רוזן תעודת הוקרה על פעילותה הרבה והמוצלחת בנושא פרויקט "שמחה לילד, וכן לר/יורם נאומן צלמנו הנאמן על תרומתו הכספית הנכבדה לפרויקט.
את ברכות הרעות הביאה ר/לאה קורן, ואילו את פסוק השבוע הביא ר/צבי פורר שבחר בפסוק מפרשת השבוע, משום שהפסוק מזכיר לו את השמחה שבה מספר חברי המועדון יוצאים להתנדבות באולפן העולים בשמחה לפגישות עמם כל שבוע ואת הסיפוק שבהתנדבות שהם מרגישים תודות לאנשים עמם הם נפגשים באולפן. פרשת ויצא: ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.
שואל רש"י, לשם מה נאמר "ויצא יעקב מבאר שבע", וכי מה נפקא מינה מנין יצא? ברם, כאדם ההולך ממקום אחד למשנהו, הרי לפעמים עיקר רצונו הוא ללכת מן המקום הראשון, ולפעמים עיקר רצונו הוא להגיע אל המקום השני. ואילו כאן אצל יעקב, נזדמנו שתי המטרות הללו יחד. רבקה ציותה עליו לברוח לחרן, מחמת מזימתו של עשו להרגו, וכוונתה הייתה איפוא, שיצא מבאר-שבע. ומאידך יצחק שלח את יעקב לחרן, על-מנת שייקח לו אישה מבנות לבן ולא מבנות כנען, וכוונתו הייתה איפוא, שיגיע לחרן. ממילא, כשביקש יעקב לקיים כיבוד אב ואם, היו לפניו שתי המטרות יחד - גם לצאת מבאר שבע וגם להגיע לחרן. לפיכך מציין הכתוב את שתיהן - את היציאה מבאר שבע ואת ההליכה לחרן ...
את הברכה הבינלאומית הביא חברנו ר/צבי יצחקי שבחר לברך השבוע את מועדון הרוטרי קהיר רובע זאמלק (Rotary Club Cairo Zamalek) לאור משפטו של הנשיא מורסי ראש תנועת האחים המוסלמים שם שהודח ועומד למשפט. המועדון נוסד בשנת 1989 כמועדון דוברי אנגלית ומונה 84 חברים. המועדון מורכב ברובו ממצרים וכן תוןשבי קבע זרים. נפגשים כל יום שני בשבוי לארוחת בוקר עסקית בין השעות 0745-0900 , במלון מריוט קהיר ברובע זאמלק. אחת לחודשיים ביום שני האחרון בחודש השני מתקיימת פעילות חברתית בערב לחברים ולמוזמנים שונים לגיבוש חברתי. ביום השני הראשון של כל חודש המפגש הוא עסקי ובשאר המפגשים מתקיימות הרצאות לפי תכנית ועדת התרבות שלהם. בסיועם הפעיל של כל הנשיאים לשעבר וחברי ההנהלות השונות, ובשילוב אנשי מפתח בקהילה מצליח המועדון לשמור על עוצמתו ופעילותו בין החברים ובקהילה. נרימה כוס ברכה למועדון זאמלק !
הודעות הנשיא- הנשיא המכהן משה גן-צבי מסר שכנס נשיאי המועדון לשעבר החליט להמליץ על ר/יוכי פלר שהייתה מזכירת הכבוד בקדנציה הקודמת כמועמדת לתפקיד נשיאת המועדון המיועדת לשנת הרוטרי .2015/16
מפגש המועדון ביום ד' 20/11/2013 יתקיים כמפגש ערב חגיגי עם ארוחת ערב מלאה במלון תיאודור בהדר הכרמל ויוקדש לפרידה מנ"ל אלברט לינקולן המסיים את תפקידו בארץ.
הדלקת נר החנוכה תתקיים השנה בגן הילד בשיתוף הופעת אמן החושים הידוע צחי וייט/
אתיקה ורוטרי:
חברתנו ר/חביבה רוגר המרכזת את נושא האתיקה במועדון, הכינה לבקשת הנשיא דיווח על הקשר שבין האתיקה לרוטרי:
מי צריך אתיקה? לא, זו אינה שאלה פרובוקטיבית. אנחנו משופעים בהוראות "עשה" ו"אל תעשה": חוק המדינה והמשפט העברי, החוק הבינלאומי והחוק העירוני, ישנן תקנות על גבי תקנות. האם אנחנו זקוקים למערכת נוספת? קיימות בעצם שתי תפישות עקרוניות למה צריך אתיקה:
הגישה האחת היא הגישה התועלתנית- גישה זו מניחה, כי לכל אדם, או לכל ציבור אנשים, ישנם שני מניעים: מגיע העונג (כל דבר שעושה לי טוב או גורם לי הנאה) ומניע הכאב (כל דבר שעושה לי רע) . ערכו האתי של כל מעשה יקבע על פי התוצאה: כמה עונג או כמה כאב הוא גורם, ולכמה אנשים. כלומר: התנהגות אתית היא פעולה שיש בה תועלת גם לעושיה וגם לאחרים. לכן - כל מעשה המביא תועלת כזו הוא אתי.
הגישה השנייה היא הגישה הדאונטולוגית - לפי גישה זו, לפעולות שאנחנו עושים יש ערך מוסרי, שאינו קשור לערך המוסרי של תוצאות הפעולה. חובות מוסריות אינן משתנות עם שינוי הנסיבות, וחייבים לקיים אותן בכל תנאי. התנהג כפי שהיית רוצה שכל האחרים ינהגו. מסקנה חשובה של גישה זו היא כי שאין מטרה המקדשת את האמצעים.
לא ניכנס עכשיו לדיון על גישות אלה. אך אם נשוב לשאלה שהצגתי בפתח הדברים - מי צריך אתיקה? האם צריך מערכת הוראות נוספת? מתברר שאכן צריך ודווקא בתחום שנראה לכאורה ייאפור"/
ניקח לדוגמא תופעה שכולנו עדים לה מדי יוםתנועה בכביש מתנהלת לאיטה, כולם מתעצבנים בפקקים, והנה יש נהגים שעושים "קיצור דרך", נכנסים, למשל, לתחנת דלק. ומצליחים לעקוף את תור המכוניות המשתרך בכביש. בדרך זו הם גם עוקפים מכוניות שהיו לפניהם וגם מחמירים את הפקק כשהם משתלבים מחדש בתנועה . איו מניעה חוקית למעשה הזה, אבל הוא לא אתי.
הגישה התועלתנית הייתה פוסלת אותו, כי הוא מביא תועלת למעטים (אלה שעושים קיצור דרך), אבל גורם כאב (התארכות ההמתנה בכביש) לרבים יותר. הגישה הדאונטולוגית הייתה פוסלת אותו, כי לא היינו רוצים שעקיפה כזו תהיה "חוק כללייי או טבעי, התנהגות של הכלל.
כאו נכנסת השאלה האם צריך להשפיע על נהגים לא לעשות קיצורי דרך על חשבון אחרים? יהיו שיאמרו - לא צריך לעשות דבר, ההפרעה לא משמעותית ואפשר לחיות עמה. יתר על כן, מאחר שהפעולה מביאה תועלת לעוקפים אי אפשר להשפיע, לפחות כל עוד אין איסור חוקי לפעולה. לנו, כרוטריונים, צריך להיות ברור: מדובר בהתנהגות אנטי חברתית, גם אם היא חוקית, ומתבצעת על ידי אנשים נורמטיביים. דרושה מסגרת שתבהיר את ה"עשה" וה"אל תעשה", גם בנושאים שהחוק אינו פוסל אותם.
השאלה הבאה היא - האם ניתן להשפיע ולהפסיק התנהגות כזו? אני מבקשת להביא כאן דברים שאמר פרופסור דן אריאלי בשאלה זו. הוא סיפר על מחקר שנעשה במרכז הבינתחומי בהרצלייה, שבו בדקו שתי סטודנטיות אם אפשר לשנות התנהגות כזו של נהגים. הן ערכו ניסוי בנקודה עמוסה בכביש החוף, לפני מחלף פולג, שבה נוצר פקק מדי בוקר ונהגים רבים
עוקפים את הפקק דרך תחנת דלק o מוכה. במחקר מקדים עלה שנהגים רואים עקיפה כזו כהתנהגות לא מוסרית. שתי הסטודנטיות בדקו מדי יום, לאורך שבוע, כמה כלי רכב ביצעו את העקיפה בפרקי זמן נתונים. אחר כך באישור משרד התחבורה ותחנת הדלק, הסטודנטיות תלו שלט גדול שעליו הודפס המשפט "החתכת וגם עקפת?". בצמוד לו הוצג שרטוט של העקיפה שהנהגים מבצעים, ולידה הכיתוב "האם אתה באמת תתדלק?". כל מה שנשאר היה לספור כמה נהגים עוקפים עכשיו, כשהשלט מוצב בתחנה.
התברר כי בימים שבהם השלט היה תלוי, פחות נהגים עקפו דרך תחנת הדלק. ההבדל הגיע לכמעט 25% . יומיים אחרי שהשלט הוo ר מספר העוקפים חזר למצב הקודם.
המסקנה ברורה: אנחנו יכולים להשפיע תוך שימוש באמצעים חינוכיים אתיים. רוטרי יכול להשפיע בדרך זו על העלאת העשייה האתית בחברה. רוטרי צריך ויכול לשאת את נס האתיקה בקהילה.
חברנו ר/חאתם כורי הודיע על אירוע ההתרמה השנתי המסורתי הרביעי ביום חמישי 28 בנובמבר באולם קריגר ב 1930 שמארגנת עמותת ,ידידי הלב הקדוש" כל ההכנסות מיועדות להגברת רווחת ואייכות חיי הדירים ילדים ומתבגרים, ערבים ויהודים עם מוגבלות שכלית וגופנית קשה.
אסיפה כללית:
בשלב זה של הישיבה הכריז הנשיא שאנו עוברים פזה ופותחים באסיפה הכללית/ נ"ל אלי ליכטר הציג את פרטי דו"ח פעילות קרן הרוטרישל המועדון. פרטי התקציב חולקו בדפוס לחברים בישיבה. למעשה, בשל ההבדל שבין דיווחי שנת הרוטרי לדיווחי שנת המס, יוצא לכל נשיא לחלוק רק במחצית התקציב בתקופת כהונתו. נ"ל ליכטר פרט את הרנות האזילות, את הקרנות הצמיתות ואת הסכומים שבשוטף. לאחר שענה לכמה שאלות הבהרה מהנוכחים התקיימה הצבעה והתקציב כפי שהוגש לאסיפה אושר פה אחד ללא נמנעים וללא מתנגדים. הדו"ח המתאים יוגש לשלטונות המס כחוק. עם סיום הדיון וההצבעה הנשי א הכריז על סיומה ועל סיום המפגש בהקישו על פעמון הרוטרי המסורתי שעל שולחן הנשיאות.
--------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים : ר/יורם נאומן
הנשיא המכהן משה גן-צבי פתח את הישיבה הראשונה לחודש נובמבר כלומר ישיבה עסקית, וציין שזהו המפגש מס' 14 לשנת הרוטרי הנוכחית של 2013/14, והוא חל ב ג' בכסלו ה'תשע"ד. בהמשך המפגש יהפוך לאסיפה הכללית כנדרש על פי חוק.
לאחר הודעות המזכיר הנשיא העניק לחברתנו ר/מירה רוזן תעודת הוקרה על פעילותה הרבה והמוצלחת בנושא פרויקט "שמחה לילד, וכן לר/יורם נאומן צלמנו הנאמן על תרומתו הכספית הנכבדה לפרויקט.
את ברכות הרעות הביאה ר/לאה קורן, ואילו את פסוק השבוע הביא ר/צבי פורר שבחר בפסוק מפרשת השבוע, משום שהפסוק מזכיר לו את השמחה שבה מספר חברי המועדון יוצאים להתנדבות באולפן העולים בשמחה לפגישות עמם כל שבוע ואת הסיפוק שבהתנדבות שהם מרגישים תודות לאנשים עמם הם נפגשים באולפן. פרשת ויצא: ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה.
שואל רש"י, לשם מה נאמר "ויצא יעקב מבאר שבע", וכי מה נפקא מינה מנין יצא? ברם, כאדם ההולך ממקום אחד למשנהו, הרי לפעמים עיקר רצונו הוא ללכת מן המקום הראשון, ולפעמים עיקר רצונו הוא להגיע אל המקום השני. ואילו כאן אצל יעקב, נזדמנו שתי המטרות הללו יחד. רבקה ציותה עליו לברוח לחרן, מחמת מזימתו של עשו להרגו, וכוונתה הייתה איפוא, שיצא מבאר-שבע. ומאידך יצחק שלח את יעקב לחרן, על-מנת שייקח לו אישה מבנות לבן ולא מבנות כנען, וכוונתו הייתה איפוא, שיגיע לחרן. ממילא, כשביקש יעקב לקיים כיבוד אב ואם, היו לפניו שתי המטרות יחד - גם לצאת מבאר שבע וגם להגיע לחרן. לפיכך מציין הכתוב את שתיהן - את היציאה מבאר שבע ואת ההליכה לחרן ...
את הברכה הבינלאומית הביא חברנו ר/צבי יצחקי שבחר לברך השבוע את מועדון הרוטרי קהיר רובע זאמלק (Rotary Club Cairo Zamalek) לאור משפטו של הנשיא מורסי ראש תנועת האחים המוסלמים שם שהודח ועומד למשפט. המועדון נוסד בשנת 1989 כמועדון דוברי אנגלית ומונה 84 חברים. המועדון מורכב ברובו ממצרים וכן תוןשבי קבע זרים. נפגשים כל יום שני בשבוי לארוחת בוקר עסקית בין השעות 0745-0900 , במלון מריוט קהיר ברובע זאמלק. אחת לחודשיים ביום שני האחרון בחודש השני מתקיימת פעילות חברתית בערב לחברים ולמוזמנים שונים לגיבוש חברתי. ביום השני הראשון של כל חודש המפגש הוא עסקי ובשאר המפגשים מתקיימות הרצאות לפי תכנית ועדת התרבות שלהם. בסיועם הפעיל של כל הנשיאים לשעבר וחברי ההנהלות השונות, ובשילוב אנשי מפתח בקהילה מצליח המועדון לשמור על עוצמתו ופעילותו בין החברים ובקהילה. נרימה כוס ברכה למועדון זאמלק !
הודעות הנשיא- הנשיא המכהן משה גן-צבי מסר שכנס נשיאי המועדון לשעבר החליט להמליץ על ר/יוכי פלר שהייתה מזכירת הכבוד בקדנציה הקודמת כמועמדת לתפקיד נשיאת המועדון המיועדת לשנת הרוטרי .2015/16
מפגש המועדון ביום ד' 20/11/2013 יתקיים כמפגש ערב חגיגי עם ארוחת ערב מלאה במלון תיאודור בהדר הכרמל ויוקדש לפרידה מנ"ל אלברט לינקולן המסיים את תפקידו בארץ.
הדלקת נר החנוכה תתקיים השנה בגן הילד בשיתוף הופעת אמן החושים הידוע צחי וייט/
אתיקה ורוטרי:
חברתנו ר/חביבה רוגר המרכזת את נושא האתיקה במועדון, הכינה לבקשת הנשיא דיווח על הקשר שבין האתיקה לרוטרי:
מי צריך אתיקה? לא, זו אינה שאלה פרובוקטיבית. אנחנו משופעים בהוראות "עשה" ו"אל תעשה": חוק המדינה והמשפט העברי, החוק הבינלאומי והחוק העירוני, ישנן תקנות על גבי תקנות. האם אנחנו זקוקים למערכת נוספת? קיימות בעצם שתי תפישות עקרוניות למה צריך אתיקה:
הגישה האחת היא הגישה התועלתנית- גישה זו מניחה, כי לכל אדם, או לכל ציבור אנשים, ישנם שני מניעים: מגיע העונג (כל דבר שעושה לי טוב או גורם לי הנאה) ומניע הכאב (כל דבר שעושה לי רע) . ערכו האתי של כל מעשה יקבע על פי התוצאה: כמה עונג או כמה כאב הוא גורם, ולכמה אנשים. כלומר: התנהגות אתית היא פעולה שיש בה תועלת גם לעושיה וגם לאחרים. לכן - כל מעשה המביא תועלת כזו הוא אתי.
הגישה השנייה היא הגישה הדאונטולוגית - לפי גישה זו, לפעולות שאנחנו עושים יש ערך מוסרי, שאינו קשור לערך המוסרי של תוצאות הפעולה. חובות מוסריות אינן משתנות עם שינוי הנסיבות, וחייבים לקיים אותן בכל תנאי. התנהג כפי שהיית רוצה שכל האחרים ינהגו. מסקנה חשובה של גישה זו היא כי שאין מטרה המקדשת את האמצעים.
לא ניכנס עכשיו לדיון על גישות אלה. אך אם נשוב לשאלה שהצגתי בפתח הדברים - מי צריך אתיקה? האם צריך מערכת הוראות נוספת? מתברר שאכן צריך ודווקא בתחום שנראה לכאורה ייאפור"/
ניקח לדוגמא תופעה שכולנו עדים לה מדי יוםתנועה בכביש מתנהלת לאיטה, כולם מתעצבנים בפקקים, והנה יש נהגים שעושים "קיצור דרך", נכנסים, למשל, לתחנת דלק. ומצליחים לעקוף את תור המכוניות המשתרך בכביש. בדרך זו הם גם עוקפים מכוניות שהיו לפניהם וגם מחמירים את הפקק כשהם משתלבים מחדש בתנועה . איו מניעה חוקית למעשה הזה, אבל הוא לא אתי.
הגישה התועלתנית הייתה פוסלת אותו, כי הוא מביא תועלת למעטים (אלה שעושים קיצור דרך), אבל גורם כאב (התארכות ההמתנה בכביש) לרבים יותר. הגישה הדאונטולוגית הייתה פוסלת אותו, כי לא היינו רוצים שעקיפה כזו תהיה "חוק כללייי או טבעי, התנהגות של הכלל.
כאו נכנסת השאלה האם צריך להשפיע על נהגים לא לעשות קיצורי דרך על חשבון אחרים? יהיו שיאמרו - לא צריך לעשות דבר, ההפרעה לא משמעותית ואפשר לחיות עמה. יתר על כן, מאחר שהפעולה מביאה תועלת לעוקפים אי אפשר להשפיע, לפחות כל עוד אין איסור חוקי לפעולה. לנו, כרוטריונים, צריך להיות ברור: מדובר בהתנהגות אנטי חברתית, גם אם היא חוקית, ומתבצעת על ידי אנשים נורמטיביים. דרושה מסגרת שתבהיר את ה"עשה" וה"אל תעשה", גם בנושאים שהחוק אינו פוסל אותם.
השאלה הבאה היא - האם ניתן להשפיע ולהפסיק התנהגות כזו? אני מבקשת להביא כאן דברים שאמר פרופסור דן אריאלי בשאלה זו. הוא סיפר על מחקר שנעשה במרכז הבינתחומי בהרצלייה, שבו בדקו שתי סטודנטיות אם אפשר לשנות התנהגות כזו של נהגים. הן ערכו ניסוי בנקודה עמוסה בכביש החוף, לפני מחלף פולג, שבה נוצר פקק מדי בוקר ונהגים רבים
עוקפים את הפקק דרך תחנת דלק o מוכה. במחקר מקדים עלה שנהגים רואים עקיפה כזו כהתנהגות לא מוסרית. שתי הסטודנטיות בדקו מדי יום, לאורך שבוע, כמה כלי רכב ביצעו את העקיפה בפרקי זמן נתונים. אחר כך באישור משרד התחבורה ותחנת הדלק, הסטודנטיות תלו שלט גדול שעליו הודפס המשפט "החתכת וגם עקפת?". בצמוד לו הוצג שרטוט של העקיפה שהנהגים מבצעים, ולידה הכיתוב "האם אתה באמת תתדלק?". כל מה שנשאר היה לספור כמה נהגים עוקפים עכשיו, כשהשלט מוצב בתחנה.
התברר כי בימים שבהם השלט היה תלוי, פחות נהגים עקפו דרך תחנת הדלק. ההבדל הגיע לכמעט 25% . יומיים אחרי שהשלט הוo ר מספר העוקפים חזר למצב הקודם.
המסקנה ברורה: אנחנו יכולים להשפיע תוך שימוש באמצעים חינוכיים אתיים. רוטרי יכול להשפיע בדרך זו על העלאת העשייה האתית בחברה. רוטרי צריך ויכול לשאת את נס האתיקה בקהילה.
חברנו ר/חאתם כורי הודיע על אירוע ההתרמה השנתי המסורתי הרביעי ביום חמישי 28 בנובמבר באולם קריגר ב 1930 שמארגנת עמותת ,ידידי הלב הקדוש" כל ההכנסות מיועדות להגברת רווחת ואייכות חיי הדירים ילדים ומתבגרים, ערבים ויהודים עם מוגבלות שכלית וגופנית קשה.
אסיפה כללית:
בשלב זה של הישיבה הכריז הנשיא שאנו עוברים פזה ופותחים באסיפה הכללית/ נ"ל אלי ליכטר הציג את פרטי דו"ח פעילות קרן הרוטרישל המועדון. פרטי התקציב חולקו בדפוס לחברים בישיבה. למעשה, בשל ההבדל שבין דיווחי שנת הרוטרי לדיווחי שנת המס, יוצא לכל נשיא לחלוק רק במחצית התקציב בתקופת כהונתו. נ"ל ליכטר פרט את הרנות האזילות, את הקרנות הצמיתות ואת הסכומים שבשוטף. לאחר שענה לכמה שאלות הבהרה מהנוכחים התקיימה הצבעה והתקציב כפי שהוגש לאסיפה אושר פה אחד ללא נמנעים וללא מתנגדים. הדו"ח המתאים יוגש לשלטונות המס כחוק. עם סיום הדיון וההצבעה הנשי א הכריז על סיומה ועל סיום המפגש בהקישו על פעמון הרוטרי המסורתי שעל שולחן הנשיאות.
--------------------------
כתב וערך: ר/יורם קנטר
צילומים : ר/יורם נאומן
